~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

~

~~~ ~~~~.ו~~.~ ~

~~~~~~~~~ ~~~~~~~ ~ ~ ~ ~ ~~~ ~~~ז~ ~ ~~

' ~ ~ ~

~ז~ ~ ~

~"~ ~~~ ~~~ו~~~ ~~~~~~~

~~ו~ו"~. ~~~~~~י ~ו~~ ~ו~~ ~ו~

~~~ ~~~~~ ~ג~ו~

~~ו~~ ~~~~~~~ ~~~~~~~~ ~~~ו~י ~~~ו~~.

י ~~~~~~~~ ~~'י ~~י~ ~~ ~~ ~~

~~~~~~ ~~~~~ ~~~~ ~~'י

~~ו~~~~ו

~ו~~ י ~~~~~ ~~ו~~ ו~~~~~~~ ~~~~~~~ ~~~ו~י~.~~~~~

~"~~~~~~ ~~~~~ ~~~~~

~"~~~~~ ~"~~~ ~~~~~~~

י

~~ ~~ו~ו

~~~~ ~~~~~ ~~~ ~~ו~~ ~~~ ~~~ ~~ו~ו"~ ~~ו~~ ~~ו~

~ו~.

~"~~~~~~"~~~ ~~~

~~~

~~~~~~

~~ו~~~~~~~~"~~~ ~~~~~

י ~~~~~" "~~~ ~~~ו~ ~~~~~~~~

~~~~" "~~~~

~~~ו~~~ ~~~ו~~~ ו~~~

~"~~ ~ ו~~"~

הרה"ג ~"י ~ד~וס ל~יתהו~א ~ו"~.

~נ~"~כ~ש"~

~~~~~ ~~~~~ ~~ד"ק שלי~~א

~~~~~ ה~~. נכד

~~~~~"~~~ .~"~~

ו~

~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ' ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ו ו ו ~~ ~ ~

~ ~ ~

~"~ ~~~ ~~~ו~

~~ ~~~ו~~~~~ ~~~~~~ ~~~~~~

~ו~' ~~~"~~~~

~~~~ ~~~~~ ~"~~~~

~"~~~ ~~~~~~~ ~~ו~~" "~~~~ ~~~~~"~ו~~~~~

~~~" ~~~ ~~~~ .

~~"~ ~~~ ~~~~~ ~"~ ~"~~~ו~~~~~~

~~ו~~~ ~~וג~ ~~~ו~~~~י ו~~~~ו"~

~"~~~

~ו~' ו~ו'

~~~~~ ~~~~~ ~~"וי

~"~~~

.~~~~~

~~~~~~ בי~ש ~שר בקראי ת~התי והנה מ~תבו.

ובאותו תעודתי לשלו~ ה~ערהגיעני ~ר~

הנד~~ ביה מעשה אחר ואין י בהדרו כלול כבר

מ~ני אך כלוםי~~וס הכב~~

~קודש לחיבת ~אהבה. תשובה אשיב כ"~

א~זמו"ר ישועות ו~ועל אל~ים איש והטהור הקדושהרב

~ ז~~~ ~~~~~~ו~ זכיתי אשר

אין אשר י ועבודתו מ~ורתו להתב~ם נערותיבימי ערו~

יתואר ולא את ראה שלא למי גליון~ עליבחרט

ה~ידו~ בנגלות בתורה וגדו~ימלא ~קוד~י אחריו יענו המה לרו~יו רק

ונ~תרותי לדרעי' ~לי ~ודותי שושן ידותי עשר לו

יכילם לא ~~רי ~מגילת ל~~רי ו~בחיו המאירהי א~~קלריא נהוראיואזהיר

קונטר~ כל על מלא

גדותיו~ א~~ר ומה

תורותיו~ ורובי קורותיו~ נחשב זר וכמו

איש ~ני זה מה כי להכירו. ~זכהלמי קדו~

~~ר כמותוי גדול ואדם שם זעירבזה נד~~

א~ להעיד שנאמנין מאלו אני גם אולם ~זעירי מעט

וכ~ ~ה

טרם , האחרונות בש~ים כתב הכמות מעטי קודש הדברי ~לו כי י עינישראו עוה~בי ל~ייה~תלקותו

מתו~ ל~י בזה מעטים דבריו כן~ל בעוה"רי 'נשא חליינו הוא א~ר הנוראים י~וריו גודל ~ר~

הנובע~ כמעיין וידיעתו חכמתו דיבור וגם

וה~ה ~הי שנד~~ו קונטרי~ים כמה ב~רט כדאי. ג~כ כ~ותו אמה צדיק שלא' וא~תום . ~~כמה א"צ כזה ו~' ולהטיבי ~השכיל נחמדים נועם דברי זיומלאים תחזינה ועינינו וכו~"ט. ~נו משאלות בכל ועכ"י עלינו יגן זכותובברכה

בר~מים לציוןש~ינתו בשו~

~~~"~ ~~ו~ ~"~ ו~ו~~ ~ו~~~"~.~~~~~~

~~~~~~~ ~~~~~

~~~~~~~~~ ~ ~

~ ~ ~ ~~~~ ~~~

~~~~ו~~~ ~~ו~~ו~ ו~~"~ ~~"~ ו~~"~ ~~~~"~ ~~~~ו~ ~~~~~~ ~~~ו~~~~ו~~~ו~ ~גו~~וי ~~ ~~~~~ ~~~~~ו~~~ו~~~

~~~~~ו~ ~~~~~~~ ~ו~~ו

~~~~ ~~~ו~~ ~ו~~ ו~~~ וג~~~~ ~~~~ו~~"~

ו~ו~ ~ו~ ~~~ ~~~'~~~~~

~ו~ו~י ~~~~ ו~~~~~ ~~~ו~~~ו~~~

~~~~~~~ ~~~~~~ ~~~ו

~~~~~י ~~~ ו~~ו~

'~ ~~

~~ו~~ ~~~~~ ~~~~~~~~~~~ ~~~ ~~~י ~~~~

~~ ~~~~

~~~ ~~ו~ ~~~ ~~~ו~

ו~~~ו~ו ו~~ו~וי ~~~~~ ~ו~~~~~

'~ ~~

~~~'~~~ ~ו~~י ~~ו~~ ~~~~ ~~ו~~י ~~~~

ו~~~ו~ ~ו~~ ~ו~~~~ ~~~~~ ~~~~~ ~~~ ~~~~

~~ו~ ~~~ ~~ו~~~וי ~~~~ו~~"~ ~~~~~ו

~~~~ ~~~ו~~~, ו~~~~~ו

ו~~ו~ ~~~~וי ו~~~~

~~~~ ~~~~~~~~ו~~.

~~~~ ~~~~~ ~~~ ~ו~~ ~~~ ~~~~ ~~~~ ~~~~~~~י ~~~~ ~~~ ~~~~י~~~~~

~ו~ ~~~ ~~"~ ~~~ו~~ ~~~~~~~~~~ו~ ~~~ו

~~ ו~~~ ~~ו~~~~ ~~~~~~ ~~~~ ~~~י ~~~ו~~~

~~ו~ ~~ ~~י~~

~~~~~ ~~~ ~~ וג~ ~~ו~~~י.~~~~

~~~ו~~~~. ~~ ~~~ ו~~~~

ו~~~ ~~~~ ~ו~~י ~~ ~~~~ ~ו~ ~~ ~ו~~ ~~ו~ו~י ~~~~~ ~~~ ~~~~~

~~ו~~ ו~ו~~ו~ ~~~~י ~ו~ ~~ ~~~~'י ~~ו~ ~~~~ ~ו~~ו~ ו~~~~ ~ו~י ~~ ~~~~~~~ ~~~~ ~~וג~~~~~~

~~ ~~~~ ~גו~~ ~~~~~י ~~~ ~~ו~~ ~~ ו~~~~~ ~~ו~ ~~~~~~ ~~ו

ו~~~ו~ ~~ו~~י ~~~ו~ ~~~ו~~ ו~~~~ ~~~~~י ו~~~ו~~ ~~~~~~י ~~~~ ~~ו~~~ו~ ~~~~~ ~~ו~ ~~~ ~~ו~~~~ו~ ~~~

.~~~~~~ ~~~~~~ ~~~~ ~~ו~ ~~ו~~י ~~~~"~ ו~~~~

~~~~~~~~ ~~"~ו~

ו~~~ ~ו~~י ~~~ ~~~ו~~ ו~~~~~ ~~~~~ ~~~~ ~~~ו~~~~י ~'

~~~~~~~~"~ ~~~

:

~~ו~~~~~~~~~~~~~

~~ ~~~~י ~~~~~ ~~~ ~~ ~~ו~

~~~~~~~ ~~~

~~~ ~~ו~

~~~"ו ~~ו ~~ ~~~ו~ ~~~~~י ~~~ ~~~ ~~ ~~~

~~ו~~~ ~ו

~ו~ ~~~~ ~~ו~~~~~~~ ~~ו~~.

~~ו~~~~~ ~~~~~"~ ~~~ו~ ~~ו~ו"~ ~~ו~~~~ו ~~ו~ ~~~

~~ו~ ~~~~ו

~~ ו~~~~~ ~~~~~י

~~~~ו ~~' ~~ו~ ~~~ ~~ו~~

~~~ו~

~ו~,

~~~~~~~

~~~ ~~~ו~ ~~~~ ~~~~~~יוי

.~~~~ ~~~~~ ~~~ו~~

~~~~~ ~~~~~~~~~

ו~~~~~~~ ~~ו~~~ ~~~~~ ו~ו~ ~~~~~~י ~~~~ ~~ ~~~~ ~~~~~י ~~~~ו~~~"~

ו~~~ו ~~ו~~ו~ ~~~~ו ~~ו~~~~~י ~~י~

ו~~~ ~~~~ו ~~ ~~ ~~~~י ~~~ו

~~~~ ו~~~~~~~~ ~~~ ~~~~~~ ~~~~~~

.~~~~~ ~~~ו~~ ~ו~~ ~~~ו~~ ~ו~~ו~ ~~~ו~

~~~~~~,~~~~~

~~~ ו~~ו~~~~

~~~ו~.~~~~~ ו~~~~ ~~~~ו~י ו~~~ו ~~ו~~~,

~~~~~~ ו~~~~

~~~ו~~~~~~

~~~ו~~.~, ~~ ~~~ ~~~~ ו~~~~ ו~~~~~~ ~~~~~~ ~~ו~~ו~ ~~ ~~~

~~ו~ ו~~~~ י,~

~~ ~ ~~~~ ~"~~

.

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

כשר ל~ענ"ד וסעד סמך התבונ~י לח~ר ית"ש, ~פניוונכון

~שר י~ל כי ~קדוש~, ~ורה ו~דושי ~ירושיס~רים ונכתו~ כתבו, של מ"ע הדין עפ"י יוצאים בזהדייקי בזה הפוסקים דעת אציע הענין לבררוכדי

כי , ל~ניו רוח לנחת אמרנו נא ויהיו~לשונם, ~ רצונו ונעשהאמר

~~~~ השירה את לכם כתבו ועתה ~תורה . ו~ו' י~ראל ~ני את ולמדההזאת

אמר ע~ב כ~א ~סנהדריןואמרינן רב~

אעפ~י מצוה ס"ת לאדם אבותיו לושהניחו

מנחות ובגמ' .משלו לכתו~ ד~

א~ר איתא ע~א ל' אמר ~ידל א"ר א~א בר'יהושע

ר~ ס"ת הלוקח

מן כחו~~ השו~

מעלה כתבו השוקי מן ~צוה ו~רש"י ס'ני, מהר ק~לו כאלו הכתובעליו

כחוט~ אי א~ל , ~ביד ומצוה מצוה

כת~ הוי

הלכות ~ריש בה~ה ~רמ"א א~ל עכ~ל. טפימצו~ס"ת

~ת~ דהוי

כחו~~ מצוה

מ~ יצא ולא השוק

י"~ ~~"ז שם ועיין ,

~

~~~~ דודאי ס"ת ה' ~~נות ~הלכות הרא"ש אין וגם ס"ת, לכתוב הוא גדולהמצוה

וכ"כ ~ אשה ולישא תורה ללמוד אלאלמ~רה ~כתוב ישר~ל לכל הוא עשה דמצות ז"להרמב~ם א~ לכם כתבו שנאמר , לע~מוס"ת

השירה שאין לפיזאת, שיר~ בו שיש ס~ת לכם כתבו ~לומר ,הז~ת

כות~י~ וזה . פרשיות פ~שיות

~ו. ולומדים ס~ת כותבין ~~י' הראשוניםבדורות בבתי אותה ומניחין ס"ת שכותבים האידנאאבל

הוא עשה מצות ~רבים, בו לקרותכנסיות מ~גת ידו אשר י~ראלכל ע~

התורה חומשי לכתו~ומש~ה

וגמר~ ובניו, הוא בהן להגות ופירושיהם

~ה ללמוד ~וא התורה ~תיבת מצותכי הגמ' וע"י בפי~ם, שימה ישראל ~ני אתולמדה כדכתי~

לכן ~וריים, על והדינים המצות פי' יודעו~פי' לא וגם לכ~בם, מצווה ~אדם הספרים הםהם

תורה לל~וד לא אםל~כרם ~~"ל אש~ וליש~

: ~צת ב~צרה הטור וה~יאוהרא"ש

~~~~ בא היאך ~מוה ויש וז"ל ה~"י

כתיבת ממצות לאדם לפטורהרא"ש ס"~

ולה~ליפה לא שהרי , ופירושיהם וגמ' ו~שניותבחומשים

תל~ החילוק ~עם

~י~ לדורות ראשונים דורות

בהם לו~דים אין הללו שבדורות ~לא ,הללו אותם מני~יםאלא

בב"~ , ~ר~ים ~הם ל~רות

ס~ת לכתוב חייב'ם עכשיו שגם הול~לוא"כ ראשוני' בדורות לומדים שהי' כשם בהם,וילמדו שלא נ~ל לכך ס"ת, כתיבת ממצות לפו~רםלא

ב~ ~ומשים כתיבת חיוב לנו לחדש אלא ואיסור ופירושי~ן, ו~מ'ומשניות

מצוה יו~ר ושזה ס"ת, כתיבת מצות ~כללזה ש~~ מכירת~ ולהניחן ס"תמלכתוב

ב~"~ א~ל ~רבים, לקרות

דגם פשי~א ו~ניו הוא ~ו לקרות ס~תלכתוב נוהג~ הוא שהרי מ"~, ~יום עיקר זההאידנא

, הראשונים ~דורות נו~גים שהיו כמו~ו הגאונים שכ~כ הרא"ש ד~רי על ירוחםהרבינו וכת~

~ ~ ~ ~ ~ ו

הרא"ש לדע~ הב"י דלדברי מזה ~יום עי~ר האידנא גםוהגאונים

~ואהמ~ע לכתו~

~~"ה אותה ומניחים כן נוה~ין שאין ~חריאלא ~ ובניו הוא ~ו ול~רות ס"ת א"כ בר~יםלקרות

עדי~ יותר

לכתו~ ספרים

וה~עדני ~ב"ה נמשכו ואחריו ,שלנו וה~~ז~ יו~~

~~~

בפרי~ה חול~

~דעת ומפרש הב"י, על הוא המ~ע דהאידנא ו~~ורהרא~ש

~ימיהם דדו~א בס~ת, ולא שלנו בספריםדוקא היו שב~"פ ד~רים לכתוב להם הותרה~לא

ומדוי~~ת כהלכתה ~מתוייגת ~ס"ת ללמודצריכים ס~ת בכבוד לזל~ל לנו למה בזמננו אבלוכו'. דבדורות נמצא ~צורך~ ~לא ~תוכה ללמודבחנם עכ"ל ~"ע ~הן ליכא ~תוכה למדין שאיןהללו

ו~ם ה~"ך, ~סכים זה ול~ירושהפרי~ה~ בלשון יותר מחוור ~פרישה של זה דפירושכתב ה~~~

אלא ,הרא~ש דסיי~

נכונים ומ~מ וז"ל וכתב ועתה~תבולכם של מ"ע יב~ל דאיך ה~"ידברי

~חילו~ : ה~"ז עכ"ל הדורות

~"~~~~~

דהשגת לומר א~שר ה~"~

על

ה~י~~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ שי~טל אמר לא ה~רישה דהא לק"מ,ה~רישה דס"ל אלא לכם, כת~ו של המ"עח"ו

עתה וא"כ ~ו, ללמוד הוא המצוה דעיקרוהטור להרא~ לזלזל לנו ואין ס~~י~, ~שאר הואשהלימוד ~חומשי המ~ע מקיימים הרי ~חנם, ס"ת~קדו~ת י"ש ~ס' ~~ז ~יין ו~~י~ושי~ן ו~שנה~תורה

: ~ה מ"ש זל~"ה מש"אמהגאון

~"~~~~

הדעות, כל ידי לצאתהרוצה י~תו~

ס"~ וגם י ש~וחו ע"י או ~עצמו

ד~ה של~ו ס~רים שלו~ו ע~י או ~עצ~ויכתוב אינו ואם י הרמ~"ם דעת ידי גםיוצא

שלוחו ע"י או ~עצמוס"ת כות~ עכ"~ וכות~

ס~רים עמודי לו יש שלוחו ע"י או עצ~ו ע"ישלנו והטור והרא"ש ~~אונים ~"ה עליהם לסמוך~רזל

יצא לא ל~ד ס"ת ~כתי~ת א~ל ירוחםיוהר~נו ~מ~ואר ואע~ג הדעותי כל חו~תידי

לדעת גם י"ח יוצא ~ודאי ~רעו הוא ללמודס"ת ד~כות~ ד~רי לנ~דנו ~ומדים מ"מ י וה~אוניםהרא"שה~רישה

ללמוד ס"ת ~קדושת ~~ל שאין שכת~ דהרי ו~םמתוכהי

עכ"~ ~ס"ת ללמוד נוהגין אין

חו~ת ידי יוצא אינו וא'כ אחריםי ~ס~ריםזולת כתיקונה זומצוה

א~ ~כתי~ת אלא ס"ת ~כת~~ת

~ ~הן ללמוד עשוים אשר ס~ריםשאר

~~~~~ ללמוד ס~רים הכות~ים עתה מועטים דלא מלתא ~גדר וכמעט~הםי

הנ"ל~ י"ש ~ס' עיין ~ד~וסי הכל כי כללשכיחא

~~~ מי הזה ה~יון כל

שחל~ ~~ינה ה' לו

תורה חידושי איזהלחדש ~משענותם ~מחו~ק ~סוד חקיקה ~סוד~עצמו ולכתו~

כי ~ה~~ליםי משען והכתי~ה החקי~השיהא ~זה מקיים כידועי המק~לין מן המוחיןהש~עת סי~א ל~~ין ~זה ונכון כנזכר~ ס"ת כ~י~תמצות ד~רנו ות~ין ישראל ~ני את ולמדהד~רא

~~~~~~ ~אדם לי' דניחא ~צינו תכמים ד~רי

א~ ו~על רצונו נ~ד שהוא היכא

~רחו~ ש~ת ד~גמ'

ע"~ ~~~ ד~ תנינן תמן

~ר א~דימי ר~י אמר ההר ~תחתיתויתיצ~ו כגיגית ההר את עליהם הק~"ה שכ~המל~ד חמא~

וכו'~ ~ד~רי יעוי"ש לאורייתא ר~ה מודעא מכאן ~~~ק דאמרינן והא כ~ה ד"ה ו~תוס'הגמר~.דע"ז

~ד~'~

ע~~

כ~ית כלום אוה"ע שאמרוע~ינו

~~ ~ליה~ כו~ה הי' ד~ם ד~~מע כגיגית,

~בה ד~ודעא אמר והכא תשו~ה, להם הי~לא הקורא ידידי והנה . עיי"שלאורייתא

הקשה דרכים ~רשת ~על הגאון ה~דוש~ד~רי ~~ רא~ הא י זו מודעא של טי~ומה

~לא כיון ותירןדינא~ דמלכות~ דינ~ כ~~

ו~ינא לישראל רק ~אשר מדינתא ~ני כל על להיות צריךדמלכותא

להלכ~נ~~~ הי' דאם א"ש ומעתה , ~חו~מ

מכה מהני ~י' ~כללןי וישראל האומות עלכו~הדינא

ד~לכו~~ ~ושי~ ו~~ורץ

נראה כן ~~וס' : ת"לל~ענ"ד

~~~~ אחר ~דרך י~ל הסוגיא ~י' ~עיקר~הקדם

לת~ התוס' שהקשו מה

נעשה הקדימו כ~רהא לנשמ~

צריך ולמה האש כשיראו חוזרים יהי' שמא ותירצו .לכ~י'' לה~ין צ~יך ועדיין ע"כ. נשמתם שיצאההגדולה

~~יהם, ~~ירוש שא~רו מה על ~רהדאםמהני מהני, לא ~~י' ע"י מתחלה שהי' שק~לתםמכש"כ על תירוצים עוד ו~מ~ורשים ~מהרש"אויעוי~ש הדר מהני מה הקשה הרשב"א גם התוס'.~ושית למ~רע. ~~לה יש וכי אחשורוש ~ימי~~לוהו ~שם ~~יא דרכיםו~פרשת

~הרד"~ דנדרי מהא

אונסין שיחשו~ צרי~

~א וכאן י היום ~~ו א"כ , ~ל~ם תנאי שום התנו לאישראל

ל~ענ"ד ונראה קיימת. ש~ו~תם ~נוסיםשהיו א~

ל~ר~ ~תרא ~~א ~ש"ס המ~ואר ע~"י

ד~ מ"ח

ו~מכר חכמים דברי לשמוע דמצוה ה~םשאני הוא ס~רא אלאמסיק

דא~~ ומקני. גמר אונ~י'

~וא הד~רוס~רת א~

א~"ה מתרצה אינו ד~ל~ו תורה דיר~ה לרצונו,מ~רי

לסו~ י ד~תו

רוצה ~ל~ו מקום ~כל רוצה ש~ינושאמר א~ מהני ה~י ~שום חכמיםד~רי לשמו~

~~ כ~יי' ע"י

לי' שני~א סהדי א~ן ו~ל~ו שרוצה ב~יושאומר כ~י' ע"י וכן ~~מים וד~רי התורה ד~רילקיים

ג~ר

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ברמב"ם ~וי~וין ~יי"ש בגמ' כמ~ואר ומקניגמר ~~ב גירושין~לכות

~"~

:

~~~~~ ההר כ~יית כוונתי"ל

א~ שכבר

בלי ונשמע נעשה ב~יהםאמרו מ"מ ,כ~יי'

~~~ ברצון~ יותר שיהא כדי ההר

דא~ מ"מ חפיציםבלבםי הי' לא ה~~יי' שבשעת

רצון לקיים דניחא סהדיאנן המ~

אבל , רוצים היו לא אנוסים היו שלאו~"ז ו~"שי ב"ה אנוסיםכשהיו

להם, הוא זכות כי ומק~לי גמ~ יותר כ~יי' ע"י שהרצון ~תוס' ~ושיתומתורץ בעצמם שאמרו ~מהמועלת

נעש~ ~פיהם, ונשמע

: בלב ~ם עתה הרצון דבודאי סהדי אנןכי

~~~~

ברצון אח"כ הי' ישראל אםכ"ז לקבל הרצוןונתיליד

עכ"~ התור~ גם חלילה ~אם אבלל~סו~י

~סו~ על עמדו

להו ניחא ולאמשמרתם בקבל~

התורה~

איןלנו

הוכח~ ב~בלת בלב שרוצים סהדי דאנן לומר

התור~~ גםכ~ית וא"כ זאתי יודעים אנו דמאין

וז~ כללי תועלת ~ינוההר מכאן הש"ס כוונת

~ לאורייתא רבהמודעא ישראל שיוכל היינו

לטעון ש~

אנשים מצות רק ברצון ~תורה קבלומלומד~

הכ~י'כי מועיל אינו וממילא כפי'י ע"י ~י'לא

ברצו~ וע"ז סהדיי אנן ~"כ לומר ואין

~אמ~ הרי אחשורושי בימי ~בלוהו הדר ~ע~"כ

. חכ~ים דברי לקיים להו ניחא דבאמת~זינן בור~ינו את לעבוד ישראל נ~ש ורצון התורה,דוברי התו~ה בקבלת להו דניחא ובודאי שלימהיעבודה שמה הרשב"א קושית ~תורץ ובזה סיניי~הר

על דעת גילוי זה אחשורוש בימי~קבלוהו

ל~מוע מצוה כי ~רצוןי שהי' סיני בהרהקבלה קושית מתורץ וכן סהדי. ואנן חכמיםד~רי

מהרד"~ הוא דהמודעה

של~ כמצות ורק ברצון הי'

סהדי אנן על הוכחה לנו ואין מלומדה~נשים . המודעא הוא וזה ~כ~י' מועילולא

~~~~ו,~

ומקבל, גמר כ~י' דע"י אמרינן דברי לקיים דרוצה סהדידאנן

קושיא ג"כ מתורץ יחכמים ראשונ~

התוס' של הר עלינו כ~ית כלום ~עולם אומות שאמרומה

דמצוה מהני, הי' אותם כו~ה הי' דאםכגיגיהי היכן שקבל~ם מצות ז' להאומות השיבוע"ז י ווו~ני גמר אונס וע"י חכמים דברילקיים

ואינם להם חוב הי' ~בל~ם הרי א"כקיימתםי הי' לא הכ~י' גם וא"כ המצותו בקיוםרוצים

דרוצים סהדי אנן לומר שייך דלאמועילי אנו דהלא י תורה ודברי חכ~ים דבריל~יים

: סהדי אנן וליכא רוצים דאינםרואים

~~~

ו~עמים ~נס ~עמים ~מרואע~"י

בע~~זרי דברי לקיים אני מחויב ~רחי

י ברעיוני עלה אשר בכתב ~שום הנזכרי'יח~מיםבעזר~

~סוקי באלו להתבונן דלי מע~ר המקים למעלה שהבא~י ה~וסקים דעת ל~ייםהתור~יכי הוא~ רצוני ובע"כ לכם, ~תבו מצותלענין

מצו~ יצליחני ה~וב וה~ חכמים~ דברי ~שמוע

אדון ל~ני ~צון אמרנו נאויהיו כ~ וע"י ,

נפלאות ה' יראנו ~תורה באותיותהשכלה שער בע"ח~~מבו~ר

הגוונים~

לראות ונזכה ו'גאלנו צדקנוי משיח~ני

גאו~ גאולה עולם

בב"אנצחית

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

מכבוד שנשארו ה~ודש כ~בי א~ היקרים הקו~אים לפני א~ריב ~דוש~

אבי אבי מרן בפ~ח עצמי להציג כמ~ויב נמצא~י ועכ"יי זי"ע החסד איש וה~הור הקדוש הגאוןהרב

להודי~השערי למו~ר אך שניהם כי המחבר~י א~ לפאר או המחברי א~ לשבח לא אחדיםי דברים

ה~ה~ א"ז מרן כ"ק של קדשו שם אשר אלה ~י

זצללה"~ ובפר~ י ל~ם נו~ע

ה~רידים היחידים ו~שביעו עינם ונהרו קדשוי ~צל שהס~ופפו עוד נמצאואשר

בצחצחו~ נפשם

בעבוד~ אלקים איש

אור על איש יעיד וכי . כמוני מאנוש לסהדו~א צריכים אינם י ו~~רה בקדושההזה השמ~

כי ~מחבר~ א~ להלל ואם בשחקיםי הואבהיר

יבי~ו~ לנוכח איש עיני הלא כי הוא. למו~ר אך בודאיו~פר~

כי מע~

לנפשו וינעם ויבחן י~~ם אוכל חיך כל באיכו~ו ואם בכמו~ו. הוא~

~~~~ ככה על שראי~י מה

דב~י נשארו כי הוא כן אם ישאלו רבים הלא כי הואי בע~י לחרו~

~ור~ ו~דוע לש~יםי עלה אשר ~נים כמה זה הלא א"ז. ~רן ~כ"ק

ז~ עד אור ראו לא

היום~ מצער בזמן הלא כי י~מהוי ק~~ו בצל מהמסתופ~ים עוד נ~צאו אשר המע~ים אלה וביו~ר

בכל ~מצא מאשר יו~ר אמרים הקדוש מפיוה~שיבו הזא~ המחבר~

:

~~~~~~~ בשער להודיע אני מוכרח

~אלו קודש כ~בי כי הוא אמ~ רביםי ב~ כ"~

~וד נפ~נו לדאב~ן אבל בהקדמ~וי כ~ב כאשר י קדשו ביד כ~בם בעצמוזצללה~ה א"~ מרן נראה כא~ר ר~ל. מהל~ו עליו ~קפה כאשר האחרונה בשנה כ~ב דבריו ורוב ~סודריםי היולא

במא~ר ~~הבספר לבנו לשברון ~~ר השנה והוא "~רכ"ה~ ה~נה נר~ם העו~ר~~ "לספיר~

וה~י~ י לשמים אלקים ארון ונלקח ם י ר ה צ בהשמש ב~ אז

לשנו~ ה~דוש אדומו~ר כ"ק אביו

בכמו~ם הם מצערים אשר השלימיםי מ~מרים רק ל~רור רבה יגיעה ~ה צריךוהי' לדפוסי ראוים שיהיו מכונם על נשלמו לא מאמרים וכמה סדריםי בלי ונכ~בו מדינאב.~צוקלל"ה

~~~~

עיי~ א"~י מרן כ"ק של פ~יר~ו אחר כאשר זהשמ~עם ראו בהכ~בים הצדיקים בניו

. לצורפם יהי' בנקל לאכי ובפר~יו~

כק~"מ הקדוש הגאון הרב דודי כ"ק~~~~

~~~~~ בהכהבים הרבה ~יין ~שר אחרי ~~~~~~~י אבד~'ק זצללה~ה

שרא~ים המאמרים וציין ~ לבל הזהיר לאור~להוציא

להיו~ מנו~ה שיהי' מה רק ~הדפיס מהיר

כסול~ נ~אחר לכן . נקי'

~ ע~ה עדהדבר

~~~

ב~ורה הגדול הצדיק הרב מורי אבי כ~ק מעזבון לידי באו האלו קודש כ~ביכאשרכקש"מ

~~~~ אשר לאנצהו~י אבד"ק זצ~ל ~~~ם

הש~ו~~ ימיו כל

לאורי להו~יא~ הגאונים הרבנים ש"ב לכ"ק או~ם הראי~י ~ביןי מרגני~ין וראי~י בהם ועיינ~י בי~וי על~השלא ו~~

הקדושים שלי~"~

רב~ן ושבחוהו ~או~

בכל להש~דל או~י ו~רזו ~דפיסם~ האפשריו~

הוא וכן ~להרצון

כ"~ כקש"מ בו"ק הצדיק הרב דודי

~~~~ ~לי~"א

אבד~~ אמר~י לאנצהו~.

א~ ~ם

נ~צאו ~נ"ש מצערעוד כע~

רק ואם י הקדו~ים בדבריו להש~עשע נפ~ם כלתה אשר ~ע~

~כמו~ לנפש ומרפא לחיך המ~וקים מא~רים יהי'

~ הוא כדאי

לאי~ ~רחה אפילו כמוני ~פל

ויתגלגל צדיק או~ו של מ~חו לברר רבהויגיעה זכו~

גם יהי' ואולי , ידי על הזה ~ח~

רוח מרן כ"קלפני

~~~ו~יו שיהיו ~צללה"ה, וה~הור הקדוש א"~ דוב~ו~

להושע בעדי ~וב וילין בקבר, ז מהרהבי~ועה

~~נם

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

גלוי להוי וידו~ ובפר~יות ט~ות, איזה הזה בספר י~צא אולי ,

איז~ ~בר אשר מאמר

~מה ~לא ~י ה~ה, הקדוש ה~ו~בר ב~ל א~רי ל~רהר ו~לילה ~לילה ספרי באי~הנדפס הטהורות, ~יניו נ~ד ~וד היו לא אשר ספרים והרבה ויותר, שנה ~מ~ים ~מו זה נ~תביםדברים

וא~ ספר

הקדו~ ~שם מאמרים אי~ה נמצאו ול~ן י בימיו נדפס לא ד~לה" ~אגרא

~"~ אביו

אדומו"ר , ספר מאיזה נ~~ק ~י ב~ליל נראה אשר מאמר אי~ה מי ימצא אם ואפילו י ~צו~ללה"~

הדברי~, סידר לא ב~צמו א~ז ~"ק ~י מראש הקדמתי הלא ~י ב~נקיםי הגדול באדם רו~ו ידוןאלונמצא

ב~ו~ ספר מאי~ה ונז~ר , ~ספרים מאמרים איז~ הכתבים

נ~ת~,

ולבסו~ בזה"ל נ~תב

גם ידון שירצה מ~ ואמנם בה~תקה, רק האשמה א~רת, שגיאה איזה ימצא אם ו~ן ~זה,מאמר איז~ נ~תק בט~ות אולי ורק , ה~תקתי לא ~אלו ומאמרים , זה" אבאר ואיר~ה למ~~רת~רשמתי~ותי

ל~~ ~י ז~ות

מי~ו~ ומי ~את, גרם ~ורה בסתרי ובפרט ~אלה ב~פרים הבנתי וקוצר ידי~תי

אותישידון ל~~

מ~וקן, ד~ר ~וציא למ~ן ~שיתי ב~~י שהי' מה ו~ל וכו'. השמים מן ~~ות יבין מיושגיאות

~~~~ א"ז מרן ~"ק ~יבר אשר וישו~ה" "~זר ספרו גם ~תה להדפיס ~ש~תי

בדר~ פילפול

~י י~ן אולם לא~דים, והיו הזה לספר לצרפו למ~ן בש"ס, סוגיות איזה~ל מי הד~וס ומלא~ת וישו~ה" "~~ר מהספר הסידור ו~תה רב, ~מן נתארך הספרמזה ה~דפס~

~~ יוד~ ~מה

לתת אמרתי הד~ר ל~~מיץ שלא וכדיי~מש~, ריו~

אי~ל וישו~ה" "~זר והספר ל~דר, ~דר בין ~צמו בפני מ~ור איר"הלדפוס

הס~מה שום הספר לזה מדפיס אינני שליט"א ה~דושים הגאונים הרבנים ~ב ~~~ק צווי~~~~ אשמורופקו~תם

~

~~~~ ~צללה"ה הק~וש ז' אבי מרן ~"ק ז~ות ~לי יגן הרצוי' כוולתי שבז~ות תפלה

שאוש~ בגו"נ,

בב"א ובפרט ב~לל ישראל לי~ו~ותונ~~ה~

~~~~~~~~~~ אבד~ק

~~~~~ י~"א.

~~~ ה~דוש המ~בר

זי"~ ו~~"י

~ ~ ~ ~ ~~~~~~~ו~~~~ ' ~

~ ~ ~ ~

~' ~~ ~~ו

~~~ לו אין ~~ו ~יבת~~~~י ~~ ~~~

דאיתא מה עפ"י לפ~נ"דונראה י שם ~מד"ר עיין דעו ל~~וב צריך והי'הבנה ו~רא~

לשבת ~~ו~ה איןעונג

למ~ל~ ברעה ואין מענג

למ~~ המה והנג~יםמנגעי

ג~~ לרפאות לה~יב

הנפש והגו~

שיו~ל ~די הגו~

לה~~ימו ל~בל

בענ~ ו~~גולה י~"ש. עב~דתו

לז~ הוא

ומ~פך ה'. על ~תענג אז דנשמתאי יומאקודש ה~~~ בי' דמאיס ~ל באים הנג~ים ~י לענגינגעמארי'

ורחי~ מ~שיך והשבת ב~וה"~י ~מבואר בי'

ו~יו~שפ~ ר~"ל שאמרו ~מו י הברואים ב~ל

שי~קיים ה' עשה לבד ימים ששת על~י ~בת שומרי ישראל ע"י ושבת שבתו~ל העולם~ קוד~

נ~חד~ ימים שש~ על מחדש העולם

ב~בת א~~ ~ה~יוב ~הראוילכן י ~נוד~ ישתנ~

~ם הוא באם ל~ובי והחוליהצר~ת

ר~ לבד חולי

~ הנ"ל בזהר ~~בואר דרחימתאיסורין

י~~~~~ ~י לרמז

~"~ נא~ר

הוא והל~ה י י~ים שבעת הסגרצריך ~הנג~ בתור~ נגעים רואיןדאין

בזמן ממילא וא"כ י בש~~ יום עליו יעבור ימיםשבעת

ורפואה י השב~

ל~~~רוב~:

ו~~~~ יום עליו ש~בר אחר ה~~ן ראה אם

מו~רח ~~ה הועילי לא ~יה~בת

שהנ~~ בא

ל~~~ י חלילה אותו

ול~ב~ אותו

אחר ל~ן קדו~הי שם אין ~י ה~ומאהבשורש

ההס~ שבעת ו~סגירו התורה אמרה אחת, פ~ם

על לרמז שני~יימים מ~

שמרו אלו רז"ל ~~מרו ואפשר שבתו~ישתי

לבו ישיב ~~~י ~בשב~ל~וב

לק~~ ושב ואז נפ~וי וחלאת נגעי ול~הר

להפ~ הש~~ ~~ ~ן ~י י לוורפא למ~וק מר

ונ~~ ~ ~"ל שאמרו כמו לענג

~~~

הוא עין ~וב שנרמז יבור~

דברי י~וע ~י מי פניםי במאור ברכו וקדשוי בר~ורז~ל לו יש ~הל~~ו שבתששומר

חו~ להתבו~ן הראות

~ו~ קודשי ש~~בגדו~ יבור~י הוא עי"ן

ממעלדהבר~ה הו~

שבת שומר באם ~יןי ב~וב

חו~~ האר~ עין בר~ת עליו

אין וזה י פנים ע"י ~י מענג, למעלהב~ובה

~מיר~ מ~פך שבת

מנגעה~י"ן להיו~ לענ~

וזה י עין ~וב לא ~נגע ~~נהלפרש שי~

הפ~ ע"י ~י ~ינוי את

שהוא מנ~ע העי"ן להפוך לו ~י'השבת לענג~הוא~תיבה בסו~

ב~חל~ ~ ה~יבה

~"~~~~

יש הלא ~~ו שנאמר מה להבין יש לפעולל~ם

~א~רם הראותי חו~ שב~י קדושת ולראות להתבונן פנים במאורבר~ו ~~~~ ~~ ~~~ ~~ץ ~"~~~

ממשי~ים ~תםובזה ולקד~וי ל~ב~ו האר~

פני באור י פ~ים הוא ~ין ו~וב חייםימלך

יבור~ ~ והבן

' ~ ~~~~~וי ו~~~ ~~~ו~~~~ ~~~~~

ידו~ ד~~יב מה

בשע~ מ~ן

ו~ל~ורה הע~

את רו~ים ה~ולו~~

ח~~~ים אמרו שבכ~ב תורה ~ל מורה שהוא הנשמע אתרואים תורהו~ל

לאומרו אס~ ~ב~תב תורה ~י י ש~ע"~ ב~"פ~

ל~ותבו אסור שבע"פ ו~ורה ו~ו'. ל~שות ~ת משום שהו~רה רקכידוע, ~י שמי~ה דרך ~ל מצווה שבע"פ תורהוהנה רק ל~תבואסור

לי~מ~ וא"א

לראו~ ~~ב,

נתנו ~י באותיות ראי' בו מצויר שב~תבותורהלכ~וב,

וז~ ראו הקולות א~ רואים ה~ם ו~ל

הנשמע את שב~~ב~~ורה ~ור~

~~יין שבע"פ יתרוב~'

ב~סו~ ~ואים~, ה~ם ו~ל

לא ו~שה דרוש, בדרך אמר שאהרן אחרמשה וי~~~ וז~שמ~

משה וישמע ~~'ב ~ענינו הל~ד דבר רק

רמ~ ~~ז בעיניו וי~ב ~נ"ל שבע"פ לתורה

~ת רואים הנז~ר ע~ד הראות חוש~ב~~ב ל~ור~ :הנ~מע

~~~~~

~~

.

~ת~ ~~~~~ ~~די~ צ~

מצו~י~. ~ל אל בהבי~י אבוש לא אזח~י~, מ~~~י בלמדי לבב ביושראודך

צד~~ ~קיך את

ולא מאוד, ~ד תעזבני אלאשמורו~ר~ה ~ הענין וב~פל~דקדוקים נארי~

~ ~ ~ ~ ~~~ו~~~~~~~~

~~~~~ לילה חצות שהגיע וכיון דודי של ממטתולמעלה י"י וידבר בפסוק שפרשנו מה לפי בא ו~ת אהרן את צו לאמר, משהאל

רו~ ~יד ~אליוי ו~נ~ן בו ונושבת צפונית

עומדהי' דיש אך ב~יי מה לאמר ב' ולכאורה ~מר,בניו ישראל חכמי נכנסו וכ~י ועוס~

לרמ~ אדונינו לו אמרואצלו כשירצה ~לומר לאמר~ משה ~ל י"י וידבר

המל~ צריכין ישראל עמך

לומר לה~

ש~ין הקרבנות פ' ביד~

ויש . ע"ש וכו'פרנסה צו , לקיים לדקד~

רז"ל במאמר , בחצות ~ו~ו לעורר כנור דוקא ל~חלמה זאת בתפילה שיאמר לאמר, בניו ו~ת ~הרןאת

ויתפלל העולהתורת ג~ ע"~

~כמי אצלו שנכנסו למאמר יש סמיכותמה בתורה ש~רא דמה למאמר פרנסה צריכין ואמרוע~ךי~ר~ל ~א~ תפילה דרך שי~~ר ו~"ש כעולה, ~שוביהי'

הלב דהנה ונ"ללו. הוא כאלו חשוב יהא ש~ריתי העולהתורת הקוד~ נ~ר~

שיש גיד ע"ש כנורבהלב ~ולנו ואפילו ד"ה פסח במאמרי ~ע'יןהעולה,

~דופ~ חללים שני יש בהלב והנה ככנורי

~כמי~~~~~

אתה ל~רש נוכל ימיןחצר פקודיך צוית~

לב כאומרו היצ"ט מ~~ן ש~ כמה הרואה אנכי מ~וד,לשמור ~כ~

ציווי~ כאומרו היצה"ר משכן שם ~~אל וחצרלימינוי לשמור

על להמתיןהי'נו המצו~

ולבי אמר ~"ה המלך ודוד לש~אלו~ כסילולב ואביו ~מלשון לקיימו אתשמר

הדבר~

מתי לצפות שאמרו כמו יב~

בתענית שהרגו חלל ממנו שעשה בקרביחלל כאלו חשיב ובזה ואקיימנולידי

המצו~ ~'י~ מ"ש הדקדוקים יתורצו ובזה לטוב שנתהפךעד

לעשות ח~ב ד~י~אכמו מצו~

ז~ תלוי הי'כנור מ~לה עשאו ולא דה~ה כי כ~ור, שנקרא לבו

אחלה אחלי לכן עשאו, כאלו הכתובעליו פני~

שנקרא לבו רק זול~, מ~ורר ל~ום נצרךלא רוח ~א ו~"ש בוראו. לעבודת או~ו עוררכנור ממת'ן שאהי' חקיך לשמור דרכי יכונוש~עזרני

לקיי~ מש~י ש~וא ה~מאלי רוח זה בו ונושבתצפונית אבוש לא אז ובז~י , לידי שיבא המצוה

ועוד שמאל~ הוא צ~ון כיהיצה"ר מצות הרבה יש הלא כי מצו~יך כ~ל אלב~ביטי לא ל~יי~, יכולשאיני ~הו~ ~~~

~~ו~ שאיני במה

מקיי~ שב~~ ה~מאלי רוח שגם ~'ינו ה~~ם לבמ~פון

ולא נ~ל~

גם כי אחר יתעלה יוצרו לעבודת אותועו~ר מ~ותין שאני כיון כי , המצות לבוש

ל~שות~ כ~ומר נתהפךהוא ועוד המצוה, וקיימתי שעשיתי כמו הוא

חות~ ה'. את ליראה

הפרנסה הצטרכות ~ל סמיכותיוצדק להקב~ה שבח ו~ותן המצות תורת לומד שאניזאת וע~י"~ א~

~ימת

~"~ כאלו ויועיל

קיימתי~ ~מעשה

א~ א~ תיקן ~"ה המלך דוד כי דדוד,חצות שהלימוד

~פשו שמצד ה' לעבודת נלקח ~פונית רוח שגםעד בחי' הוא מ~בח שאני ההודאה רוחי בחי'הוא

דרומית רוח בין ה~וחות ו~ני כידוע פרנסהבא במאמר ~עיין במע~ה קיימ~י' כאלו ויועילנפש ז~

הנ"ל~

ושניה~ תיקן צפונית רוחובין משפ~י בלמדי לבב ביושר אודך וזה ו~נה ל~ובה. שוין

שני מודה א~י המצוה בתורת לומד כ~אני~~קיך פעמי~

ו~ה חת"ך ב~ימ' רו"ח ש~

הקדוש שיהא כדיומ~בח

~~~ של יהא כן לכן . לנפ~י

ה~רנס~ ידי~ך א~~ת פות"ח בסוד

כידו~ והי'

אתרעוא חקי~

לעורר ע'"ז בידוכח אל לעשותה אמתין אשמור~~

הזה לה~~י~

פרנסה : ישראל עמו על והשפעה ז יקים ו~ן למאוד עדתע~בני

ברכות~~~' ד~

רב ~מר ע~~ב ג' אח~

ברביזנא

אר"~ ת~וי הי' כנור חסידא

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

דור~י וגו'. ~"ת אמרורשימות

~~~ והנה .

"~~י~~ ה~ו~הסיום~~" ~~~~~"

~~~. ר"ת מצא לא ~~ל דאמרו עלך. ~דרן בד~ךנ"ל

ה~נום. אלא לישראל ברכה מחזיק ~~י~הקב"הו~נה

~~~ ~לם כלי הוא

מחז'~ ואמת י ברכה

ו~לו~ קרח ויקח ~"ל ~אמרו כמו ~דא. דא ק~ר

כלי ל~ח כי לקח מה בתורה מבוארולא החז'ק . נקבים עם ~ק"ר ~לכלי מנוק~

~מחלוק~ ~ם

בניך וכל ב~ולם שלום המר~ין ת"ח ~אה~ןמשה ה~לימודי

ראוי~ ורב ל~ורה

בניך ~ל~~ ~לום להם כ~יש 'שראל וכללות שלום.ומ~~'ן אחד קומה ~י~ור בכלל כולם תורה לומדי~ם

ואורייתא~וב~ה וישרא~

תוה"ק לכן . חד מרו~ז~~מריה ברא~

~~~ כי ~~~ וסיום

ל~ מצא

~רכה מחז'ק כליהקב"ה ל'שר~~

אלא מיס'ד ד''קיש~וא ~~~ו~

~~~~ :

~~~~~~~~~~ בר"ת ו~~~~ ~יבות ~י~ו

מה ג~ול דבר ל~ענ~דלהורת ואפילו תורה ~דם ילמוד לעולם חכמז~ל.ש~מרו

של~ והלא ל~מה. בא לשמה שלא שמת~ך ל~מה

ו~~~~י וכו'. לש~ה שלא ~לו~ד מי ~לא~ורו אשר ב~צמו יראה יום בכל אדם שכלב~ה

ולא לשמה ~לא הי'לימודו יצ~

בלי~וד חובתו '~י ימים באיזה י~א זה ומתוךלשמה

לסו~ לשמה.

~' כי ה~"י לו י~זורוזה ~ו~

~~~ו~~~

נ~ן ~~~ז ~זבחים בגמ' כדא'תא לעמוהתורה

~' ~"א~~~~~ ~~

ה~זר להם יתן ~~~ו"~י ~~ו ~~~ להיות ~אמתללמוד

~~~ו~ להחזי~ ובדרך .

ר"ת "~שמה "~א "~שמה "~לא "~~וך "וגםרמז

ל~~~~~ו~~ הר"ת

הו~ צריך מתחלה כי ~~"~

~תורה לקבל כלילהיות ~~"~ וס~~

כי ~ס~~

ונק~ר ~מה. תורה אמת תורתיהי' שנ~שה הל~וד כי לתחלתהה~ורה סיו~

~~~ והוא אמת ~תורת הלימוד ראשית גםיעשה לס~~ ~מ~

~~~~ ידידי נא תתבונן

~"~~ י~רא~~ מן

האמת כי מ~~ראשיתו~' לאם ~טרת י~~ה ואז ב~יי לבא ר~נאמלתא תלי~ ב~~

כי י ש~חההבנים גימטריא ~~~ר"ת "~~~~~ "~ו~ "~~~ ~~~

~~~~~ כמאמרנו ~מילואה.

~~~~ ~כינה ומילוי ~ותיות שכינתי' בית

צ~ו~ר ~םבסוד וחכם ~יניך שים בי"ת מצא~ :לבך

~~~~~~~~~

~"ל ~מרו ~~~~~. ~ו~~~

~~ו~~ ~~ ~~~~~~ ~ם .

התור~ תורה משה באר ~בכתב

~~ר ברתת נ~ל לשון. ~~ב~ים משנהסדרי ~ית~ שב~"~

ולדרו~ . התבונן ~הר~ית במה ~ראשית במ~~ה

הנ~ או~יות

~~~~~~ ~~~ ~~~ ~ל מרו~ז

לימודה ויסוד שב~~פ.תורה מתור~

ש~כתב.~~~

~~~ יום בכל דעתי ולפי משנה. סדרי ~שה

והיה כתיב . ~חד סדר עלמרומז ~~ו~~

~ו~~~~י~ ו~~~ ~~~~ ~~ו~ו~

~' יראת והנה י אוצרוהוא

ז~ ~~ו~~ סדר

~~~~~ .

למהואיתא נקר~

~ולמים ~חי ~~אמין זר~ים יום ל~~נ"ד וזהוזור~.

בר~ הרא~~ ו~ר~. ~מים

"~~~~~~ "~~ו~ "~~יוכתי~ מי וראו

ר~ת ש~וא בתיקונים ומבואראלהי ~ר~~~~

~י~ר ~צמותו ובראשית ישראלאמונת

שור~ אמונה

לכלקדמון ~הו~ נמצ~

: רא~ית ~נ"ק י~ראל ~ש~יל

~~~~

סדר זה ~ו~

~מר השני ~יום ~~~אל~ים

~~ו~ ~~~~ ו~~ ~~~~

~~~~~ ~~ן

~~~ ~ד ~~~~.

להבדי~ ~~דל~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ הגשמי. ובין הרוחני בין ולהבדיל לחול. קודשבין בשבתות אני ונאוה החול בימות אנישהורה

: טוביםוימים

~~~~

נבראו השלישי ביום ~~~~. סדרזה פעמים שני בו ונאמר הצמחיםוכל

~ו~~~ טוב לא , האחד מן השנים טוב כי

: לבדו האדםהיות

~~~~~~

הרביעי ביום הנה ~~~~י~. סדר זה בו קבעו וגם לילדים שמירהצריך

לשמרך בבעלים שמירה הזה יום וצריךתענית תיבת על הסדר זה רמזו וחכמיםבדרךי

שבו ~~ו~ו~ ישוע~

המאורות נתלו ובו י ישראל של ואהרן משה נגד הקטן והמאור הגדולהמאור ישועתן והי' החמה העמיד משה בידםי היווהמה והי' הלבנה העמיד ויהושע בכללות. ישראלשל

הצדיקים כן וכמו בכללות. ישראל שלישועתן מערכי המזלות לשדד הכח בידם ודור דורבכל כי י קרובו עם ישראל לחיבת וכסיליהםשמים הטבע~ לשנות הצדיקי' ביד ונתן יכול הכלהוא

~ ~ ~ ~

הוא קודש ~~~י~י ~דר זה ביום הנה ~~ו~~י עזרךי~לח ~~~~

ר"ת ~~י~ הדגים את אלהים בראהחמישי ~י~

~~~~~~ ברחמים הוא חייהם כי י ~~~~~

~ל מורים המה כי לחדאי ברבוי ה~"יוברכם במיםי קרים במ~ומות שהמה כמבואררבים פניםהאור

בשל~ בר~ו י דרחמי מכילין עשרה

ארץ י הארץ בקרב לרוב ו~~~"ו ~ניםבמאור בסוד לצדיק ונמשלו י להו סגי בעלמאו~אסיפה בעלי'י תחי' החכמה החכמהי סוד מלכותמורה

: עלמין חיצדיק

~~~~

נפש דעת בלא גם ~~~ו~. סדר זה את אלהים ברא הששי ביום טובילא

ברחמים אותו ברא אלהים בצלם י בצלמוהאדם תהומות בדעתו ישראלי בתפארת האדםובריאת דגבורותי ועיטרא דחסדים עיטרא דע"ת כירביםי שורש פא"פ י"' ידעו אשר ונאמר ,נבקעו ברא שבכתב התורה בבריאת הנרמז וזההדעת,

בראשיתוזה המעשהי ימי מששת יום בכל שבע"פ תורהג"כ~~~ ~~~

משנה סדרי שיתא ברא ~' וזה יוםיבכל

~~~~~ ברא תורות שני

: שבע"פ ותורה שבכתב תורהאלהים

~"~~~~ ~~~ו ו~~~' המדרש נכון

בראשית יוצר של אומנתו כליהתורה ~~ו~~וכ"ה

בזהר~ ונרמז עלמאי וברא בתורה הביט

תורות השניל~י"ז אומנתו ~לי ושבע"~ שבכת~

'מים הששה של ובברי~ות , בראשית יוצרשל ~רצון 'הי~ . כנ''ל ~שנה סדרי השיתאנרמזו ח~מה שערי ברחמיו וי~~ח פינואמרי

~ התורהאותיות לה~י~

~~~~~~~~~

~~~ במדרש איתא . זה תוהו הי~הוהארץ

כו'. מדי גלות זה ובוהו כו' בבלגלות ~לכות גלות זה תהום פני על כו'. יון גלותזה וחוש~

~ני על מרחפת אלהים ורוח . וכו'הרשעה אמרו והנה ~ המשיח מלך של רוחו זההמים

וזה י ראשית ~נקראו ישראל בש~ילבראשית המורא ולכל תתאה י~אה החזקה הידולכל כל ~עיני משה עשה אשר עילאה יראההגדול מזה וכו' ישראל בשביל ב~שיתישראל

וכו' ו~והו תוהו מלכיות מהווד היראהנתבטל הירא~

ע~ גאולתנו ז~ן ~א

גאו~ עי~ז ונ~א ~ולם

מרחפת ~להים ורוח וזה המשיח. מלך שללרוחוו~ו'

ז~ ה' ביראת והריחו המשיח מלך של רוח

בב"א וי~אלנושיבא

~"~~~~~~~

~~~~~ נ"ב ~~~~~י ~~~ בגמ' דא~רינן ~~~~~י~~

לפנים מה למ~ה מה למעלה ~ה לחקורשאסור ישראל שהוא מי ישראל כל ל~יני וזה לאחור,מה

צרי~ עיניו נ~ד להיות

ר~ וליד~ ברא בראש~ת

הארץ ואת ותולדותיהם ~שמים אתאלהים מה יחקור ולא בדרכיו תמים ויהי'ותולדותיהםי

י~בונן ולא למטה מהלמעלה ר~

~הרשה במה

~ולם אלקי באמונת בטח ילך ואזלהתבונןי~או י עשית בחכמה כולם ה' מע~יך רבו מהבסוד

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ מי וראו עיניכם מ~וםש~ו בר~

~לה ו~~

נ~י' ית':לח~קו

~"~~~~~~~

~~~י~י ~~ ~~~~~ ~~~ ~~~ל~~"~

דבריע~"י י~~~~ ~~ חכמז"~

להת~~ר מו~ר ה' דביראתונלמד

מיוס~ ל~חיו ש~מר הצדיק

~~ ~~~~~~ ~~~~~~ ה~ל כי ה~בר וטעם שםי במד"ר עיין

המצות בכל ~י שמים מיראת חוץ שמיםבידי~מרו

ר~"~ של כסדקו לי ~תחו

מח~ ואני

~~ת~ לכם

~ת~ יר~ת ~מנם ~ולם של ~~תחו

עי~רשמים הו~

ובזה נצמ~י ~צמית ומ~עולה יגיעו י~

הנהנה גדול ד~מרו בר~ות בש~ס ~~רש יותרמי~יעו

מיר~ ~ה והק~ו שמים

~ו~ הנהנה

באם ממ"נמיגיעו יר~ הו~

משמיענו מה שמים ~ינווב~ם

יר~ במאי שמים

גדול~ הו~ ~ו~ם

יו~ן הנ"ל המדרש דבריע~"י גדו~

~י~~~ו הנהנה יותר זאתי נלמדומ~י~ן

~~יתרון ~~~~ ~י~~שיש

ליר~ מ~ל יתרון לו יש ~ה ~י ש~ים

כי~מצות ב~

ש~ים בידי ה~ל כמ"ש מיגיעו שמה ונלמד שמים מיר~ת~וץ

שב~ ביגיעת

ה~דם ~ו~ גדו~

וע~י~ז מיגי~ו. הנהנה גדול לכן דברי בה~דמת לתחלתה התורה ס'ום לחבריש

~ע~ שמינית לת"ח ש~תירו שא~רו מה י~ות ~נים

ומ~ר~~בש~יני~ ~סוקים ש~נה ~י

מןהתורה שב~ו~ ~~ ~~ וי~~

בדמע משה שכתב

~סו~ ~~~י~י

הו~ ולכל ההז~ה ה'ד ול~ל

הגדו~~מור~ ישר~ל ~ל ~עיני מ~ה עשה ~~ר

ותיבת הו~ ~~~

תיבה ~~~'ל~~

ב~סוק ול~ל הח~קה היד ולכלוה~ירוש ה"~

המור~ הגדול

~שר ות~~ה עיל~היר~ה~~~

~ל ~~~~~ משהישר~ל

~~ האדם מכל מאוד עניו ~י' משה ~י

משה עש~ה ה' ביר~ת ~ע~"כ הענוהבתכ~ית : ע~"ד י~ר~ל ~ללעיני

~~~

בר~שית ל~ענ~ד שנר~ה בר~

~ת אלהים ו~תהשמים

ה~ר~ ו~רץ שמים ונבר~ו

זה ו~ה ר~~וןביום שנ~~~

יהי ה~ני ביום יום ~ל ירו~~ו שמים עמודי ע~י~"כ ~מרורקיע

יהי שא~ר ית' מגע~~ו תמהו ~ש~י וביוםראשוןרקיע

ל~ל~ והו~ ~יו ברוח והלא כל ב~יני

~מנם הר~שון ~יום ~חזק בכחו והי'צב~ם כ~ ה' יר~ת ~שר הברי~ה ~~תחלת ה~ב"ההר~ה ה~ל ~י ~עצמם הבריות ~עולות להיות~חויב ~כ~תו הר~ה ולזה שמיםי מיר~ת חוץ ~מים~ידייתברך

הר~י~ שיתחז~ מגערת מעצ~ו

~ ה~~ וזה

הח~קה ה'דו~~ל ול~ל~מור~

עיל~ה יר~ה הגדול ל~ני י~ר~ל ~ל לעיני ~שה עשה ~שרותת~ה

~~ ה' לשם

~~ כנ"ל עניו שהי'

הו~ מ~ום

~~~~~~ בר~

~ת ~להים~~~~~

ביום שמים ונבר~ו שמים דיר~ת להודיע ~תחז~ו ה~ני וביום~ר~שון

הו~ בו ל~~~~ר ~ו~ר ל~ן עצמית ~עולה

~~~ שמרגל~

בש"ס ח~מים בדברי~~~ ~~~~

י~~ול~ שנלמוד ~מרתי ~שר להורות ~'

בברי~ות הש"י הר~ה ~~ר מהשמים ה'יר~ת ש~ים יר~ת צריך ~ן מגערתו שתמהוהשמים בלבנו תמיד ל~עול עצמות ~עולהלהיות

ונר~ז . ית"ש מל~ניוו~י~חד ליר~ ~~~~י~

~רק ~שמוע~~ם

~תשמ~ ~ י~י ~בקול

~~~~~~~~~ ~~~ ~~~~~

~~~~~ נ"ב

~~ עיני היינו ~~~~~.

בכהם ~יש הדור צדי~יהעד~ להמתי~

~דינים ~יניה' כנ~ד בשור~ן. להמתי~ן ל~~וק מרלה~וך~ר~~ית

בר~ והצדי~ים הדין~ במדת ~להים

בטובו ה~חדש ~נ~מר ונתקיים לרחמיםיה~~ו : בר~~ית מעשה ~מיד יוםב~ל

~"~~~~~~~

~~~ ~~~~~ ידוע וגו'.

ת~~ו ה~ת~לס~יםדעת ו~מרו המ~ר~ותי בשידוד לה~מין ~צונםש~ין

~בוד ~י . ב~ך ~בודו ש~ין המזוי~תבדעתם

ה~וע~ ה~ו ו~~ר סדרוי לשנות לבלתי האומן

וב~רט~ת ה~ליונים קדו~י קדקדםעלבעל הקדו~

גו"~ בס~ר

גבורו~ שכך והעיקר . שלו

הו~נ~ יבו~ו ~~~ד בר~שית במעשה ה~ב"ה

י~ר~~ המער~ה ל~דד הזמנים מן בז~ן ויצטר~ו

ל~זק

~ ~ ~ ~ ~~ ' ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ מוכרהים נ~ים ושאר קי~ס כמו האמונהלהזק

ו ב~ולם ל~מוע ~מיםסדרי

וז~ כבודו הוא

ולז~י~ברךיולכל להתהל~י התורה ~יום לק~ר לי נראה

הי~ אשר הגדול ה~ורא ו~ל החז~ה

בשי~וד ובים ב~צרים נגלים נסים כל לעיןמשה עש~ בראשי~ כיהמ~רכהי

ה~~ים א~ אלהים ברא

ראשי~. ~נקראו ישראל בשביל י הארץוא~ במ~שה ו~ו~נה ה~ולם נבראבשבילם

ראו~ כפי י~ראל כל לעיני ~לויםשהם בראשי~ ע'ניהם

ש'צטרכו הזמנ'ם ~ן בז~ן יראו ~~ם ישראלשל ~ם ~וכרחים י ש~ים מערכי ב~ירודל~שועה

לע~ו~ י~ב' ~~ו כ~וד וזה י~ראלי ~~ור הרצון

לפרסם אמונ~

עולם: בא' לכל בארץ אלהי

~"~~~~~~~

~~~ ~~~~~ פרש"י וגו'.

ב~בי~ שנ~ראו י~ראל

מחכמים שי~וע מה ~פ"י לפרש נ"ל יראשי~ שע~ועים שעיקר עבודה ~רך שלמ~וה~ד~ונ'ם

~לך~ל הכבו~

ל~בל ~~נו~

מ~ולם ~הנבראים ב~ו~ם י~~ש בה~צו הוא פלא כי השפליהזה ו~ר~ים המלאכים עולם לו הלא הז~,הק~ן

שזהו אלא ~קודשיוחיו~ ~~לי~

~~מה העבודה ת~העבו~ה

לעשו~ הקב"ה רצון

כעי~ מעשה

ברא~י~ עול~י' הי א~ ל~בוד מזוללי יקר ל~ציא

בזה ול~בוד ו~~קה ~~אכל עול~יים בדבריגם נקרא וזה הנ"ק. לברר ש~לו ~~יהבורא

כא~ר י ברא~ית ~עשה ת~יד יום ב~לב~ובו ~ח~~ מוה' י~ראל אור ~חו' הקדוש ~דבריראיתי

~~~ ~~ו~~

ה~~וב ~'' מסאס~ב זצלה~ה~~~~

~~~~ ארציו~י נקראי' הזה עולם תענוגי ~~~~.

וכוונ~ אלהים הוא כל היוצר

לעשו~ לשם הדבר

~ועל~ ארציות. בדבר אפילו הש"י א~ ל~~וד

באר~ ל~~~וזה דרכך

~~~

י"י דרך היינו הרב דברי תו~ן כאן עד י~י ודרכי תורההמל~~ו

ה~דו~ ז"ל א~~ם לפרש נ"ל ול~י"ז ~ הנ~~ל

~~~~~~ במחשבה עלו ישראל

ראשי~ הבריאה

~~~~~~~~ אפילו

מ~~ י ע"ז הס~ים הדין

כאןוהי' אתערות~

שעיקר ה~ולם לברא דל~~א

הגבור~האר~ בא~ץ למ~ה הוא ~השמ~ל והדין

~נאמרכענין א~

יסדה ידו אר~

וימינו טפה~

עולמו~ ~~~~~ ~~ש~יםי ה~~יונים

ו~~~~~~

עולם היינו הז~

אפילו לעובדו כדי : הכבוד מלך ~ל ש~שועים והוא~ג~מיים

~~~~י~ ~~~~~ו~ לה~היל צריך הי' לא

אלאה~ורה נו~ע כבר י רש"י עיין ו~ו' לכםהזה מהחו~~ בניםן וח"א ה~ולם נברא ב~שרי ח"א ור"יר"א ~לו~~~

ואו"או ה~ולםנברא ה~נ'ן בס~~ ו~ס~יני~ ~א~חי

היום הריון סוד~~שרי מצרים ביציא~ הח~ם ~ןהולד ביציא~ הנ'ס'ם הלידהי סוד ובניסן ב~ח.ה~חשבה סו~ ~~ו~ עול~ ~~~

ונ~גל~ אל ~~ח

~ו~שה סוד ו~ב'ן ז"ל, מרן בכתבי ע'יןהפ~על ה~ח~בה ~סוד ~כלברא~י~י

ב~ד~ סוד ה~ין

אלפים וב' ~והו אלפים ב' בסוד ה~והוטולם מצרים יציא~ ה~ח'לתורה

בי~ בברי~ הב~רים

ובירי~~ ו~לי~ו ל~צרים ~ב~ם

בסו~ ה~יקון עולם

אלפים ~ני בח'נת מ~צרים ~~והו ניצוציםבירור הע~י' עולם ~יקון סוד ~רכבה ~~שהתורה דגבורה הנ'צוצ'ן המבררים ~חסדים ע"יבפועל 'ציאה הלידה בסודוזה

א~ מ~ ואין הפועל

להאר'ך בז~

והדברים שהוא שבת ולכן ידועים~

י~ים ~~ת ביןהאמצ~י הק~~מי~

נגמר שבו פ~ל~

ה~~~ בסוד הוא ימים

אל ~כח ב~וד ה~ודםוהוא ~צריםי ל'ציא~ ~'~ ~ הבאים ימים שש~

למעשה זכר הוא יא~ריו בראשי~

ה~ח ס~ד ובו הוא לכןוהפועל

ס~~ . ~חלה ~~ח~בה מ~~ה

עשה סודולכן ד~ב~

לא הוא ~עש~

הוא כי מעשה בו ואין ממלאכה ~ביתהרק

בעצ~,

אעפ"כ הו~

עשה ב~ו~

כל גילוי הפ~ולו~~

ובו

ג"~ והנה מאוד. והבן בכח הכל

נודע בראשי~

הצירו~ מסוד ~~רי בםוד ומ~בר ת~ר"י ב"א ~ן ~כח ה~ל שהי'ה~חשבה

סו~ ה~והו עולם

לה~חיל צריך הי' ולא י~ראלי לבני ~לך מלךלפניהתורה

לצר~ שניתנ~ ישראל א~

~ולם ס~~ הזה מהחודש אלאה~י~~ן

~"~~ דיי~א

או~יו~

~~~ ~יי~א י~ראל בה שנצ~וו ראשונה ~צו~

~ברי~כ~ובן המדר~

על ~הוד~

. לכם הזההה"ד

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ עיין ימלוכו ~לכים בי~ה"ד ו~בין~ ב~דר~

בסוד ועב~ת בפועל מע~'ות מצות ~לידה סודניסן ~~את העבודהאת

בחוד~ יציאת בסוד הזה

~גיד מע~יו כח ~~ום ר~~'י מתרץ וע"ז~צרי~י לתת במח~בה שהי' ה~ח סוד כ"ח דיי~אלעמו כדי הי' התוהו עולם ~כל גוים ~חלתלהם ~כר~יהא

ועונ~ ~~ובו ~עם ~ע~ועים לו להיות

בע~רה ~נברא העולם ~~ת~ניםע"י מסוד או~ות ~בעים מסוד הניצוצים בירור~"י מא~~~ו~

~בירת מ~ה מלכיןי ~ב~

מדוי~ ארצות ~~ב~תם

הי' ~כך מ~יבים וי~ראל דייקאי גוים~בעהל~~ר י~ וב~~ והבןי לנו ני~נה ברצונו הקדוםהרצון

ס~~ לתחלתה התורה

~

~וי~~~~י~~~~~~ וי~כון הש~ד ו'א~ר

עין ~וסודם '~~ב ~ין בדדי~~אל ~יצאו דנקודים אורותסוד

העין~ מ~ סוד

~בעים נפ~

~בעים כלים ז' בירור סוד דיעקב

נפ~ ב~ח יהי' ה~ליפה ובביטול למצ~ים ~יר~ו

ו~ה ה~ב'רה ~יתה בהם א~ר יע~ב עיןבדד היינו י בי"י נו~ע עם כמוך מי י~ראלא~ריך

לך אויבך ויכח~ו כך הי' ה' ~רצון~~ענתם ברא~ית כי אתם. ליס~ים ~~וענים ~~ר~~~נתם

~~ביל ~ארץ. ואת ה~מים ~ת אל~'םברא ~יתה והארן ו~ח"כ ~~~ית. ~נ~ראוי~ראל ~כר ~יהי' כדיתוהו

ו~י"~ בארץי ו~ונ~ נ~~וו

יהי' כ~י~~~ל אבלהאומות ב~~

יעקב עין בדד תוהו עוד יהי' ולא ותירו~י דגן א~ץ אליהי'

וזהו לנצחי ~~ות בלע בסודח"ו

~ ~ ~ בחי' ~~~~~~י~

סי~ון ארץ כבי~~ ~צרים ויציאתו~וג

בח'נ~ מע~יו כח

בסוד מ~ה ע~הא~ר ה~ע~~ התגלו~

מ~ח ~~יג~יהפועל א~

י~~~~ ~~ ה~ינים תיקון סוד

~י"ןבירור ~פ~

~י וכ"ז כנ"לי למצרים ~ירדו לעמו ~גיד מ~~יו כחב~אשית

~ה כי והבן ~ ~א~רות ב~~רה המ~נהכוונת

נבר~ . ה~ולם

מאמר בסוד במ~א בזה אמר~י~וכ~ר ל~בראותי יכול אחד במאמר והלא לומר תלמידומה אח~

~ולם ולא ובי~ל שבירה בו הי' ולא כנוד~~.העקודים

~כר ~ציאות~י' אבל ועונ~י

נ~ודות ע~ר ~נקודים עולם בסוד~א~רות ב~שר~ נבר~ ~יהא כדי~חולקים

עונ~ ~אומות סוד לר~עים

בין ה~רגליות אבידת בסוד ה~ולם את~~~בדים

החו~

את ~~קיימין לצדיקים ~וב שכר ולתת תל~י~ וז~ ה~רגליותי את ~מוציאיןהעולם

לומר האומות~כל

ל~ ל~ון מ~ם להפרע רק נ~ראו

לגלו~גילוי להו ב~לו וממילא ~בהם האבידה

: והבן לצדיקים ~וב ~כרונמצא

~~~~~ סוד והנה ו~ו~ו. ~ו~ו~י~~

. אדום בארץ ~~לכו מלכיםח' אתוון כי אדום ארץוסוד

~~~ בסו~

ה~בירה א'ח"ו

בחילו~ הגם י חו~ך בחינת אפ"ל ח"ו

סוד~ודאי אל~

הנ~ילה בסוד ח"ו אבל אורע"י

תו~~ כי וגם י ב~לים הכלים נ~שו האור

סתרו ח~ך י~תסוד~~~

דאיהו אע"ג עליון . העי~ת עילת לגבי הוא ~וכ"ם וכו' צחאור ונודע נראהוגם

בחי~ נהור סגי עור בח'נת

מזי~ האור לו

ונ~ש~ לו

אפ~ אור בחינת'''כתנות

והב~ ואות .

~~~ בחי' נודע

~~ו~ ודלו"ת

ו~~~ כל אין

ובפר~ רק במילוי יו~ד בחסרון

~~ ~~הוא ה~ילוי

ה~י"~~

גימ'

~~

~~יי ואות כי ~~י' תוהו ~ל התרגום כנודע חרבןבחי' ~יווג צד"יאות

~"~~ התוהו עולם בסוד ~הי'

בה~דמת וב~ה"ק . הכללים ~~ר ב~"חכנודע : האו~יות בסודברא~ית

~~~~ ונ~יב ר~~נו אדום תאמר כיפר~נו כי י חרבותונבנה

נוד~ נתמלאה לא

כי ירו~לים ~ל ~חרבנה אלאצור~"~ ~"~~

~~~ חרבות וכו' ר~~נו ו~הו ור~ות חרבן הוא

~ל המילוי ~היינו בצרי"ך ~ד"י והי' ותביןוכו',צ~"י

ר"~ הוא

~~"י~

~ן מגין ה~ם זה כיומ~ודד ~"~

אות~ אדום ~ד"ה סוד ותבין

אי~ יודע

~~~ אי~~י"~ וצודה בחי' ~~~ תלמי בחי'

צ'ד"~ כ~נע~ה כי ה'י בלי ~י~ וקרינן כ~יב

המילוי הרי צד~ה צד"ימן~~~

המילוי ~היינו צד"ה~ל

גניבת בסוד ~ה ותבין ~ד"~~י הו~ ר"~ ב~~ר הה"י ~ןעיבור

הנעש~ ~"ו

~~ד"~ כנודע

בפע"~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ והנה מקו~ו. ~אן אין כי להאריך ואין~~ע"ח~רי

~~ י ~נין לה ואין כנ"ל ורשות חר~ן הוא

ר~ אות הוא~ו ע"י ח~ו

קשו~וה~~חנו ~ קאי וקיש~א

השי"~ ואני י~נו הם

אהרו~ כשנע~ה כי

נתמלאה א~ רי"ש וי"ו צד"י כזהמלא הרשי~~

~ראה א~לביו~די ~נתום~

יו"י ' ~וד ~המילוי הי' ~חור~ן כשהי' ~תחלה נמצא הנ"ל משד"יחוץ ~ז ו~שנתמלאה מגין~ד~י

נתו~~ במילואה יו"י

~עצמי בכ~~די ואני ודאי אז העצםי ~םגימ'

בכ~ודי הוי"ה אני ~מצרים כמו אותהיאהרו~ ~וד ~צריך שדי והי' וזהו ~ובעצמי

שד~י ~י~~ שד"י במזוזה ~לגאו והי"ה ~חי' המצרים מן~~גין

~מל~ר

~~~~ על וכו' עומד הנני לה~יןנוכל

~~וד מים ממנו ויצאו ~צור והכית~ו' הצו~

~~~

צי' וע~

~וד רי~ש צד"י כנ"ל ~ים ~לי ה~~כה וי~ו ~וד המ~ה וע~י ~ מים ~לי ורקחורבן ב~ודבצור

מ~"~ הנה~ך מ~ה ו~~וד שד"יי גימ'

בזה להאריך ויראתי צורי עלי נחש דרךלנחש וזה למשכיליםי הידועמה~עם

מילויכי ~~ו"~ ~~ ~'~ ~ו"~

~ו~"~ ~~~~ כנ"ל גימ~'

ו~וד י ~~~ ו~יו ~~~~ ~~~

~"~~ גימ~' המילוי

מש~ה ~וד~~~~ ~~ הנצ~

~וד והוא הצו"~י עלההו~~י

~~ו"~ אגם

~~~~ כשלא תראה כי .

ממצרים. יצ~ו למה מתלוננים הי' מים להםהי' למד~ר ~ש~או אבל מי"םי צ"ר אתוון מצרים~י

מים אין אשרצמאון הקלי~~

שהוא הרביעית ~נודע אדוםסוד

ועקר~ ש~~ נח~ צור בחינת אדום ~גד מים אין ~שר~צ~און מלכיותי ג'

כ~~או ולכן ~~צרים שהי' כמו מים ~ו איןא~ר מי שם הי' א~ם ארץ ג~ול~ל

להכאה צריך הי' לא לעדהי מים שם הי'ולא י קד~ מרי~~ לעיניה"ם ה~לע אל די~ר רק בצור וי"וליתן ל~"ע הצר אתלח~ק

חלמי~ עי~ן.~חינ~ למעינ"ו

שאינו מים אגם ~וד מים צר מצרים כימיםי מעין ~חי' עי"ןאבל י המ~ה ~וד הוי"ו ע"י ~ו שנמשך רקנובע

הנו~~ היום וא~א מלשון

יצ~ר מקור היו~ד ~~וד העיןאל ~ו"~

~וד ויהי' ג~ל~דש

ו~ו~ צדי~ק יו"ד ~ו"ב יצ~ר של

ל~קדישנ~י בי האמנ~ם לא אשר י~ן קד"שהוא רי'ו~

~וד עדיין נה~ן לא ~י ~~ואו לא ולכן~עינ~י.

קלי~~ צ"ר אדום

~יכ~ ולכ~ אדום ~לך אל שלח

לא ואמר י הרע יצ~~וד תע~~

ואמ"כ ~י צד~י כ~ה צור כשנ~מלאה והנה , ~זהלהאריךהרי צ~ רק כלל ~מילוי היתה לא ו~חרבנה ר"שוי"ו

נ~ו~~ ומז~ י ~ל~ו לה

ע~י ח"ו שלו~ה ירושלים ש~תח~רון

~ה~י~ ~~"ו ח"ו ~'~ ~

לרשעים י"י אמר שלו"ם אין כיות~ין עולםי ושלוי רשעים אלה הנה וזהומירושלי"ם. ר~

ח"ושלוה

ושלו~ יש בירושלים א~ל ~א~דםי רשעים

שלו"ם~ה אד~ר~

שלום כי דייקי ~ך שלום נא ~וד שלום~וד

שלימו~אינו שלו~ א~~ ~ולמו~י ~~'

~שלימו~ בחי' רק

~לו~ ות~'ן . ~וה"ז

~יקש ליש~ יעק~

של ריגזו עליו קפץ ~עוה"ז~שלוה ליש~ מ~~שים וכו' בשלוה יו~~

~וד כיעש~ו

יוס~ ריגזו עשו ועל י ~לה~ה שו~פו

~~ד ירושלים מן ח"ו ~ה~יר והנה יוס~.של נשארשל"ו

~~~~~ גי~'

~~~~~ כנודע ירמי' ~חי'

ישפיל זה ות~ין ה~יל~קי ~ל שמו~ה ה~~וש~זהר תלוי ~~ה ז"ה גימ' ו"ו ע"י כי יריםוזה

מאמר מכיון ה~י של~ו. ~~וד כנ"ל והופכוצור המ~ל~ אמלאה וזה . וכו' א~א צור נ~מלאה לארז"ל

שרשה כיהחר~ה~~

. כנ"ל ר"ש צד~י חר~ן רמז ~ו ויש ~עצמו הוא ירושלים מילויא~ל מלאתי ~~ודנכון

משפ~ כמנ'ן דינין ~תי ת~"א

~מילואו ירושלים כי כנודע~~~~"~ו~"ו ~~"~ ~ו"~

~"~~ ~ ו ~ ~ ~~~~ ~ו'~

כמנין המילוי .מלאתי

האל~ ו~ה~ר~ המילוי יהא הוא"ו מן

~קליפה היפך שת~~ל הנודע חש~ון ת"פכמניןע"י

האל~ מלא~י. שיהא היתר

ועי"~ ילין צדק

שלי~~ ~ליב~ וה~ן: ח"ו ה~ליפה

~~~~

הי~ה והארץ ~~וד הנ"ל לענין נחזור א~וון ~לת שהם ו~ושך ו~והותוהו

ר"ש ~וד י תוהו צד"י ~יד ל~ילא מת~אדארן כנ"ל רקניא~הו

~ו~~~~ אפל אל~חשך כל אין

~לי~ות ~' ~וד והםכנ~ל הרעו~

~"י שנת~וו מלכין מ"חהש~י~ה

~ראה ו~נה י כנוד~ כזה ~ה~ו תה"ו גימ~ריא אר"ץמילוי

~חי' ~~"~~~~ ~~"~ כד"~

מה לעשו~

וש~י. ~מלכהוהוא

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ והוא~~~

פ~מים ~'~"~~

~~"ו ~~"ו ~~~' ~' ~בירת בסוד כי ~~ו~~ו"~. אבניםבסודמלכ'ן

~"~~ סוד וע~י

הנתו~~ אל~ מב~ינת בהם

מה ה~ד~

שם ~סוד

~~

~ם אל~

סימניםדד~ורא

~~~

מ~נ בסוד מים ~וצי~ים וע'~ז כנו~~, ~י~' ~~~ו~~"ו ~כ~

~~י~ ~~~ מלכ'ן ~מנה מן

גי~'וסוד

~~~

והנה מ"נ. מעלה מלכות בסוד

עודנשא~~~~~

~~~ו ~~"ו בסוד כד"ת ~נ"להשבונו לב~ המילוי כי המילוי בלי תצר~

אל

סו~~ר~ מן ~"~ ו~"ו

"ו~~~~~~~~"

'~'~

~"~~

~~~ו ~~"ו כי הרי~~~~

כמנין מכיון

ו~~~~~ ~"~ ו~"ו במ'~וא~

~ ו ~ ~ ~ ~~~~

~'~~~

~ו~ ~"~ ו~יו

ה~וצ~ר~ ה~בירה בסוד

שהי~ה שנוד~ ~י~' ~"~ ו~~ו הנ"ל וב~לוי ו~~י ~סו~

הנ~~~~~~~ קליפת בסוד הארץ על

והוא ~קטור~י סימני ~שר אהד סודהר~'עית נוג~

מ~~רפ~ אל ה"ו

ה~~ ואם רוח ורעות הבל בה''

סוד נודע כי דאגוז~י הללא תהום סודותבין הקדושהי טוב הבל הוא הרע, ~ןמצ~רפת

~~ א~ד וכל מלכיןי ז' ב~"ה

י~ סוד בו

~"~ ~'~

פ~מים י"א ~ה~וב ואם ~~. והם י"א~סוד ~"~

בהינו~ הם ~נודע ~ב~בורה

בסוד ~~~~~~~

ה~ודע המים פני על~"~ ~"~~

ואל~ ~~ ב~ינ~ ~מ'ן י~'א

~יר~ו ו~~

הרי

~~ו~~ דת"ם השרשים והם בפנ'~יות ~"ו סוד

י"א נוג''ה קליפת ב~וד ~הום סודהרי בהינו~

כי הי~וך ומהציתה ~וב ~~צ'תה ו~וא~נודעי

~~ ת~ם שור סוד ותבין ח"ו, ובה'פך ~וב הוא

~~ל~שה~'~ נזק הצי

~ח'נ~ הנ"ל מחצית

נ~~ק ~עצ~ו הוא כיומגופו ונ~~~

כנודע ~וב : 'צריך בשני לב~ךב~ל

~~~

ג' ~כל ונתהבר ~פ שהזיק מו~ד שור

קליפו~ מ"ם ג"פ מו~ד ולכן הר~ות

נ~ו~~ ב"פ ג'~ט' ת"ם ~ל

~~ כל

כולו ה"ו ונעשההנפינות הגבורו~~~

מ~לם נז~

שלם לההזירו עוד א"א כי י מגו~ו ולא העלי'ומן ה~שלומ'ן יהי' ב~צמו ו~וא טובי יהי' עצ~ו~הואבסוד

זדונו~ או ~כיות לו נ~שה

והבן כ~גגו~

~~~~~

נודע כברשור י"~ בסו~ ש~ו~

פ~מי~ בסוד מ~ו

י"~ סממני

הק~ורת~

~~~~ח עיין בשע~

ואין ~ק~בנות נגד תהום סוד יבא לפי~ז והנהלהאריך.

אלופי י"~ ~~ו~

~וץ ~הם ו~וא ~לכיםי מ"~

בסוד ג"כ שהוא תהום גימ' ישמעאלקליפת נג~ פ~מי' י"א והנה ~הוםי שנגדה הרביעיתמלכות כי הענין ובסוד תהוםי גי~ו'א"ם

בי"~ ~ל יד כי ב~וד א"ם ~ימ'עולמים צו~ הוי' אין ~י ~"ם ~"פ גימ' ~~מל~ק לי~ימל~מה י"~ כ~

ישמעאל ~ליפת אבל וא"וי בסוד רקאהוז~וכפיל~

ואינן כנ"ל א~ם פעמים י~א ו~ק ~סוד לישראלמעכבים

~גלות~ בזהר כנודע

ולענינינו יבסופו ואר~ כ~

כי והארץ בסוד רמז זה ~~ו ~~ו כנ~ל גימ' הואבמילוי

~~~ גימ'

~"~. גימ' לחוד והאר"ץ אתוון תסר~~~"~, ת"נ גימ' המילוי הרי להודוה~ילוי

וע"~ גימ'

כי הריתהו"ם~ והאר~

אותיות כי תהום פני על

הש~~י~ גנוז והמילוי המילויי פני על מ~~ים

וכןתה~םי והאר~

תהום פני על הוא ~התיו~נוז ו~ו~

סו~ שבתהום מים ה~פ גימ' ת"נ

וז~ו כאח~,הכוללים ורו~

על מרחפת אלהים המיםיפני

על תהום פני על ~ו~ר יהא ולפי"ז

תוכל וגם~~אר~י ל~ל~ו~

ה~ילוי ~'הא וה~רץ ~"~ ו~"ו כזה כולל בלי ~הו"ם גימ'מכ'ון

~~~~ גימ' מ~יון המילוי ~רי ~~י~ ~~"~

~~ו"~ויה~

סוד יותר ואהד ה~ך בהו ~הו ג'מ' כולו

א~~ הנ"ל מילוי והנה כנודע. בהו~ו הנוספת

~י~' ~~נ"~

שנת סוד הוא

~~~~

יהי' ~~יו ~~"ו~יק~ן לאר~

~"~~ בסוד ~רעו לא כנ"ל

השבי~י~~נ~ איתב~לית וארעא

ונת~"י וע~~ ~אר~~~ו"~

~ימ' שלום ~~פ

~~~

בסוד ועד לעולם ימלוך י"יכפילות

~י~ שלום ב"פ

מלכין ה' תי~וןסוד בסו~ ~~"~ ~"~

א~ן ה"פ ח~ך וסוד ובהו תהו ~סוד מלכין מ"הכ~"ל

~~~~"~ "~רים "~~רוה "~אר בסוד

ר"ת ~~רו~

ה~פור~ ~~~"~ ~נוק~א יסוד סוד בע"ה

סוד אבנים ~' המציירת ודאיא~~ המ"~

בסוד ~~מיםי צור א"ם ~ימ' הו'' בי"הכי

ו~~ א~ן

היוצאי~ מים ב~~ד ~~ה ונעשה באם~~~ייר

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~~ו~~~~ני~ וחכם ~חכמה ~~ן כ~ול יחוד

~~ינה~"~

רמוז וכ"ז . ~~ה גימ' אהי' הוי'

ב~רי~ כ"ע

~~~~ ~~נ~

אלאחוזתו איש ~~י~ו הזאת היו~לסוד

עליו~ ו~שמיטה הבינה עד מלכין ח'

עדעולים אמ~

ח"ו אם ולכן כנודע ~ת~ה~וגמים

גלו~ קר~עו~ ~שמי~~ על לעולם ~א

~חי' ה~רץשמי~~~~~

כנ"ל ~הום ~~ם ~ימ' והוא הארץ~ילוי

נשמ~ ~סוד ~ארץ ~ן

עוברהכלים שביר~ הנ~מ~

~ס~ד ~מנו ~ודם אמו מרחם ~~דמו ~דמאין~לכין

~~~~~

סוד~"~

~"~

ולא ~רי שבועות ~גי ו~בין ~"~י עדיין בהם~י' ~ה ~ל כי ו~בין . ז~נוקודם

~סוד ~מירהצריך השביעי~ בשנ~ ר~ המלכו~

אבל , אד~ם ארץ בהם אין דכו~א ~~"ה שמים סוד ~נים~שש

המלכין ~יקון סוד כל ~הם אדרבה~ביר"הי ~יין י ~בירור סוד ~רץ ע~וד~~~י

~ל"~ סוד ו~בין שביעי~~~~~

הגלו~ תהו ~סוד הנ"ל

המרמז כידוע חשך~הו כדרש~ למלכיו~

ר~"ל בשמיטת ~ולההכל

האר~

~~~~~

הי' שלא שנ~

ה~~'~ה מעובר~

כנ"ל ו~~ין שמ~~י כמנין ימים שנ"דרק

מ"נ ~סוד הארץ א~ ומשקה העולה ~הוםבסוד ס~ד כנ~ל אם ~~מיםי"א

~חינו~ י~~ ~מ~בררות

~הום הוא וה~רץ מילוי לכן ה~~ץי א~וממלאיםכנ"ל

~~ה אין ~~ינ~ יו~ד~

~אין ~למעלה~הו~

~~ניןוסוד ~ארץי ~~נ ~סוד ~~יים לקר~תה ~עלה ~~מ~~

~סוד יו~ר ט~~

רמוז ~נ ~בין א"םבסוד

~ע"~ ~סוד

~שו~ דמ~א ומלא

גי~'~אקי' מ"~ ו~סו~ ~ כנוד~ ~~~

~יוי~ם וח~ך ל~רש ~בין ו~י~ז ~ארי~ו~י ~~"חהנודע דנ~ק יסוד ~~ום סוד כי ~~~ו~ו ~הום ~ניעל

ובהכנודע~~~ ~"~

ח' סוד ~שך ~ני' ועל והנה מלכין. ~' מסוד א"ם~עמים

~~~~

עם

~~ו"~ כל ~ירור סוד

ה~חי~ו~ ~עמים י"א

~~~ ~~~ו~"~

~י~'~~~~~

~~ור רחל ישראל~מור

דשב~ והם

י~~'~

~"~ שעולה חוה בסוד

י"~ ו~~ ~~~י מילוי כמו

~ינ~ ~ילוי שם

~~~

כ~ ~~ ~ו~ ~ח'~ ~'~ ו~~ו ~'~~~~ כל~ירור וד~~ ~י

ומע~ דנציצו~ חוו~ ~"נ ~סוד ~ותם

כי~ותבין ו~ו~~ ~~"~

גימ'~~~~~

ו~ה ישר~ל בין ~ח~ך ~ור ביןהמ~דיל

לעמים~

ונת~ניםע"י

הזיוי~ רחל י~ר~ל ~לימה ב~ומה הנ"ל

~סוד

~~~~

~מו את המברך כנ~ל י~רא~

בשלום ~לוםב'

שלימו~ ות~ין ~כל

ו~שכי~:

~~~~ ו~~~ ~~ ~~~ ~~ ~~ ~~~י~ ~~ו~~ו~

מ~ן כב'ד א"~

זצלה"הרמז

~ז~ ה~ורה מ~~~י ע~"י קיים ה~"י אשר

כמוה~דושה ~רשיו~

המצוה א~~ הת~יל'ןי של כ~שר שו"ע ~~~י הסו~רעל

בה אין אם לעיין צריךוגמרה אח~ ~רש~ כו~~ ~עו~

ואח~כ

ו~ן כסדרן לכתיבה צריכה כי השני' א~יכתו~ ויהא טעותיש

לב~ל~ חלילה

וכ~ ~כל יעשה

מה"ד ואחתאח~ ~רשיו~

הד' ~ל כשג~ר ואח"כ

~רשיו~ מח~ש צריך להבתים אותם שיניח קודם

בהם יהי' שלא ~רשיות הד' בכל~עיין וזה ~~וס~יםיכמ~ואר ~עו~

ה~~"~ ~יים וב"ש ~"ה

ו~מצו~ והמצוהי התורהג"כ ~עולם בריאת

הראשון ~יום ישראל~י~~ יום בריא~ לאח~

נאמרא' ~ו~ ~~ ~~~~~ ו~~~

אין שעיין~םבו

~יו וברוח ל~ניו גלוי שהכל א~"~ ~עו~ ~יום על להראות אע~"כ צבאםכל

~וב ~י בו נכ~ל השלישיוביום י התור~~

השני יום השלי~י ~יום כי בהם שעיין השלישי יוםועלנגמר

שאמרו כמו ה~ני מלאכ~ רז"ל~

~כל וכן כל נגמרו ~אשר הששי ~יום אךיום

~לאכ~השש~

~כל כביכול ~קב"ה עיין ימים בריא~

השש~ וזה י הת~ילין כדין ימים

~ ו~~~ ' ~ ~ ~

~ ~~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

בכל ימים ~ש~

והנ~

~~~~

נלענ"דזה מ~

ר~"ל ~~~רו ~~ ~ו~

~~~ ~ו~~~ זה

~~~ ~~~ יצר כי

לא כי ועונש שכר הי' לא ~עצמו הי' באם~וב ~~ות לידי לבא בא~שרהי'

זושגג~ מלאכי כמו

הי' ולא~רום ~י~י' כדי ~זא~ ~עולםי עצלו~

כי ועונש~כר מדר~

~ולם לה~יב ה~וב המעש~

~ול~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ יצה"ר ~רא ~נסיוןעו~ם לטו~

בעבור לנו

~~~ ~~~~ו~ ~~~

~~ו ק~ויםשאנחנו ~~ו~~ ~~ ~~ ~~

~~~ ~אותיות

~~"~~ לטו~

לנוו

~~ו"~ ~"~ ~"~ ~~~ ש~ ס"~ הוא

וגם הימיםיכל הו~

או~יות ורצונו בעצמו טוב מלאך~~~~

אלו תיבות של האותיות ושאר מ~~רהם בעוה"ז ש~רנו ויהי' נסיון שיהי' לנולהטיב

~~"~~ מעמלק הוא הרע שכל היינו

.ובעוה"ב ו~~~

ה~~וק ל~רש יש~~~

הוא עמלקכי אדבר וכי ש~ום אני שלום שונא עם נ~~ילה וטובי אמת הכל הוא עמלק או~יותוכשתסיר שכנה שור~

להאמונה ניגוד שהוא השקר למלחמההמה

~ אומר היצה"ר

ר~~ וע"כ אין. אם בקרבנו ה' הישהשלימות דעת

ר"ת "~מחה ~~מחה"~חה עם נ~~י לה שכנה כי אדם בנירב~~~~

יהי' שכאשר השו~אים מאלו שאני שלוםשונא

הכל יהי' עמלקנמ~ה ואינני ש~ו~~~~

בב"א וכי שלום אוהב אני שלום אני אומר אניאבל שבשמים~ אביהם עם שלום לישראל שיהי'רוצה ~

כי לי י~מעו ולא שילחמו כדי למ~חמההמה ~~ ~ ~~~ י שיחטא לאדם ומ~תה מדבר שאני ומהאדבר ~~~~~~~

~וונ~ מ~לחי

~הטי~ ומטי~ הטו~ ו~ה להם

~~~~~~

לכן טו~י שכריקבלו ~~~~ ~~~ ~~~~ ~~ ~~ טו~

יצר זה טו~

מאוד ~~~~ו~~~~

ו~~'

~~ בשביל ניזון העולם כל ע"ד י"ל ~~~~~. נהמא יהי' שלא לזכות נוכל עי"ז כי יצה"רזה ו~~~

להש~יע צינור הוא הדור הצדיק בני.~נינא י"ת ל~ניו ~זרוע לבא ונוכל חלילהדכסו~א ראה נא לך האמיתי, העוזר ~י"י בטחונו מגודל ~ ~~"א ול~ושיענו בעדנולהגן

~~~~ ~~ו~ ~~~~~

~שי~תו זמן לנח נאמר שלא והת~ונןידידי שב~ כי ~~~~~~. לידע וישראל הע~לם א~ לח~רהממוצע ב~י~~

הזמנ~ ימים כמה על המאכל

ר~ סתם

~א שבתוע"ילהי"~י ה~לימו~

ל~ולם~~ כמ"~

מאכל מכל לך הרא~

הצדיקים ד~ך בזה לו צריכיםשאינם ~א ש~ת ~א מנו~ה חסר ה~ולם הי' מהחז"ל

ר~ מו~טת ע~י'

להשרו~ הברכה

השב~ וע"ימנוחהי ה~י"~ ~עיני חן ה~ולם מצא

שלוה~רכה מעל~

: ג~ול בל~י עליהם ~ו~ע העולם, את השי"תשיחמוד

כמ"~ שו~יו במדרש

ל~~ו הק~ה שנ~~ו~ק העולם זה ששעמודי

~~~~~~"~

לומר נוכל ו~ה ב~ריכותיע"ש ~~ ~~~~ ו~~ ~~~ ~~ ~~ ~~ וי~~

חמדה לשון~~~~~~~

~ו~~~~~~

~~~~ ~~~~

~כלתה

נ~שי~ אשר מלאכ~ו השביעי יום ~"י

~~ו~ כי ל~י אמר ולא ~א דמ"ש נראה ~~~,

נ~רא ולכן דודי נ~ש ותכל לשוןעשה שב~

ש~ינ~ו משרה והקב"ה המה י"י היכלה~דיקים כלה הי"~ ל~ני העולם וכל יש~אל ~ן מצאו אזכי

עליהם לכ~

וז"~ ואתהי אני כ~יכול ~א אמרכמשו~

העשרה כי והענ'ן כלהי על ~~ן מא~רו~

ראי~י אותך כי ~ ~א ~מרו על טעםבנ~ינת עד ית' הש~~ו שירד נאצלים העשרההם

צדי~ דכל~י~א השכינהי אל מרכבה ואתה הזה בדור ל~ני

וידו~ דרגין~ יורד ש~אשר ~וא

ובז~ יו~ן

דלכאור~ ראיתי אותך כי דהאי קשה

עד י~'הש~ע~ו מלכו~

הי"ל ל~ניצדיק עד למעל' היא עולה אז לומ~ להשי"~

תיכ~ אמר כא~ר

בינ~ ב~ודש לה~חבר

~ לך עשה י ל~ני בא בשר כל ~ץלו האמ~י עולמות יחוד וזהו

~יב~ עצי

~רי' מה ~חמו התחתון בעולםל~ת~אר עבדי~

ל~ני, צדיק ראיתי אותך כי הל"ל ושם וגו'גו~ר בזהר כמ"שבעולמי

הק'~ וזהו

עולמו~ עליו~ ~ א"ש ד~רנו ל~יאבל

~ו~ש~ב~ ב~דרש דימה ולזה המנוחה. עצם

חסר העולם הי' ~ה חו~ה שעשה למלךמשל

~~~~~~~ ~~~

~~~ ידוע ~~~~י

דרש~ רז"ל

נ~' ~ינה כי ע"ששבת כמ"~ חו~~

כי כ~ ע~

מרמזונות כזי~

~ידו ש~

י הקב"ה חו~הכבוד

~ שהוא וה~וונה

למתוקי מר ומ~~ך והמטיבי הטו~ור~~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ה~~חון יסוד ~ל ל~~נ"ד ל~הורמז~~~~

ר"ת~ו~ל

~~~ו~ ~קרב

~אר~ הוא כי באלהיו י~~ן

~ ~רו~ים ~גבהי ~לאותה~~ליא

~~ ~~~~ ~ו~ ~~~~~~

~~~יו~~~ ~~~~~~~~

~ד וגו' ו~~~~

~~ ~~ ו~~~

~כל חכמים א~רו ו~נה ~~~~~. ~~ו ומה נשארו. שבים הדגים אבל ~~רבה~שר

הנה ~ה לישנראה נוד~

ל~ני יס~רו שכאשר ~הריג~ ~~שיו~~יש

ית~ורר ו~ורותי~ם א~~ים רחמנותאצלו

לרח~ סי~ורי יקראו וכאשר י ~ליהם

נ~~ורר לא כולם כלו כאשרהמבול דהנה הדבר ~~ם לי ונראה . איש שום~לב רחמנו~

~יקר הרחמנו~

מי"ג נצמח מדו~

. רחמים שלוהנה

מדו~ הי~~ באנשי אמנם ~~~ מן מתחילין

ואמרו כ~וב ~מבולדור~~~

~"כ ממ~ו סור~ר

~~יה~ ~'ן

ו~~ ה~חמ~ו~ שום '~ליהם

דכתיב השי"ת ~ל ברחמיו ניצול נח אבלרחמנו~. מצאונח

~~ כ~יב מדות הי"ג וגבי ה'. ב~יגי

א~ון אשר את ו~~~~ ~ן אמצא למ~ןואד~ך הדגיםוכן וניצולי רח~ים של מדות הי"ג ~ליו האירולכן

שידו~ א~ר

~~~~ ר"ת

~"~" רבא ו~~מא"~~~~~ "~~~~~~

בי' ~י~ לזא~

הדגים גםנשארו

~חיי~ ~ ~~ם רחמים י~י ש~~יר

~~~~

~~~~ ~~~ ~~~ ~~~ ~~~ו

~כתוב ב~ירוש לומר יש ~ו~. ~~וי ו~~~

דידו~ דבשי~ור

קו~ו~ נאמר דקדושה

ו~~~ו~~~~

בשי~ור ~ומ~

~לך בקדוש~

~שר ס~ירו~~

ונוד~ ד~יקר

השי~~ מצו~ ~יווג גורם הוא

~ם יסוד זו"נויחוד אברהם ובודאי ~ מ~כו~

מו~ין ג' ב~כנות ~צמו א~ קידש קדישאחסידאבתל~

דגלגלת ~~"~ ומד~

~אמר לכן ו~~~

~וד ב~ג~ים ~וא~ל'כה

נו"~ הרי ביסוד ומתקשרים

~~ו~ ~ו~~~~ מס~ר

הי' אמנם ~~~~~ בוראו ~צות ל~יים י~י א~יו דבר מאשרההליכה

ו~י"~ ~תו וילך

נציצי ~ו~ ~~~ו~

מבחי' ~ם ~~יווג והי~ ~מנו שיצא דודבית מלכו~ ~ המל~ו~

~~~~~~~~

ו~~ו~ ~~ו~ דהנה ~ל~~~.

ידו~ ולב לימינו חכם ~ב

כל החכםהיינו לשמאל~ כסי~ מ~

ב~י~ו נדמה יותר שלומד תורתנו ב~מקי ליכנס כלל התחיל לאכאלו

ובכלה~דושה.~~

הוא כאלו ב~יניו נדמה כסיל ולב ~~ראשית, הב' אצל~ומד גמר שכבר ידמה ה~שובשת בד~תו כילשמאלו והנה י הזאת התורה דברי כל אתולמד

ושניהם ישרא~י כל ל~יני של הלמ~ד אצל~ומד הו~נרמזו

~~ ~אותיו~ ידי~תו ~רוב שאא~"ה ה~דושה ~ורתנולנו הו~י~ ולז~ והכסילי הח~ם

וה~הורה הק~ושה ותור~ו אלהי ~גדלותוהכרתו לא כאלו ב~יניודימה

נכנ~ כלל

וכל~ בתורתנו

ברא~ית. של ה~' אצל ~ומד והוא~ק~ושה הכתוב אמרולזה

ויס~ הלוך אברם

: ~ראשית של לה~' לימינו ~יינוהנגבה ונסו~

~~~~ וג~ו~ ~~ו~~~~~

ולא ~~~~~ינאמר

ונסו~ ~~י ~"~ וש~~תי הנגב.

אחד. ~דמון בשם שאמר לי כמדומה אאמ"ו~~ן ימין צד כידוע החסד צד הוא דרוםהנה

התגברו~ ~יקר אבינו אברהם ו~נה החסדים.

ה~~לם נת~סם נולד וכא~ר החסדיםושרשי ה~~ד מדתבמדתו

והנ~ ~~~ ~~ מד~ מדרך

הנהו~ יבא כאשר ובצדיקים חכמים בתלמידי

בהכמה מ~נו גדול צדיק איש ~חד צדיקאצל ב~יו מדבר ואינו אצלו בטל הוא אזיובמניןוזה ממנוי שגדול מי ב~ני מדבר אינו חכםכא~רם

ויס~ כא~ר א~רם

האי~ התחיל ~ח~ד

מדת ה~וב ריח מדתו עם ב~ולםלהתנוצץ~~

~~~~ א~רהם. של חסדו נגד ב~ל דרו~~ם צד ~ז

ו~~ו~ מ~ני ארץ דרך לו שהי' ~~ולתו ~~ל לא

~~~~ ו~~~ וז~ אברהםי של חסדרב כאשר

~~ג~~ ונסו~הלוך א~ וחסדו ברוב ~~ולתו לפ~ול ה~חיל~~רם : הוא ~וראודבר לצדי ונס~ הלך הנגב צד

~~~~~ ו~~ ~ו~ ~~

~~ו~ו~~

א~ דהל"ל מדו~דק ואינו~~~~. ~~~לו~

אברם אחי בן וא~

~~~י וי~ל . רכושו~ומרם

מ~יב~ פור~ין איןאומרם ה~ועל ~~ ~י ה~ו~~ין

והנהבנפעל. כי באו~יו~ לרמ~ ה~ור~ מה~מ~

ו~ו~ ז"ל ~אמרם יושר של רכוש לו הי' לא

יא~~ ס~ום ואנ~י לי' ו~~וך ~~ום עד

רעי~ ע~ ~מי~ ולכאורהוה~א'םי

אבינו אברהם

ח~'ד~ להציל ב~"נ בכפו נפ~ו שם אשר קדישא

לו~. שלרכו~ו ל~א~

הכ~וב בא כמ~~~

לבל ידוע כי . הק~וש אבינו עלל~רהר

מ~ שאמרו

וגםרז"ל ללו~

לו ~רם מי א~רם א~ ההולך בפ~וק כאן מבואר זהב~בור אה'וי בן שהי' אברם עם הל'כ~ו זא~יכל

ו~~ ~ו~ו

עם ה~יכ~ו עבור הי' כשר ממון ~~~~~~י ~~אברם

הש~ע~ ~י' הצדיק

ומצו~ להצילו

~~~~~~~~~ ~~~~ ~~ ~~~~~~ ~~ ~~~~

~~~~ ~י~~ ~~ ~~~~י~~~~~ ~~~י

~~~ ~~י

פלוג~א ידוע ~~ו~י ~~~~ ~~~~ד~~וו~א

ה~בו~ ה~ורה קיימו א~ר הקדו~ים

בין נה בני מכלל לגמרי י~או א~ ~נ~נה~ודם אב'נו וה~ה לא. או להומרא ביןלקו~א

המ~ה~ה אהר מ~יירא והי' בזה ~וסי~קה'' ה~דו~~גדולה

ג~~ מה~~ כידוע הנאכל ~~ל ו~שה

פ"ט ~הולין ~'למאמרם ~"א~

לא נה בן ודין ש~לך מה ג"כ מועיל אינו ~וא"כ ~השבוןני~ן~דום

מה~ אינו השבה אפי~ו כי הרכוש כל לי

במקומו ג~ל ו~אי~ור נה בבןמו~יל

~ומד~

ואמר מגן ~~~~ הקב"הלו

ל~ התורה דיני

כדין לקולא אפילו לגמרי ויצא~ ~ג~~נק' ה~דוש~

ישרא~ "~~וד "~רבה "~~רך

ר"~ ~ והבן מ~ה

~~~~

וגו' ~~~ו במדרש ~~~~י ~~~

~וב פ~ה האהלפ~ה רב~ פ~ה~

לעוברי' ~וב ~הושביםי

פ~ה~ שמים האהל י לגרים

המה בז~ו~ךיוארץ ולבנ~

בקדמונים עיין בז~ו~ך ה~~ן לי שנראה ומה קד~~, ברוה ש~בינומה ע"דלע"ד

וההיו~ בקש אמרו כי . ושוב רצוא

ב~הלעמוד להיו~ מלאכיו~

אמר מלאךי בבחי'לו

הקב~~ ~ימן ~הי' וא~ה ש"ב

לבני~ דייקי

ל~בוד א~ה מו~רה כיו~בן בדר~

ר~וא וזה י י~ראל בי~ ~מועבורת ושו~

פ~ה~ פ~ה

~ ושוב רצוא ~דרך ושביםלעוברים

~~~~~~~~

~וב פ~ה לגריםי~ פ~ה~

לפ~ש ה'דוע~פ"י

שנשמ~ ~הת ~מה ה~רים

צדק וגירי השכינהכנפי נשמו~

כגון ~דולותי~רו

רו~ ואב~ליון ש~עי'

וכדומ~ כנ~י על המה

ה~כינ~ ואבר~ם י הק~~~נ'ם ב~פרי כדאי~א

להם פו~ה הי' הראשוןגר אמר ודוד י ~~~

בארץ אנכי גר דא כגון וברוממ~ובצדק~ו : ~צו~יך ממני~~~ר א~

~~~~ ~~~~ ~ו~~~~~ ו~רץ ~מים

ב~~ו~ך נ"~

שמים ~י הק~ן מנין~~וא ואר~

~~~~~ שמו~ ד' ~שהוא

שמו~ הוי'

במילואיה~ וג' רל"בי העולה

שמו~ העולה אהי'

מספר הוא ובכללם~נ~ה

~רפ~~~

שמי"ם מ~פר

מ~פר והואואר"ץי ~~~ו~

במגלה ~עיין לכם קחו פסוק על ד~לה ובאגרא צ"האופן ~מוקו~

~~מר~ הארץ~

ושמו~ מ~וגלין הנ"ל המרגלאין

שרימזו ו~הו ב~להי בעיני א~ה הן ולהןלרפואהרז"ל

מרגליו~ של בצווארו ~לוי' הי~ה ~ובה

~יד או~ה הרואה חולה ש~ל אבינואברהם מרגל'ו~ כינ~רפא

~רפ"ז עולה בצירו~

'~

שמו~ אג~א ~עיין א~י' הוי'

~ ~נ"ל~ ד~ל~

~~~~~ ~ו~~~~~ המה

בגימ' ולבנהחמה ב~כות~ ולבנ~ ~ו~

נפ~ה ע"דולא

~ו~י~ ~וד לנפול

ב~ול~ ~ו~ ישראל

שהרא~ ארבע לאבר~ם ~קב"ה

מלכיו~ והצלה~ן

ויצילנו ~ידן במהרה ~לינו י"י שירהם ישראל~ל כאור הלבנה אור ויהי'מידם

הה~~ ~אור לאור

יומם

~~~~~ ~יי

~~~ ו~~~י~ ~~~ ~~~ ~~~ במדרש ~~~. ~י~ ~~~ ~~י~ו~~~

לעולם ונהל~ם ~מימים ימי י~י יודע הה"דרבה ונר~ ~~~י והוא~הי'

ה~~~"ל מאמר ע~~יר~ע

מ~נמנם העם ה~~ילו ודורש יו~ב הי'ר"ע ש~מלוך אס~ר רא~ה מה אמר לעוררםביקש ק~"זעל

~בא י מדינו~ ב~

שרה של ב~ה ~~~ז על ו~מלוך שנה ק~"זשחי~ה

י מדינו~וה~

אופן ר'~ע ~צא לא זה מה מ~מיה דבר אך הזא~~ במימרא רק משינ~ם לעוררםאחר ~הנה שנראהמה

יצח~ זי~ה אע"ה

~~ ~ניו

בחשבונו~ י~ול ומק~ינן כידוע דשינ~א ~לגא

דוקא דהיינו ומ~נינן ח"ו בשינה אדםי~גרה חלילה בה~רח ~לא אבל עיי"~. המוכרחבזמן

לבלו~ ~הם ~~ראה ר"ע ולזה ב~ינהי הזמןמ~נמנים

בזמ~ בשעה היינו לשינה ~אוי שאין

ראו או~ם הו~יח דורששהי' שבז~ו~

אמנו ~רה וסיגלה שנהי ~~"ז~חי~ה

בימ'ם ומע"ט מצו~ ו~לל ~לל לריק מה זמן מ~נה נאבד ולאההם ז~~הח"ו

ב~ ב~ה

למל~~ ~~"ז על

מדינו~ לאבד ל~ם מה נרדמיםי לכם מה לכןשלימו~~ במד~ש רז~ל רמזו ולזה המציאו~י מובחרהזמן ה~~וימים של הימים היינו ~מימים ימי י"'יודע ב~ורה עוסקים רק י~יהם ~~בדיםשאינם

ובעבו~ה היום כל י"י בי~א~

הלילו~ לרבו~ו~~ו~

~כ"ז ~נ~ן ~מו ~~י' לעולם ונחל~ם זה

מדינו~ לאס~ר

בז~ו~ שסיגלה שרה

מצו~ ומע"ט

מה צל"ח בס' ה~און ~דברי בזה ועיין .בימי' או~ו יאמר שלאשפי'

ע"~ צדי~:

~~~~~~~~~ ו~"~ ~י~י~ ~~

~~~ ~~

~~~~~~~~ היינו ז~ן אברהם

אצלו בא א~ר ממעל נשמ~וחלקי בשע~

ע~דה אברהם אל י"י מל~ך ויקרא~ידוע

מן שני~ שני אברהם היינוהשמים

מחל~ אשר הנ~מה

בשמיםהי' ~מיד נ~אר ~י ממעל~

במקורה נש~ה חלקאדם ~ולד~ ב~ע~ דברי עפ"י ~~ידו~

ישראלקדוש בפסו~

חצוצרו~ ~תי לך עשה

~~~ חצאי ש~י

צורו~~

בא ז~ן ואברהם ו~הו

בימי~ נק' ממעל נ~מתו חלק

ז~~ ~ימים בא

באה הזמן~ ~ח~

ב~ל אברהם א~ ברך וי"י ו~ז :ותבין

~~~~~~

~~~~ו ~~~~ ~~~~~ ו~~~ ו~~~

~~ ~~~~ו~~~ ~י~~'

~~ ו~~~

וירא נא~ר לא אע"ה דביצחק לר~ז יש~~~~. רבקה ואצל באים. ~מלים והנה וירא רקרבקה ~~

רז"ל מאמר ידוע דהנה יצח~י א~ ו~ראנאמר אשה כי ידע~י נא הנה~"פ

יפ~ או~ה ראה ולא בה ה~י~ לא אבינודאברהם א~ מראה

~~ א~~ו שהיא

ע"ש~ לא ~"ה אבינו יצחק וכן

~בקה א~ ויראנ~מר ר~

גמלים והנה וי~א או~ה ראה לא ~יבאים

~~ מרוב א~~ו ~היא

צנועו~ ג~דל ~ורה ורמזה וטהרה וקדו~ה

:הצדיק צדק~

ו~~~~ ~~~י~~~~~ בזה א~ר~י

גבור ~~הו בר~~ בר~~

מחסור אין כי בסוד מיראה הוא מצפוןפרנסה ~~יח~ כי פרנסה עלך דתהוי כדי רי~ך ~סי אמרו ו~נהליראיו ד~מ'אאימ~א

~~ב~ קנ"ו

ע"ב~

סוד יעו"ש ישראל ח~מי ~כנסו ה~חר עמוד ו~~עלההיראהי מורא פרנסה צריכין ישראל עמך לו וא~רולדוד

ולז~ ימלכו~ בכאן ~רומז

ב~~~ הזיווג גמר

ה~~ו~ של

יצח~ סוד

הירא~ ות~ח הקדו~ה

~~~י~ ר"~

"~רנסה "~רי~ין "~שראל "~מך : ~צר~י כיו~בין

~ ~ ~ ~~~~~~~

~~ ~~~~ ~ו~~~~~~~ וגו~ ~~~~~

נראה ~מראעפ"י

~~ב~ פ"ט

~"ב~

מה

הקב"ה יאמר ל~~יד ~ו'. אבינו א~ה כיד~~י~ חטאו בניך ליע~ב . ו~ו' ~טאו בניךלאברהם יאמ~ ו~א~רוכו'.

ליצח~ כדאי~א ~שבון יעשה

גואלנו אבינו א~ה כי נאמר ועליו עיי"שיבגמ' וזה ש~ךימעולם

~~~ ר"~ ~ברה~ ~~ ~צח~ ~ימ'וס"ת

~~ ~מ~נו

~מיח~ לע~יד הישועה

. בב"א לבנו ו'~מח עינינויראו

~~י~~~~~~~~ בא כלומר .

אחי~ ~ל

וזכה פני~~ההקודש מרמה ע"י בברכו~

~מ"ש המפרשי~

ממך שחמס יעקב אחיך מחמס

הבר~ו~ להשיג ה~~דל יע~ב כי בוש~י ~כסך

ה~ו"ב

~ ~ ~ ~ ~~~~~ו~~ו~~ ע"י מרמה ע~י גם שיהי' או~ן על יהי'ה~ו"ב כי לבר~ה ראוי אינו שעשושראה

אי~ ראוי

ישיגנו רק אל'ו הראוי ה~ו"ב האדםשיאבד

שיוכל. דרך~אי~~ וע"~

ערום הוי ח~"ל ואמרו ~~~~.~~~~י ~~~~ ~~י ה~תוב אמר ערמימיו~, מ'ניבכל בירא~

וע"~ ש~~ך הנביא צווח

~לומר . אותי דעת מאנו ו~מרמה מרמהבתוך ה~ולם בעניני במרמה עו~~ים הם היוםש~ל

ב~צו~ י"י את לדעת להםוכשמגיע ש~ים ויראת

מיני ב~ל היצה"ר נגד להתחכם ממא~יםהם אוערמימיות

לעשו~ מצוה

ול~כו~ ה~ו"ב אל

עצמם עושים המה א~ ~י מרמהי ע~יהראוי וע~"י מרמהי לעשות להם נאה שאינו אמתבעלי ~צ"ב בב"קרש~י

ע"~~ ואזיל ש~'ל המימרא על

~לו~ר וא~'ל ש~יל ו~"ל מ~י~ין ועינוי או~אבר מלשאול ~~ש י~א לא אדם של ענותנותומחמת ולתבוע לפ~נס~ו בין לתורה בין לו הצריךהדבר ה~תוב ~י' לומר נו~ל ג"כ ו~ה עיי"ש.חובו

ג~~ ~~~~ו

~~י~ ~~ שיש הלב אותו כ~ומר

לנו א~

נשא כן ~רנ~~נו וענין ידינו מ~שהאותו

א~ ~~"ש ~הי התאמצות בגדר בשמים אל

ב~ד"~ לך שיש כשם דגים שצד אחד לצייד

~כ~ ל~בוד ~'ך ללמוד תו~ל ~ן דגים לצוד ~ עינינו יאיר וה~י"ת ודעת ב~ש~להש"י

ו~~~ ~~~ ~~~~ ~~~~~~~~ נר~ה ~~~~י

~רמ~ י~וע

כ~ הישראלי האיש עבודת

~מה עבודה ~לימה העבודה או~ן ~וב כינא~ר חב"ד מוחי בג' והכנתם נהי"מ חג"ת ~חות~~'

בקדושה ו~אשר לע~ע"א. ~ה כי ו~ו' קםו~~~ה בגדלותהמה

ה~דו~ ו מס"א המ' ~~לים אזי

דגו~א עיקרא יעקבוהנה ת~אר~

. ישראל

~~~~וי~~ לו ני~ן ישראל ת~ארת ~אשר

ז' היינו המדות בגדלות דקד~~ה קומהשיעור הנ"ק נ~י"מ חג~תמדות

~~~ ~~~ א~י

~~~~ וי~~ יהי כן בעו~ם גמורים הרחמים ויתר~ה

רצון

~~~~~

כאשר נראה , ת~ילה לשון~~~ו~.

ידו~ הת~ילה אשר

הקרו~~ ~התקבל

נשמות מקור ית"ש ל~בודו הנוגע העי~רל~קשישראל

~~~י~ ~~ הנ~~ דעתי ל~י ו~ה

ו~~~~~~~ו~

הב' היינו משמש~

הת~לל בעבור במ~וםב~בור

~~~ו~ . מקום הנ"ק הקדושה ה~~ינה

על מבוק~ו ש~יקר שיבנה ב~מ"ק בעבורוגם ו~ה יעקב נגד הש~ישי בית בנין האחרוןגלות

מקום ~ו~ו~

המ~דש

~~~~~~~~

רמ~ ו~~~~י ~~~~ו לדברי

משנתו ~שיעור ומיד או~ח ב~ישהרמ"א וי~עלהי יתברך בוראו לעבודת ב~רי~ותיקים

לומ~ובסדה"י תי~~

חי מלך ~~ניך אני מודה

וקי~ ו~ו'

ול~~ ה~תוב אמר

וי~~~~~

~~~~ו

תי~~ו~~~~ ואמר. ירא~ נת~בש משנתו ~ה~יץ

עודנו משנתו שיק'ץ מיד התענוגים בעל~בל ~רעה אצל נאמר ל~ן יות~, לי~ן עצמומכין

~~~~וי~~ וי~~

שינה ~ביאה השינה כי

בליאחר~ ה~ס~

יע~ב רן ולא ~לל. אמירה ע~ה.אב'נו

ב~ק'~ תי~~

אמר ~שנ~ו ~~~ י~

~ן~~~~ו~ קדושה ביראה ונתלבש

~~~~~

~ו~' הקדוש בשם ~מעתי דהנה . ~~~~~י ~~ ו~~~~ ~~~ ~~~ו~

האלק'ם את חנוך ויתהלך ~לה"ה.מס~ר~ליסק לשוב בדעתו קל שהי' ~רש"י ו~ו'ואיננו

תמוה והדבר . ~מנו קודם ~ילקו ל~י~ךולהרשיע למה ש~כה וקדושתו בחי' בגודל ~חנוךאיך בעיניו קל יהי'שזכה

לשו~ הנה אך . ול~רשיע

ימיהם ~ל הי' הראשונים חסידים אשרידוע ~כירות ~ע~ור כי אחת, ~בירה על~ת~ובה עיניהם מראות ו~ח הראות חיש נסתםהע~ירות ה~חיתות הכירו לא וע"כ אלקי. גדולתלה~יר

וה~כירות מהעונו~

המלך רצון ועברו ש~מרו והקדושה~דול

~ז~.

וכאש~ לשוב נתעוררו

ב~שובה ואיך . ~~או מי ל~ני עיניהם האי~

עצמם ש~לות ג"כ וה~ירו ית"ש ב~בודו~גמו שח~או לעשות והר~ו נשתבשואיך

ות~~~ ~ח"כ

אלקי גדולת ביותר ה~ירו ~י תשו~תםגדלה ~ת~ובה אשר בחיש וראו העונות.ופחי~ות

~לא

~~ר~ו וא~כ ~ח~ב~א בתשוב~

~~ירו ~שו נ~שב כלא ה~ואשה~שובה יו~~

~~וב~ י~~ ו~ו'.

ולפ~ ימי~ם כל היו

כמ~~ בת~וב~ אחד. עון על

אצל ~~שו ברוה ה~דוש ~ש"י ~י'וזה ולהרשיע בת~ו~ה לשוב בדעתו ~ל ש~י'חנוך ה~~~

היום ל~ובהיי~ו בתשו~~

אשר ידע ולמחר צריך הי' והוא ר~עעוד הו~

לעבוד~ לקשור אלהים

לפיכך כידוע ישראל מתפיל~ת לקונוקשרים מה וזה . הנ"ל הקדוש עכ"ד ~מנו ~ודם~יל~ו א~ן ~בינו יעקב שאמרשנ~ל

~~~ו~ ~~~ ~~~~~

שאני אני יודע~~~~~ ~~ ~~~י ע"כ אלהי גדולת אליו שנג~ה אפ~

תכלית ~י ואין, הוא כי שידע נדע ~א אשרהידיעה

א~~ ולא

והמשכיל אל~י בעבודת אהד רגע אפ'לויצאיבין

~~~~~~~ו~ מאהבה תשובה דע~י נו~ע .

והנ~ זכיותי הזדונותנע~ו ע~ימעשה

המצו~ שהוא דרבנן חלוקא נע~ה

כידועי לבו~וז~

י"ל ו~~~

יהי' בי בגדו ~שון ח~אות ~יינונע~ים

~~ו~ שהוא

חלוק~ ~~ו~ דר~נן:

~~~~~ו

יתכן וגו'י ו~ו~ ~~ ~~~~ ~~~ הביאה ידיעה ה~דמה עפ"יל~רש

לקיים הש'"ת שרצון פעמים כמה בדרשות~ר"ן ד~פשרי ~ה בכל ~~לם ~למנה~ו

ו~~ לפ~מים

~בעי ~בר ~ו יערב ופלא נס לעשותכשי~רך ל~שענתשי~י'

הנ~ ה~בעי שהדבר היות עם

לאההוא י~פי~

לפעול ההו~ הנ~

ישען ~בל בו שעשה המ~ה ~נין הי' וזה לבדיבו

יש ~ה שאמר אלישע וענין י האותות כלאת מש~ וע"ז באריכותי ~שמיני בדרוש ועיי"ש בביתילך

אין כי יע~ב מעשה ~הי' לומר נוכל~רך~סת~~

הכל לפעול המקלות ב~בע שי~י~ לומר~לי

נ~ מעשיו היו כן דאם כלל ~מעל

כן שעשה לומר נראה אבל ח"ויברמי' את י"י ימלא ~ה ~ע"י~די

קרוב ~צ~ ח~~ וישב ב~~וק רז"ל מאמר נראה וזה ה~בעיאל ית"ש בחי~ו לעמל ח~ו יהי' ~לא לתנאידהוצרך עמוי שה~נה ~~~~ו לאיתנו ~וקר לפנותהים~נות

ה~בע~ וגם

יצד~ ז"ל דברי~ם מאוד

פי בי~"ש ב~"ש ש~ב~אובדברים הא~

וכל וכו'

~~ ~לא

י~נ~ הבריא~ א~רי ה~בע את

בלתי

תנאי~ בפ' לעיל ~ש"י דהק~ה מה יתיישב וב~ה

לך ~שה י~י במ"ש~ח ת'בת~

והצלה ~יוח הרבה ה~ריחו ול~ה ילפניו

בבנין~ א"ש הר"ן ובדברי

הש"י יעשה ~אכי נ~

למשענת דבר בו~ערב כשאפש~ ה~בע לשנות הנ~~

~~~~~~~~~ ~~ ~~~ ~~~ ~~

~~~~ . ~עתיד כי ונרא~ ידועי רש"ידב~י

אליהויעורר אי~ ויבש~

~~ן שהגיע , ישורון שב~וי של ובפר~ן ישר~ל נשמות~קו~ו לפתו~

~~ה ~בן ~ל ~עקב ויאמר ענ"ד לפיו~ה וכן~~~~ו~ ר"~

~ו~ פ~וק

ויא~~~, ~~י~ ו~בוא~ שנ~ל הז"ל ~אמרו מה הרמז ש~וא להיותיוכל

הגאולה לבשר ~יבא עד ~~~' של ~ו~~ו~שכון

~ויאס~ : בקרוב יש~אל נד~י

~~~~~ . ~"~ ~~ ~ו~~ ~~~~

נדא~ זה

לא לאה עד בברכות רז"ל~אמרו עד וכו' א~םהי'

שבא~ הפ~ם ואמרה לאה

י~י. א~אודה והורא~

הנ~נה ~~ובה דידוע ~ה בתו~פת ~גיאברבוי

שפע~ מגולים ח~דים

הנכבד שם אותיו~ת מ~תפש~ות הוא רוםמשמי ב"ה. הוי'שם

קרא~ וה~~י~~ ~מו

דוד ממנו ויצא ב"ה. ~ו~' שם אותיות בוונכלל ~~ו~~ כל אמרו ~אשרהמלך

המוד~ במלכות

בי~ דוד

א~ה הפעם ש~מרה וזה בי"י~מודה~~

היינו ב"ה ~ו~' השםאותיו"ת

~

~~~~~~~

~~~ ~~ו ~~~ ~~~~ ו~~~~

~~~ וגו'.

~~~~~ ~~~~~ ו~~~~ ~~~ו ~~ו~~~~~ו~~ ~~~~~~~

הרב דהנה האלהי בפ~ו~ים לרמז נ~ל~~~~ו. ~ו~ ~~ ו~~~ מאיס~ראפלי~ מהר"ש~~דוש

ברוח אמר זלה"ה בלי~ו~ים דבריו הובאוקדשו

ש~~ו~ קרניים ~'

בגיא אלך ~י גם ~~על צלמו~

כי רע אירא לא

את~

~ ~ ~ ~ ו~~~~~ ~י הפליאה ~~' דאיתא עמדי.~~ה

~"~~ ~אלו לילך צריך ו~צדיק ~ג'הנם ישחדרים ולהעלות לתקןה~דרים

נ~מו~ ו~נה רשעים, של

~~~י~ ~~ם יש חד~'ם

~"~~ שאינם חדרים

דדינא~וק~א והנשארי~

ו~ש~ם ר"ע הם ~הם ואם ה~~י~ו

~צ~'~ שמירה בלא שם הולך

אחד מלאך הולך ואז ח~ו. נ'זק שהואאפשרוש~ו

ו~ות~ ~~ו~ ~~ידו~ ~~ו~~ השם ~צחו על

הנק~ אפ'~ו א~ ~~~

~~ ~אלו הצדיק הולך

~"~ וז"ש רע. פגע ו~ין ש~ן אין ח~רים

אלך ~יגם ה~תו~ בגי~

גי~נם ~חדרי צל~ות ל~

אירא ~ם ר"ל עמדי ~תה ~ירע

של~~~ ש~תב ע~די

~~ב~ך ~~מדי ומפרש ~~בו ומי הצדיק. מצהעל ולמ~רע ~~ו~י אותיות ~~ת "~מה"ומשענתך

"~מדיהיינו ~~~ט~

~~נחמוני "~מה 'ומש~נתך

~~ו~~~"~ ע~"ל ~ו~~ו ~הוא

הצדי~ הקדוש

:הנ"ל

~~~~

לי נראה ~~ת~י ל~מ~

~וד~ הנ"ל

דינא דד~א תוקפא עשו ידועדהנה ~אשר , גיהנם ~ל~~יא

~~ יצחק א~יו ל~ני

ולפי~ך ז"ל. ~א~רו ~~,ו ~~חתיו פתוחהגיהנם יעקב לושלח

~~~~ הל"ל על לרמז בה~ות

~מנ'ן~"~~~

אר~ע ~מו ~י המל~~ים ~שובת ~חר~תפילתו תי~~ יעק~ אמ~ ולפי~ך כידוע ~לין אישמאות

~~~ ~"~~ ע~ו ~וונת הי' ו~ך

על הר"~

ואמר ~נ"ל. גיהנם ~ל חד~ים יעק~

א~ר~ו~~"~ שם ז~ר

~~ ~פני השמירה שזה

.המ~יק'ן ואח~~

למלאכים אמר ושאל~

לאמרל~י

אלה ולמי ~~~~"~~~~

על ר~ם מי~ם פ~י~

~~~ לעבדך וא~רת

ליעק~ ~וא מנחה

~חרלו ~וא ~ם ו~לה ~עשו ~אדוני~לוחה ~אדוני ~לוחה ~וא ו~~וספות ~~ו~י גימ'ר"ת והנה~עשו

~~ ~ת ~ם ו'צו ~חר~ו ~וא

גימ' ר"~ ~~ו~~

~נ"ל הד~ר ונר~ז

~~~~ ~~~ו ~~~ ~~

ו~~ ~~~ו~~ו ~~י

~~~ ~~~ו~~ ~~~~ו

~~ ו~~~ו~~~~~~~~

את לע~וד צריך ד~נה והנראה . די~ור במח~~ההש"י

~~~~~ ומעש~ במו''ח

ל~ד~ לח~ו~ ל~לתי המ~~~ה

הנוגעים ד~רי' רק

י"י.לשם וג~

מן~א ~~~ו~ ~מוחי מש~נה הנשמה הל"~

ה~ עליו חופפים אשר הרוח ~ו האדם ויהי הדי~ור. ~ח ומשם ריאה~~י

חי' לנפ~ מתרג~

~~~~ מ~ללאי לרוח ה~ב~'ד מן צו~חים

~לק' הת~וה ~ח דם ~חבו הנפ~ חל~

זוהנה ~'~גדם

~מו~ ~ם ~גי~' ~וא ~~~~ ~וי' ~~י'

~~~~

הוא והנה ~ידו~י ~~דושה "~ר~ה "יחוד

ג"~ ~ספר

א~ינו יע~ב והנה ~~~י ~~ ~ו~ ~שמות שורשי י~ורון השבטי לו יולדוכא~ר שיצא ח~ר גם י~ראלימ~ל

~~ה לבן מבי~ ה~ח בנשמותי~ם לפעול בצדקתופעולות

שמותשל ההו~~~~

ה~"י לעבוד אדנ"י הו"י' אה"י~ ש~ים לע~ו~ת רק ומעשה דיבור~~ח~~ה

ל~ניהם ע~ר והוא לע~דתם ה~איםלדורות ה~~~ : ~ו יל~ו זה דרךלהראותם

~~~ ~~~ ~ו~ ~~~~ ~~ ~~~~~~~~~~ ~~~~ו~~~ו ~~ ~~~~ ו~~~~ ~~ ו~~~~ על מתמיהין והד~ריםו~ו'. ~~ו~~~ ~~~ ~~~~ ~~~~ ~~

בי~ קדו~~ יע~ב

~חיר אפילו נכר אלהי ידם תחת יהי~ שבא~ו~

חלילה ~חדרגע וחליל~ דהנה הנראה אך .

אל אלהים אמר~אשר יעק~

אל ~י~ עלה קום ~י~וע אל ~ית הל"ק למקום עלי' ~יהי'היינו

~יתא. נטלית ש~ינתא ~זוה"ק ~מ~וארלמ~~ילים נפלא ~התקר~ותוהי'

~יע~~ לש~ינה מרכ~ה

הקדושה, ~וא~

ש~ל מ~יר ~י' הע~וד~

שע~ה ונ~חרים מזו~קים היו לא ה~ה~ד

~ נגד ~ך

~עת הוא א~ר~עבו~ה בה~~ר~ו~

מעלה ועלי' כעין ה~ודמת הע~ודה ~עיניו שהיתה עדמעלה

זר~ע~וד~ להאריך ויראתי ה~ו הע~ודה נגד ח"ו

.בזה ע"~

אמר תי~~

הנ~ר אלהי את הסירו עבודה היינו ~תו~~םא~ר

הקודמ~ לע~ודה

ותמה~~ה וה~ן למעל~ ל~על~

~~ :

~~~~~~~~

~~~~ ~~~ו ~~ו~~

~~~~ .~~~~ ~ה ג"כ ~תרץ ~עיני נ~א~

וי~~ עפ"י יע~ב

מ~ עפ"י מרן מ~~וד ~~~עתי

דברי

לשון ~פיהם מרגלא רז"לדברי ~שב~

המלך . ~עתו ~נתיישבה לא~~~מרו

~~ ~ן ~~~ן

ישוב שאין צדי~ים ~לדרכן הדע~

באם אצלם מצוה איזה לקיים בידםאין

מהמצו~ בעבור

זמן כל י~קב והנה עולם. מטרדת ~יכובאיזהשהי'

~בי~ אצלו מצות ב' ~סר לבן

כיבו~ אב

וישוב האר~

הרמב"ם דברי ~פ"י תרי~'ג ~מנין ג~כ נתיי~בה אביו ואצל לארץכנ~ן בא וכאשרכידוע.

~ י~קב וישב וזהד~תו

~~~~~ נ"ל

ידו~ נתגדל לארץ בא כאשר י~~ב

י~ודין ליי~ד סגיא בר~וימעלתו שליםי~ודא

פרצו~ וזה שלם.

מספרכנ"ל ~~~"~ וי~"~ ~ג"~ ~~~~

דדכורא אברים רמ"ח פינו יאמר שלא ויה"ר השלם י~ו~ דנוקבאורנ"ב

כרצונו שלאדבר

~~~ ז"ל אמרם לפי וגו' וישב י"ל

כשב~ המלך

בגמ' ~~יין דעתו שנתיישבהל~~ר

מגילה~

יושב י~קב ידוע כי בכאן אמרם ומרומז

אהלי~ אוהל ובין ה~סד מדת אברהם א~ל בין

יצ~~ יעקב ומדת הקדושיםי גבורות

לא~ר תפאר~ שנתיישב~

אביו מגורי בארץ וזאת . ד~תו ה~~דמ~ת

באר~ מורה הכניעה כנ~ן

~'~"י אוירא ה~דושה לארץ בא וכ~שרה~סד מד~ ו~"י ואכל בעלי' ת~י' ה~כמה בסודמ~כים וכ~'' לא אבינו י~קב אמרו כא~רלעולם

בז~הר~~ כמ"ש היים שנו~ן אמת מדת~ו~שלימ~ת

~~~ ~~~~ ~ו~~ו~

~~~~ ~~~ ~~ ~ו~~~~~

עיקר . וגו' אהב~

יע~ב צדיק אמרו בלק"ת כמבואר הטו"ב ~אור~בור ליוס~

טו"ב.כי ויוס~

קודם אורו. התנוצץ הצדיק שנה ~שרה שבע בן הי' למצריםירידתו

~י ~~ו~ ~ו"~

~"ה אבינו י~קב ~ל הכנה עשה ~בע מצרים בארץ יע~ב ויחי למצריםבירידתו ~נה.עשרה

~~~ ~~~~~

בגימ'~~~~~

מ'~~~~

~ב~ילו~ו~ יתן ומלכותה בסוד מלכות

המל~ לרעותה

~~ו~~ ו~~ו~ו בסוד ממנה

ח"י צדיק ~~~י'~י~~ו עולמים~

והתבונן בין

~~~~~~~~~ ~~

~~~ ~ו~~ . וגו' ~~~ו

תפינתנו עי~רה~ה שי~ל~

מ~יחנו

ה~ ~שיה מ~י~ין

פרי כל וזה ב"י ומשי~ ב"~ ~"ב. השלישי בית לבניןמעשנו

ונוד~ שמשיח'

בן יוס~

לו לה~~יע רצה יע~ב אמנם יהר~. ~הב וישראל ר"ת וזהחיו~.

~~ ~וס~

הוא מכ"ל ותיבת ~"~מספר

היינו מל"ך אותיו~ הו~ שיהי'שרצה

תיכ~ מלך שימלוך ~~מור התיקון

בןה~שיח יוס~

~~ והוא ימות ולא~~~

ז

~~~~

~ו~ ~~ו~י~ ה~כמה ~רמזי לרמז ~~.

יהי' ב"ב ה~תידה הגאולה כי ידועכי צדיק. יצמ~ צמ~ מנצפ"ך מאותיות צדיקמאות ז~ןמב~י~

מל~ לו ועשה וזה ר~מים.

כתונ~ מס~~~~~~

.~'~ וכתונ~

הוא וא"ו באות ~~לא ~ת~~ו~ספר

המר~~ ני~ין תתע~ו ~ל

המרמז לו ה~א זקוני"ם ב"ן כי וזהושבדיו~נאי קדישי~ יסוד ב~י'על

צדי~'~ לו שיש זקוני"ם ב"ן הוא

כי ~ליו ~ופפת ~~הדיוקנא זקן מב~י'~ארה אל~זר ר' ב~וה~וק שמרמז וזהו זקן~י לו איןסריס

פת~ העתיד על המרמז ב~דרי בא עמי לך משי~ אין ז"לשאמרו

ב"ד ב~

שיכלה עד הנשמו~

שבגו~ ש~מו ~דר

גו~ דל"ת דלתי~ך וסגור

פתו~~ ~~ובה יע~ו י~ראל בני עמי שכן ל~בים

~י' ~ו ~י~מ~ו גו~לין התרין ~לכ~ורה ~~יין י ונ~י' תשובהנעשה בסו~

ב~~ל~ י~~ב

צדי או~

~~~~ ~ו~~ ו~~~ ~י~~~~~~~~ ו~ו'

וי~~~~ו~~~~

וגו' בקרא המבואר ~~~י אמרווהם ~~~~~~י זה ז"ל ברש"י מובא רז"ל ודרשו~~י~י ו~~~~

והאי~ גבריאל

~פ"יודרשו גזיר~

שוה אי~

לי ונר~ה כידוע. מלאך שהוא שידוע הגם גבריאל דהמלאךלרמז או~יות העיקר עכ"ז גבו' בהי' אששל

המה ~~~ אותיות אבל . הפהד או~יות~וא ג~~ עפ"י כידוע ור~מים ~סדמשפיעים

הפסו~ ~לך

המור הר אללי~

מנין ~ו~ ~~~

הוא

המתק~ ~י~י בפסוק שאמרו וזה ג~~~~~י ~נין

כגב~ היינו איל אין

ג~~ אותיות רק~~~ או~יו~ בל~י איל ~לא

הפ~~~ אמנם

~~~ עם

הוא ~~~

~ ~ ~ ~

~

~ ~ ~ ~ ~ותיות~~וא

~~~~~~

~ר~מים, נמתק ~~ ~~אי~ ~ידוע אדנ~יה~ם ו~נ~

ד~~ות' דינא בזה

דינ~ ו~הו ~~~, מ~~ר ~בריאל עם אדני ~~ם

~רמזה ~תו~

בשם א~

שם על ~מל~~

~נ~ל.

~~ם כידוע לי שנרא~וז~~~

~ל אל ח~ד ו~רומ~היוםי

אל לו וי~רא כמד"א אבי~ו ביע~ב במקום הלך ובנווגו'.

~~ לו ושלח כידוע

רחמיו ברוב~שי~ת ז~

ו~~~~ו ~~~~ו המלאך

ל~מיר~ל~יו~ : עולם עד ישראל ולבני לו

~~~~~~~ ~~~ ~~~~ ~~~

~~~ו ~~~~ ו~~~~~~~ בזה רבו הד~דו~ים .

~פ~וק תיב~

ונ~~ו מיותר ~ת מ~~

לו אין וידועביאור

~~ ~ק~ן ונ"ל י שדר~ו

ד~נ~ ~~~~~~ו~~~

וב~עת צ~~~ ~עת ליש~ל ~שי~ו ~לחמ~

באורי' שאלו ח"ו ~צורר ~צר עלותומים

וחק~ עלי~ם

שמ~ ישראל בני

שב~י ~"~ ישור~

~~ראה ~אותיות ו~אירו ~"ו ובאםאותםי לצר~ א~

~ר~ נ~ר~ ~יכולת ~ין ~"ו

ותומים ~~וריםלהתבונן וז~

~נעשה ל~י וגם ח"ויפירוד

ו~~ לישראלי ל~וב~ ~ו~ ~~ נרא'

ראה ~~שר ובזיע ברתת לומרל~ענ"ד באותיות להתבונן רצה עקתא עידן~~וא יו~~ וזה , ו~ומים או~ים שאלת כעין~אחים ~~ר~ל ~~

~ותיו~ ברבוי לידע ~ב~ש אנכי אחי ~ל

מזה נ~עו האיש ויאמר ~הי ~~~~~~~

~נין

ל~מ~~"~ וג~רו נ~עו שהם ישורון שב~~ י"ב על

שע~ לפי~פירוד צריך והדבר ישראל, ל~ובת

חי~ לגמור מהר

לע~ו~ ~כנה

דרב~ ב~~ים

ל~ובת ~כל~

בכי ויצאו נכון בירור שי~א ~כדי

ב~~לות י"י לנו עזר וכאשר י רמ~ בי~~ו~ מארץ צ~תנו וכימי מהפר~ים יעזרנו ~ןהשרשי

נפלאות יראנו~צרים~

~~~~~~ ~ו~ו ו~~~~~ו

~~ ו~~ו~ ~~ו~~~~~

~ו~~~ ~

~ו~"~ יהודא ר'

ואמר~תח ~ק'ם הי' ב~אן דהנה ל~רשנ~ל וגו'י ~~~ ~~~~~ ~~~~~ ~"~ ~ו~~

ליו~~ הצדיק

אביו הלא ה~וי~הרהר קדו~

א~ינו יע~ב י~י ~~צו~ ו~יים ~ותושלח

~שלימות אב כיבוד

וחי~בוב~רי~ות ~מצו~

ומבו~ר , ~~דאשכרה בתור~

~ע~ א~ כיבו~ מצו~ ~ יי~ב

~י~ורין ~צמו על קיבל ~~~כ י~יך,יאריכון ול~ע~ ל~

~י בי~יוב~~ ע~

א~~ ~~ ~דוי ~~ליא עב~ו תור~שאמר~

א~ם מים בו אין רק ו~בור ר~~ל כ~ברי ו~ו'~ח~ים

אעפ~~ ב~ח

ר~ בזו~"ק י~ודא ר'~תח ב~מונתוי

תור~ תמימ~ י"י

~שיבת שום ~לתי תמימה ~יא כאשר~ש

~~~ ו~רהור

: נפש משיבת א~יח~ו

~~~~~~~~~~ ~~~~~~ ו~~~ו ו~'

~~ ~~ו~ ~~~ו~~

ו~~~~ו ~"ל ~מרם ע~"י לרמז ~ל~~~~~~~~~י ~ו~~ ~~

ע~~י ~ישמעאלים בדמות ~תל~ש ז"לאליהו א~ וימכרו ~בור ומר~ת ~גלע"די~ה רמ~

ר"ת~ישמ~אלים ~ו~~ ~~ ~~י~~ נכון זה ולפי .

~ת וימכרושנאמר מ~ יו~"~

תיבת דעם הוא אך מיירי, דמיני' אותו וימ~רודהול~ל מיות~ יו~~

תיבת

~ו~~ הרמז נ~לם

בר"~ ל~~: זכור ~~~~ו

~ו~~ ~~~~~~~~ דברי' לזכר~ן ארשום וגו'.

אתבונן אשר עד ב~יון שראיתימה מכירת~יר"~י

יוס~ ~עבור ו~ביון

נעלי~ כאשר

פלואים והדברי' לרגליהם~ מנעלים ש~נואמרו יש כאלוי ~דושים ~ל ~תום מכל~תום

לר~במ~

א~ר בניו אל יעקב וי~רא ~כמים שאמרוש~א

י~ בלבכם

~ וא~ו כולם פ~~ו א~ותו

במ~יר~ אחדי י~י אלקינו י~י ישראל שמע נ~שם

ענ~ ה~~א

קדי~~ ל~ו, מלכותו בש"כ יע~ב אבינו

וידוע מ~

חנוך ~מ~ו ~ה, ז"ל חכמינו שאמרו תפירה כל ועל הי' מנעליםתופר

ותפיר~ אמר

שמעבשכמל~וי י"~

יחודא וכ~ת י"ת ברוךו~מלאך תתאה~

מ~"~ ~ה לנע~ חנוך

צמיח~ ~אולתנו

י~יד ~ש~

בשעת בשכמל"ו ואמר י"ת י~וד עשה ר"ת מנעליםית'

~~~ ~ה ~~ו, ~ישראל ~הלה

~ר~ל לר~ליה' כנ"ל נעלים ~נו ישורון ~ב~י~וד

נעש~ להשתמש ~~ע

תח~ ה~~ע רגילות ~זמן

ו~נה אביהם של כהו ו~דלה ת~אה~יחודא ~תומים והדבריםבשכמל"ו.

פרקאשנה ואיר"~ ונעלמי~~~

~וב ~וא כי ויעזרני אב~ה ובו מ~~יו כל על ורהמיולכל

~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

ו~~~~ וגו'~ ו~~

א~ר ידוע

כ~ להקם ~י' ~שתד~ו~ם

אמרו כאשר דורו ~ני לכל משפיע הי' אשרדוד בי~ ~~~ו~ עמך ואמרו אצלו ישראל חכמי נכנסובגמ' יודעתה~ו הצדי~~ ד~~י ל~י וזה ~רנס~י צריכיןי~ראל

הכ~ חו~ר יצא ~מנה כי

מ~~ ישי

~יתמלכות ~~~~ בצעי~ ותכ~ וכי~~ דו~

ר"ת ~ריכים ~שר~ל~מך

~~~~~ ~ .~~~~~~

~ במסורה

ו~~~~~ ו~~~~' לזנה,

לשכורה,עלי ו~~~~~

תראה תראהי ראה ל~א~~י בג~'~רכותא~רי' צד~~י ~ו אלקנה בפניואסתתר א~

בע~ ונקתה אמרה והתורה

המסורהי תורת לרמז נראה ו~זה זרע.ונ~רעהו~~~~~

לשכורה ~לי ~ע"~

~ילו בכוס הנותן כלוכו'~.

ו~~~~~ ואס~תרי אלך אמרה לזנה,

ו~~~~~ ב~ל של ה~נאה צדקה, לו

נה~~ לצד~ה

: תורה של כדת ~ענה~י

~~ו~יו ~~~ ו~~~ ~~~~ ~~~~~~~~~~~~~~~

~י~'~~ ~~~

להבין י ות"שא שכתובמה

א"~ בתורה נמצא שזה עי"ני'

אצ~ עיניו את אברהם וישא הצדי~ים. מעלת

~ו"ב בחי' הוא יע~ב אךנ~ע עיניוי יע~בוישא ובא הניגוד הי' ועשו קמ~ז שנותיו כמניןעי"ן ר~ע ~ספר איש מאות ארבע עם הס~~א~~ח ~~~~ ו~~~ ~'י גימ'עי"ן

עליו והתגבר ~~~~ו שלו~ עין~~וב

וזה ~~~ ו~~~

~~ו~~ו העין של ה~ומא' בכח עליו לה~~בר היינו~~~~' ~~

יע~ב אביו של דיוקנו ד~ות ראה אמנםדס~~אי

~הו~ : וניצול ונצחה ע~ן ~ו"ב

~~~~~~~

בז~ר ~ו'י ה~ד~

~לעזר ר' ~~~ ~~ואמר פת~

ו~~ו~ ~~ו~~ ו~~ו~ ~ו~~

דקושית ונרא' ~יי"שי בוא"ו כתיב ~~ו~~~~~~י וכדאמרינן הגבורה מדת הוא ו~~~ ~לאהזהר אור יה~י אורי ויה"י אור יה"י בבראשית~זוה~ק ~ור ויה"י התפש~ות הואדא

ד~ צ~צום ~וא

~תגברות ג"כ הראשון והצמצום י"י. אמרושניה' יוכלו לא כי י~"שרחמיו

העולמו~ ה~הירו' לסבול

כידוע~ הראשונו' ~גאולות י"י ר~מי התגברו וכה

שתהי' ~אחרונה הגאולה אשר וידוע ד~,מאתר בסוד חיים ~ות וא"ו ~אות הגאול' תהי'במהרה

~~~ו~ והנה הקצוו"ת, כל שיתגלו בוא"ו מלא

יו~~ הי'

גלו~ כללית ל~לוה ד~יון פר~י איש

נ~מה הי' ~י~מוי ~~ול~

עלי פורת בן כידוע ישר~ל כל עיני~יןי

ז~ כל אשר ~ץ לעת יהי'

העולמות ~י~לי~

הבריאה ~ראשית זו לישו~ה א~רהכאשר

ה~ור~ לעינ"י ובראשיתה ב~יו~ה

בראשית ישרא~לכל ויהי ~ל~ה א~י~י ~ר~

עלנאמר ~ק~ יו~~

הי' אז כי~~

לעת לעמו י"י י~זורוכאשר בצמצוםי פר~י~~

בגאולה ב~הרה ה~נוז מאור בבהירות הגאולה תהי' אזיאחרונה שלאורו

מ~

תפארת וא"ו באות ~משיח ישרא~

~~~ צמצום הכל ~ועל שהוא ~"~ ~~~ לפענ"ד הי' אזיוה~פש~ות,

צור"י ~וברוך בצמצו~~ מ~~ ישרא~, צור מכוונות ~ידוע הפחדמדת

י~י חסדי בהתגלות וא"ו מאות הגאולהתהי' ולעתי~מגבהי

מרומי~ ~~ו~~ ו~ו~ וז~ ה~ובי ~~לית

השלישי בית יעקוב תפארת וא"ו מלא~~~~ ליעקבהרמוז

ויוס~ ~גואל על לזה ~כנה הי'

משמיע ~לו~

ו~הו ישועה. משמיע ~וב מבשר

הי' ~ודם~~~ ~ור"י~

ב~אולה ~~~~ ולעתיד

ב~וח~ : ישועה ~שמיעי עד לעולמי

~~~~~ הדינים ~ה~תיק ה~שון בזהאמר ~וי ~~~~~ ~~ ~~~ ~~~ ~~

אשר~~~~~

יודין במילוי והמילוי ההמתקה~ ~ו~

בגי'לחוד ~ו~

~גימ' גופא ה~ם ו~ם בדבריו ~ע"כ ורמז מצריםי גלות התחלת אז הי'כי ~~~~~~

פיו לתוך שנתנו ~~~~~י ~ו~שא~ בע"~

מן ישראל ~ל גאולתן~~~ים

~~~~~~ כדכתיב

וי~א~ו ב~ב יעזרנו ~~ה אקבצךי ~דוליםובר~מים~ע~א~

~~ שא~ר מה התורה כתבה ~~~~, ~~~ ~~~ראובן

וגו'י ~~~ ~~~ ~~~~

בחכמה שלא ויעקב הקדו~יםי אמרו ~אשרדיבר

וה~ורהדבריו ~יב~ ל~ מוסר להורת בכדי כתבה~

~~רוי לאד~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ א~ד ובא ~ו~לג ~צער~~רוי ואמ~

~צה לו

~~ו~בדר~ המצ~ער הא~ם ~מדרך

ל~~ו~ עליו

כן עשה לא אבל מדבר, א~ה מה ~ו~ה~גערה רק לראובן ושתק דבריו העלי' ה~', אבינוי~ב~מר

~~ ~~~ ~~~ ,~~~~

וא~ ש~מר במד' שאמר

הכונה מ~רשי' ר~ים ~~. הוא שוטה בכוריעקב זא~, אמר לא בעצמו ול~אובן כן, השב~בדע~ו

כי ל~

ב~ור' ~אמר שו~

אבל ~ן, שי~בול דיבור : ד~ריו קיבל ~לא ~~וך ~ובן בד~תו~~שב

ו~~~ אדם אמר כאשר ~ר~ון שר' במדרש

לו השיב בהכמה ~לאדבר ל~

~ני ירד בינה מלשון ~הוא לדהוק מהצורך אין~מכם

ר~ שדיב~ ראובן ד~רי ~ל י~קב שהשיב ל~י~ל~

ר' רמז כן , עמכם בני ירד לא ב~כמה האדם ל~ה~ר~ון

של~ כמו ~כמהי דברי דיבר

ראובן~דיבר ול~

נ~קבלו צה בשכלה~ל ל~שו~ רמ~ ד~רי~~

~~~~~~~~ ~~~~ ~~~י~~

~ה נ"ל וגו'.

ב~דאי~~ שירה

אומר~ ש~ר~~~~~

~~~~ ~~~ו~

דהענין ~~~~, ~~~ ~~~~ו עיקר ~כלהוא

הש~ע~ צדיק ע"י הוא המזון

וכ~~ עולםייסו~ ~י' שלא

צדי~ נאמר בעולם

לעבוד ~יןואדם~~

האדמה ול~

פרי' הצמיההעד

~ב~ על ו~ת~לל הר~שון ~דם

ז~ ~ז

לבריו~, מ~ובה ולהש~יע לצמוה האדמהה~~ילהוכשבא

יו~~ שהי' הצדיק

צדי~ בבהינ~ י~וד

ההש~עה וכלעולם ב~~

~~סוק כנ~מז ידו על

~~~~ו~~ ~~ו

~שפע שכל~יינו ~ו~~י ~~ ~~~ו~ ~~~~~~ , ידו ~ל הי' הארץ וצמיה~

עליו מ~קוממים שא~יו אע~ה י~~ב ראהו~אשר ה"ו, ל~~בידוורוצי'

~~ ~~ו להם ~~ר

~~~~~ ~~~~

~~~~~~ ראי~ לכם קחו

מזמר~ ה~רץ

~ה~יר שהאר~

שהעיקר ~ר~ו ומזה כנ~'ל, מזמרת ~~~~וא

~~~~~ שכל

הה~~ע~ ידו על באה

דהי~י~ ל~ארי צריכי' ה~ל ~י לו נכנעיםו~היו

כ~~~ ~~ו~~~ ~~~~~ ~~~~~~~ ~~~~~~

דבריהם כל אשר קדשם ברוה הגידוהכמים ~ת ~להי~

~ הי~ו~ה

~שי~ ל~~י~ בן

~אמר בדבריהם מרו~ז י~ל דודי בןומשיה יו~~

יהוד~ ~~בדך "~א "~דבר

אני מוכן ~~~י ר"~ ישר~ל לגאול אהרונ'~גאולה

בדמו~ רוכב ענ"י

~~ל. ~מאמרם ~ה~ור~ל נ"~ יד~~ ו~"~

~~~ ~~"~עבד"~

~דוד כ~א~~~~

~גיןכו~י

~ו~~ מנין

~~~~ .

~~~ו ~~~ ~~~~ ~~~~~~~~~~ ~~~~

לרמז יש ~~~י ו~~~ו~~~~~~ ~בע ה~~~ר אצל שנים דכ~יב הזהב~דר

~~~~ א~ב~ים ~צל ו~נה

ו~א~ ב~"~,

דכ~יב מה לרמזדבא ונ~~~~~

י~ול הוא ~ירוד~הנה ו~~י צדי~

~חי~ו~ מש~"כ ודינים,

וה~דים עלי'הוא ~הדו~ ו~ובו~~

והנה אמנם נ~ילה, ענין ~ואוהדינים ה~הי~ו~ ~מר לזה ועלי'י קימה ענין ~ואוהה~דים ~אהדו~

הייו שני כו'ויהי הו~ ~~~~ ~~~

~נין

ה~ני~~ירו~ כל ~זה זה

שנ~ ~~~~ר ~וא ב~"ע

בו שיש צדיק י~ול ~בע כעין~בע ~הי~ו~

מנין ~~~ ו~~~ ו~~~~י~ אמנ~ י ~י~ו~ויריד~~"~

אהד ~~ם שנה בו כ~יב~נה אהדו~ שהו~

~ה~ ~ ועלי' קי~ה ענין ש~וא השנים כל

~~~~~ ~~~~~ ~~ו~~ ו~~ ~~~~~~ו~~~~ ושם ~מי אמ~ לא הנה .

~עם א~ר רק ~ברהם א~י א~ ו~ם יצהקאבי

א~~ שם

ל~ניה~ ~הד ו~~ם וליצהקי לאבר~ם

לעצמו.~ם להיו~

ה~ד אברהם יצה~

גבורה ~מר ע"כ י כנודע מ~ניהם כלול עצמווהוא עם הסד כלול בעצ~ו הוא כי ~~ד שםלעצמו

כי ~הד ~ם רק ג"כ ויצהק ול~ברהםגבור~י זה ורמז וגבורהי ה~ד ~כ הםשניהם

ב~יב~ להיו~~~

~ו~' ה~ם נודע הו~

~~~ ושם ~~ד ג~ור~הו~

~ס~ר הוא שדי עם ~וי' ו~ניהם

~~ להיות

הו~ ~"~ : וג~ורה ב~~ד ~לול

וי~ר~

~ ~ ~ ~

ו~~~~~~~

ו~~~~ ~~~ ~~~~~~~~~ ~~~~ו

י ~~~~ ~~~ ~~ ~~~ו~~~~~

~~~~~~~~~~ דבר ידידי לך או~ר ~~~,

פה ~~מע~י מה הג~ולה לקרב אומרו~שם

~דו~ הרב מ~בר

ה~דו~ ~~~ מוה' וה~הור

~~~~~~~~

זלל~"ה מרימנאב בז~

האס~ו הל~ו~, ~~ירה לשון לכם ואגידה נאמנה, ~אהבהעצמכ'~כ~ו

לול~ אגוד~ ידוב~ו ~נים ~כי ~ור ל~ון ~~כם יקר~אא~ר א~ באהבהי אמיץ בק~ר

יקרא ופירוד ~הםוחם הקור~

באחרי~ הימים

~ץלע~ בע~בו~

מ~יחא ובאהב~ ~

החבירים

ב~רב~ מפה שמע~י כן להםי וח"ם אהבה

י~י רוח כי חיים ~לקים ד~י וד~ריו י~נ"ל קדו~די~ר

על נאמר ~קרא כי בו~ ע~

וזרחה הגאולה

~~ ~מי יראי

~מ~ וכ~יב וגו'. ומרפא צד~ה

שמ~ ידוע כי אל~ים, י"י ומגן

המדר~ מ"~ויזר~

לו ~שמ~

אבינו ליעקב ~ר~ין ~הי' בניו ~לי~וע~ן ע"~

ה~מ~ ~ריח~ : ~ב לעתיד

~~~ ~~~ ~ו~~ו~~~~~~~~ וגו'.

י~ שרמ~לומ~

מה~~א ~קי שהוא לו אדם אין דהנה , אביו יצועי חילול ~לההוא ~מז הוא אבל ~~ו~י רוח בו נכנס אא"כחו~א ולא חכמה מ~חי' ~הואלו

~~ו~ וז~ י ח~ו

~~ ~~~ יע~~אמ~ ~~ד

וגם ~נחלוי ~כמי~ והוא י ~ערים פו~ח בחכמהכי

ח"ו היסוד ח~א ~~ע~י ~~~חי ~פ~י~דני ~~~ ר~~ ~~~י אדני ~מז ועי"ז כידוע לה~פלליוכלו ל~

~~~~ מניעה לו הי~ ולא ח~א שלא

ל~פ'ל~~

~~~ ~~ו~~~~~~ וגו'

~~ו~~ ו~~~ גו'

ידוע ~נה ~ו~~~ ~~~ו~~~.~~~

~~ ~~~ חומר יהי' לא אם ~י

כענין ר~ המלאכי~

דבר יהי' ~לא המסי~

ומב~ל לנו ~יש ומה , וע~ש שכר לנו מגיע הי'לא

שכ~ הוא

החומר~ מחמ~ הפסוק ומ~יים

ו~~~ ~ו~ ~~~~ו~~

היינו מנוח~

ו~לו~ה עוה"ז

~~~~ו~~~~ ~~~~

היינו הארציו~

בא~ר ~~עהי~ר

~יי~~ ו~~~ח

ל~~ו~ האר~יו~ ~או~ ולמאו~~~~

~מו במועיל ~קד~ שהארי~

הנלב~ ו.~אי~בחו"ה~ י~ר א~ר

הו~

אינו בעצל~ים לשכון לו~ומע

ו~ ר~ בעוה~~ ~~~ו

~~~ו~ ~ורה עול

ומצו~ ~יינו ל~"ס וי~י ואז

~~~ ב~א היצה"ר

האל~ הוא גם המחייהו

היינולעו~ד נש~ת~ לכפ~~

ה~מאל ויהי' הימין~ ~ח~

ולפי~יו~יו לקולו ~ומעים אינם אם ~~בהכל ליכנע לעבוד~ו נלקח הואגם

~ח~ הקדו~ה יד

עבוד~ו י~"~

י~~ו~ הל~ון לתרץ לפענ"ד לומר

ו~~~ ~~~~ ו~~ ~ו~ ~~~~ו~~

~~~~י ~~די~

~וב ~הוא כיון ל~דק א~

מה נ~ם~~~ו ו~~

ל~ון שייך ~יאך י ~~~ו~ מעלת הודי~נו דהכ~וב ונראה ונעיםי ~ובדבר ע~ סבלנו~

~הואי~~כר ~ור~

א~ י התורה ידע ~הוא

~נועםו~עם ומ~יקו~ ועריבו~

~מ~וקה ה~ורה

ונו~~מדב~ ~~~ור למד לא הוא מ"מ צופים,

הוא וא~ר לנפ~ו ינעםא~ר מ~ו~

לחכו ר~

מחמ~ מצו~ו

א~ילו עצמו על ו~יבל י י~~~ עולהלסבול

בק~יו~ וז"~ ~דולי ובדוחק

הפסוק

~ו"~ ~~ ~~~~ו~~~ וכו'

~~~ א~ ~~ וראה

נעימ~ערב~ אעפ"כ תוה"ק

ו~~ ~~~ו

סב~ו~בדרך ~~~ו~ מצו~יו ל~יים ~ק ל~וב~ו לא

~ ו~ביןי~~ש

~~~~~ ~~~~

ו~~~ ~~~ ~~~~ ~~~~~~~~~~~~ ~~~ ~~~~~

ו~~~~ ~ו~~

~~~~~~ ~~~~~ו

~~~ ~ומרו ~דקד~ י~ ~ו~~י

וזא~ ~נראה כו' דבר א~ר

למה ע~ר ~נים י~ראל שב~יגם י~רי כשפ~ המנין~ ~ר~

~ ~ ~

~ ~ או~וכל ~י~~~ ~~~~~~ או~יו~ מד' כלול

ב"ה, הוי' מ~ם

נמצ~ בכ"ב נברא שהעולם מאחר לפי"ז

הרי כנ"ל מד' כלול אותוכל או~יו~~

כ~ב פעמים ~' כי לוחות ב' סוד וזה , פ"ח מספר~הוא עולה לוח~עמים

~"~ ~לוים בהם א~~ ~ו~יות

אמ~ ו~"~ הנ~ראיםי ~לועומדים מ~ה

ו~~~~~

~ ~

~ו~' במל~

בי' קרי וא~חנן ~י'ש~~נ~ו ~~ ו~~

ה~ור~ או~יו~ לה~י~ ~', ועד ~~'

ובמל~ וא~~נן של ו'

רמ~ בהם

הלוחו~ שהוא

~כה שמ~ם ו' עלו' מ~~

שהוא הוד לקרניסוד

שאו~יו~ ~~ו~ משול~ים המה ~~ורה

~י~'ן אל~'י ובג' במדרש. רז~ל ב~בריוכמבואר נרמז וזה העולמו~ינבראו

במל~ שם כי מסוה

נ~' משהשל~~

ג' סוד הם ס"ו בנו שם מה נכנ~ו ס"ו הוא כ~ב ~עמים ג' בי~ןאל~י

או~יו~ ס"ו

מ~ ב~ו~ של

מ~ו~ מש~ ~כה ~ה

היד לקרנימש~~~~~

~לג"ל מנין בעולם ה~וזר נבראושבהם

ב~' משה אמר לכן י העולמו~ בי~ן אל~י ג' על רמז א~ ~עמים ג'וא~חנן א~ה משהשאמ~

סוד או~י להראו~ החלו~

~~ו~ ~עמים ג' סוד שהוא

כ"~ אמר לכן

א"~ כ"ב עוד ולה~יג לא"י ליכנסעוד ~~~ ורצ~ ~חזקהי יד~ וא~~ ~דל~ א"~עבד~

או~יו~ ~הרביעי~

ד' ב~עם שאמר וזה להשי~ כדי נא אעברהולכן י הארץ א"~ כ~ב

ב~~לום~נ~ארים או~יו~~~~

ד' כנגד או~יו~

הוי'שכל

או~ וע"~ ~ כנ~ל מכ"ב כלול

לו ה~יב ר"בה~ב"ה

~

דייקא שזכי~

ששם במ~ו~ה עיין י ~ולם על ~לשים בי~ן אל~י ג'נרמזיןכ"~

בי~א והאל~י ~קדשוי ד~ר א~ר מג"ע ~ס'~ד'

יה~ בסוד

חיד~ ~י~גלה רז"ל ~~~רו ~ורה

שלום מב~ר ויבא ~~ד מ~יח ע"יל~~ידיסוד בהסכמ~

צדי~ בן משיח

~ יו~~

~~~~ של עי~רו כל אשר ידוע

יוס~ במצרי'

לעשו~ נצוצי להוציא ~כחו הכנה

ב~צרים נ~~זרו אשרהקודש כי האר~י ערו~

ובמצ~ים ~מ~י נצוצו~ר~"ח וזה נצוצו~י ~'~

~נרמ~ ב"ר ~עמים כ~ה ב~ורה

מ~ו~ הרב~ ויעק~ האמורילר~

עוד ר"ב אמר אבינו ב~' י~' בעזר~ו ~רש~י ובזה י ח"יבני יו~~ ידבר אדוני בי ויאמר יהודהאליו ויג~

נ~ עבדך

ד~י~~~~~י ואמר~י הבנה ק~ה דבר

עי~ר א~ר יהו~הדהנה ב~~ מלכו~

בבחי'~~~

מל~ של~ון

ב~ו~ מזרע יו~ין

מלכ~~ דוד~

וזהשרימז

דה~' ~~~י ב~יב~ מר~

אל~י ד' על היינובי~א

או~יו~ להכ"~ של ה~יקון ~מר~יינו ו~~ כנ"לי ~נ~ארים

יו~~ בר"ב ש~~חיל

וי~ח כידוע ~~יקר גמר ומ~ה במצר'ם,נצוצו~ יוס~ עצמו~ א~משה

לו אמר ואע~"כ עמוי אלהש"י

~~~ ~ו~~ בדבר עוד אלי

הז~ בבחי'

~ה כידבר~ הו~

על ה~ידו~

ר~ב כי ~ורה :כידוע ל~

~~~

ישראל שב~י אלה ~ל לי שנראה ~ה עשרשנים

וזא~ ל~ם דב"ר א~ר

~לימה קומה שיעור כיאביהם~ במדו~ בקדו~~

ב~ר~ו~הקדושו~ והזכיר ישורוןי שב~י הוא

כמובן ישראל שםבכאן כל יכלול י~ראל ובשם דגו~אי עי~ראישראל ~~אר"~ ~מדו~ כללו~

המדו~ המרומ~ים

כל ~~~"~ ~~~~ ~~"~ בר~~ ~ב~י ממנו ויצאו ~~~~~י ~ס~~ האו~יו~

וזא~ עשרי ש~ים ב~ן ע~~יישורון א~ר

נצוצי ר"ב ה~יקון ע"ס להם שרימז אביהםלהם ~~~

בי~ו~ אל~י ד' וע"ס במצריםיק~ד~ שי~י'

~~ שיהי'

~~~ לדור אהד

המשי~ מל~ו~מ~י~

להם כוללו~

~אמצע וי~ודה ~דיבורכידוע

¢÷ םםיל ג╨á ח╨ ג¢לד~

ú"¢ הסñᢠáז ום╞ זופג ץז╞ג~~~~~.

~ז~~ ג~~ג╨áם ~~~~ ו~לזחם וםז גוםז÷ם ז╨גגה╞ כ~╨ץñ~ áי¢ףל

~~"~ úזלק~ ג╨á~ םו¢קג'~ וזה

םץ וגם~ גי ום íזגפכו~ ח╨ ום úזפזזá ה~גח~ה הו¢╨ז הס╞ סלז¢ל

.'גז~ ¢ףñל á"ג íגלץף

ו~ה~ ~áח"הל ¢זñוז íהם úלחל

ה~גח~~סז ~זפל í~ ╞ד╨ á"ג ג~ז¢פ 'גזה

~ז¢זקג~á~ג

~"ג~╞

ג¢ז~דם כ"גגסל úזפל ג╨á גח╨ íג~á~הז ז¢ñá זופג╞~ ~~~~~

~ז~~ ~~~ סל¢╨

á╞á¢גí ~~גחקáז ג~¢~זה ~~ז╞יז

ו~~ זםג~ו

¢áג╞ ג"á~ הםוי ¢ו~áלי 'ú áñ~¢ף íגי~╞ ¢~ו¢"ú "~~~~~ם"ג ~ז~~" ~~~" ג

~~~ ה╨הז גקף╨ה

~וíגáג~ל~ íג¢í ╞áג~םף╨

~~~ ז~╞~~ וזה╞ í╞ז÷ úזםד íג¢פל ¢לו╨

~ñ╨כג¢╞ה

ץז╞ג כá╞ ח╨ הזפל ~ו םץ כג¢áזץהíז¢ל~

ה¢ץג חז¢ ג╨~ם 'זדז . í╨לו ¢קוי

םו¢~גז áו╞í וה╞í ╞í ס~╨ ~"ץ ק"לי ט~זק ~ ז╨לח¢ג

áגúי ~~~ ז╨לח¢ם

~~~~~~~ג~ג~~~ ~~

~~ז

~

ק¢╞~~ ז~ו ם"ס¢

~~~~ ~~~~ íג¢לז~~~~~ ז¢לוú áז╞םגגלהם íגק╨ úזג╨÷╞פ ╞áיזג

~~~~ ~~~~ ~ו"ף

úזלק~

¢áה

ח¢~זל 'זדז 'גה ~~ ~~~~~~ ~~ ~~ ~ז~

ה╞~ה ~~ג~~ז úזג╨÷╞פהק ז╞גםזה ~"ץג╨á ~~~ ~ג~~~ ÷לז~ íגג÷ם ñ~¢ú ~ג~áקה זו~╞ ג¢לדם םםיל

זץםá╨ז ה╞קá ג╨~ם íג¢פלה ז~ףוñ~¢úם ÷ג~הם ח╨ י"וז í╨גו כזזגפל םץ גכג¢áזץה םáו גהקג¢חלה י"ח~ז íגיוםלה ז╨ú╨ ~ם

ום╞ םץ כ~áזץה כזגי

~~ גúזáá¢ז ~~זג í╨ה íזזגפל פ"פ

íה~ ז~פג

~וגפג~ גíג╨~ול á~úז

íגםז~ וםז זגה

ח~á╨פג ג¢לדם םםיל ג~

ם"╨~ ה~ז

.ק¢╞~ הáᢠחלפי ה╞קה ╞"יץ

י~~ ה~ ז~לפ ~╞םג~ה úגלהם úו íג╞םגה םץ גíג╨áוה זופג~ג~ñזג ~~~ ~ו~ חלפáá~ ú¢ה ג~םו םו¢~ג ú¢גס~

וםלúז íד¢גñ úזם~╨זו ום╞ íג'~ל Σ¢ול גúז~╞דá הסז ז¢ף זפ¢קגז ~¢גז 'זדזíג~á~ה ה~חגלפá ~¢ ~¢לזחם ~םז ~וםז÷ם ~םו ~~╞י הוםל~╨ק Σ¢וה

~~~ ~¢זפג

~~~ Σ¢~ה

~כג¢áז~ה ~ זופג╞ ~ו וםז÷ם י~וז ז╨גו הזפל םץ גק╨ול ú"לו

~~~ז ~~~~ ~ז~~~~~ ~~ ~~~~~~

~~

~~~~

~~

~~ו

~~ ~

~זגח ~~~~ ~~~ ~~~ ג ~╨ה כי ז¢לו גי~~~~ ~~~

ú¢גסד ג╞ג ום íגג~ל

íג¢פ~זהגםו ויםל וú╞ח םץ

~ח~ גה╨ה וד¢╞á 'גח╞ ~ץףקá גúí~~פ

¢á ו"ם גדגםף~ ~╞'

ñה~ז áלñ' זג ה╨הזñ~ג

ם~ הסז 'גחá גה"ו¢ג 'גñ םץ ¢קáלה הםזוד

~╨ú~╞זק ~~ ╞~ז

~ל~ ק╞ח

~~¢ ם~ז~קז ~ח

~~~~ ~~~~~'~~ ~~~

.~~

~ ~.~

~~~~ז~~

~ ה"ה הקזד╞

ץז╞גי 'áז כ"ג~ה

גםוזלקי גכולי ום á¢י וםז íזד¢úה í~¢גúק ום╞

áז~םג~ ג~~ד ה╨ה╞ וáזה~ס~ ~~~~ ז~ ~~~~

הו¢╨ז ג~ץ ~וזáלה ~ג╨זל╞~á טג¢והז╞זלםם ה~ל

╞גúץ~

ה¢ז~ה ג"~~

ז÷םח╨ ~~~¢ ~

íגי¢╞~¢~ú

áזול ~םזדה םץ¢ ס"גץ ~גúז ╞גúץ ~╞חם

~úגלם╞ ג~áק הג íץ íהגחו ~ñזג כג╨ץí áזג÷ ה¢זúה םו¢קגם םי הל

╞áיזג ג¢לדם ום הפ¢ ÷╨גם áםח גí~זיץ ה~ז הסל¢ זלו ום~ ה╨~ג╨ íו זופג ~םיל ג╨á ח╨ ╞ץ

~~~ áúג~ זם

ח~~זג

הליח~ ~זג~ץá~ áג~ה

¢גלח~ ~ג~

כגá ו¢לזחם זו ~ום ~ñזגז

וםז~áכג

ו~גג¢זו

~ ~ ~ ~ ~

~

~ ~ ~ ~

~ ~ היינו תיב~ת לו ותקח "~מרא. "~שנה"~וריי~א לרמז בתחלה הגמרא ה~' ורמזה ~~~יאותיות ~~ב ל~נק רצה לא ~עי"ז שבע"פ תורהעל

ע~ו~ם~

~~~~~~~~~ ~~

~~~ תמו' והוא למ~~'קהון, במימרי' ואמרת"א ~~~~~י ו~~~ ~~~~~

הקדוש ראה זה~ה להו~י~

אינם אשר תיבות

~גו~ ~פ"י אמר ~התרגום והנראה ה~סוקי

הוא נביא ~י לחזיון נבואה בין החילוק~ידוע ה~ב"~ ~א~~ שפתים ניבל~ון

יהי' ~ן~~~~

ל~ן י ~~~~ ~~~ ~~~~ ~~ ~~~ ~~~~~~

אמר ישראלי על לעולם ~ובה להביא י"יברצו~ וכאשר ישתנהי ולא ~ן שיקיים בדיבורהקב"ה בחזיון להנביא הק~"ה מראה לרעה ח~והוא

תשו~ה יעשו ו~אשר שונים בצירופיםאותיות ישראל ~ני את אל~ים וירא וזה ל~ובינתה~כוויד~

תרגום אלקים הקדו~

שום בלי שיקיים ב~די בדיבור אמר הקב"הלומר רצ~ ב~י~רי' ואמר

~~ ~ו~~~ ו~~~~~~~~~ ו~ו'

ו~~~ ו~ו'

~ל ~~הור לשון י ~~~~~ו~~~ עד שלם ~לבב שישיב תשובהי בהל~ותהרמב"ם

שיעי~ עוד ישי~ שלא תעלומות היודע עליו וזהל~~להי

~ לר~ז

או~יו~ הו~ ויד"~ ~~~ האלקים אל שועתם ותעל ויזעקו אמר לזהויע~די ~ו' נאקתם א~ אלקים וישמע הע~ודהמן

ו~~~ שתשובתם ה~ב"ה עליהם שהעיד ~ל~ים

בגלותינו להאיר יעזרנו ~ה ~שירה, תשו~ההוא ונז~ה בתשובה אלא תלוי הדבר שאיןכמא~רם

: ב~א ג"ע ויגאלינו באמתלשוב

~~~~~ ו~~~~ ~~~ ~~ ~~~~~

~~~ ~~~ו דין אל~ים ובשם בדיבור ~תח~~~.

והנראה רחמים, הוי' ובשם באמירהו~יים ע~~ הקדוש האלשיךמ"ש ע"~

הרעה על י"י וינחם הקב"ה ~~~ס במה ~י לעמוי לע~ות דברא~ר ידי יצא הדיבור~ם באותן וגו' לי הניחהואמרחוב~

על י"י וינ~ם וזה בניו, על ~עס הרעה~

הדיבור בזה דיבראשר בכע~

עשי'. ~מו ~נחשב מ~בוד שמעתיו~ן

~~~ ~"~

~"~ ~~ הפ' ~ל זצל~"ה

~~ ~ו~~~~ י"י אשר לפעמי' אשר ~~~~~,

~מו שנחשב ישראל על ה~ובה ~ה בכעס.דבר

עשי'~ רבים אש~ ה~ב"ה לזה ~ידועי גדול קי~רוגוהי' הרעותי למה משה שאמר ב~אן שהי' וזה

~שות א~ו דיבר י והמ~יב ה~וב והוארחמיוו~~~~ תי~~ וע"~ ברחמיםי הדינים נמתקו ובזהבמה~ד.

: ברחמים אמירה ~"~ ~~~ ~~~ו

~~~~~~ אמר הקב"האמנם פר~הי אל לך ~תיב ולא ~~~~י

אתך אלך אני למש~ אני~~יכול

ואת~ אמר ~א~ר יחדי שנ~ו נל~ה

~ה~ ואתה י מצרימה עמך ארד אנ~יליעקב : לש~~ה~ר~בה

אותיו~ ~~וי ~~ ~~~~~~ ~~~~~ קודם

הוי,השם~~~~

השני ~ו~וי שלאחריו ואותיות ~מו~

~גי, ~~~י

אחרון ואנ"י ראשו~ן אנ"י י~י א~ר~ה בלבושיוי מ~תתר מלך ונק,אע~"י הואי אני אני ~י וראי~ם אלקיםי איןומבלעדי ואעפ"~

~הו~ ה~גחתו ~~"ז בה~תר

ית~~ ב~ל

בשביל לבו את הכבדתי ~~~ ~י ו~ה ורגעיעת~ה~תר

~נים~ ~תי למ~ן לבו א~ ה~בדתי לזה

: ית, שמו בהתגלות בקרבו אלהאות~י

~~~~~ ~~נה הוא מצ~ים ~גאולתידוע הנ~ ~~~~~י ~~~ ~~~ ~~~

~~ו~ ב~וד אחרו~ה

~~~~ ~~ ~~~~ ~גם

עתידיןבני~ן לגאל~

הז~~ ה~ד~ש ~~ בגי, ל~"ם

~~~~~~

~ו~:

~שר ידוע ~~~~י ~~~~~ ~~~ ~ו~~~~~~ י~י בי"ב שהקריבו נשיאים עשר השנים~

אחד לחודש מרומז ימים מהי~ב יום ~לני~ן ו~רנ~ה השפע על ונידונין השנה, חדשימהי"ב ימים מהי~ב יום בכל בריותיו ל~ל מזוןוה~נתעל

חודש על מורה ראשון יום דהיינו אחדי חוד~~י~ן

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~

וז"ש וכו'. ~יי~ חודש על שני ויום~יסןי ~~~~ו~ ~~~ו~

לי"י רציו בדח~"ל ~מרגלא י ~ם בשםחכמים בדב~ מכונ~ ~כיל~ ~ניני דהנה החודש לכםי ~וא ראשון וז~ש לכםיוהציו

הז~הרא~ו~

הוא~~~

~~~~~ פרנסה עניני על~~~~

בכל ~שנה חד~י כל מרומז שבו היינויום

~ם וזה אחדי חוד~ מ~~פלו~

גמ~אוע~"י הזהי בחודש ח~~ ~תעלי~

~בקש דברי' שני ~הי' י~י~ דכי עלהמזון וב~שו רחמיםעליהם

רח~א : די~יב ~וא לחיישובעא

~~~~~~~~~ ~ ו ~ ~ ~~~ ~~ו~~~

~~~

~~~~~ ידוע הנה ~~ו~ו~~.

על שהחיינו ברכת מברכין אין מדועהקד~ונים ~ו~י~ ~מץ~~'~ת

וי~ בברכתשהחיינו ש'וצאין שתרצו

'דוע והנה ~~בריהםי יעוין מ~ילה קריאת~ל והי~ו~' ניס~י י~ד ~יל יהי' לעתיד עמלקשמ~יית כס ~ל י"ד כינאמר ~~ ע"~ והנ~ בוי ט"ו ~ס~ בליל תהי'ב~לימות

~"~ ארב~ה י"ד היינו

יוםעשר לחוד~

יהי' מלחמ~

עמלק מכ~א ~~'~נח~ר מ~ ~~

וו"~ הכתובשאמר וז~ ב~~י הוי' מ~ם

~~~ וו~~מ~ם מכסא ה~' היינו

הזה נשלמיםבלילה יה'ו . לי"י הזה הלילההוי' ה~ותיו' ויח~רו ~שלי~ות הגאולה יהי' ~"ו בלילכי

~ו"~ על יו~ב ~"ה ל~ו~'

~~~ מלכותו

~~~~~

'~ ~ו~~ ~~~

דהנ' י"ל ~~~ו~ו. המקודשים ב~מנים אשר ~~נאהדבר

הש"י צוה קו~ש מקראי י"י ומועדי שבתותלי"י מהראוי ~י' לכאור~ ומשתהי במאכלל~נגלעסוק

בתור~ בימים היום כל בלבד ועבודה

ה~דושים ואכ'~~

בעת לא וכלל כלל ושתי'

שחו~~ הש"י אמנם ביו~כי כמו אלקי אור עליו

~רא ונפח האדמהי מן גולם בצלמו ~אדם א~

מתוכי' דנ~ח מאן כביכול ממעל חיים נשמתבו ולהיו~ ~ שדי נשמת.נ~ח

עולם הזה שהעולם כיהנסיון

הגו~ תאוות אחר נו~ה

כי האדמ~ משתוקק ממעל אלקי חלק וה~~מה לו~חיממנה ור~ונו ושמחהי בששון קונו רצוןלעשות

שבאדם הנשמה או~שיגבור ית"~ שהגי~

יתאוה ~כ

ק~ה דבר ו~וא מעל~י ~ר~י כמו י~~שלמצותיו

אלקינו הוא ~ל היוצר לזאתמאודי צו~

~רחמיו נ~שו ל~נג ~ודש ~קראי י~י ומועדיבשבתותלכבוד

שב~ אחד כל ויודע יו~ט לכ~וד קודש

מישראל ~א~

רק הגו~ני ~אוות ~עיקר לא בחול להוציא ~במאכלרוחניות

נצוצו~ ולבר~ הקדושי~

האורבעבור הקדוש~

שחו~~ אני החולונאוה ~ימות אני שחורה ~"לכמאמרם ~וד~י בימי ע~ו

החול בימות אפילו ללמד וזה ויו"טיבשבתות גדול אור עליו שורהשא'ן

כ~~ שלא ידע ~כ

ולשתותלאכול להיו~ לצור~ ר~

וחזק ~ריא הנא~ר וזה ית~~,לעבודתו

~ו~~ ~~~ בקר~ וקדושת שבת בקדושת שנהג ממהשידע החולי ימי על קודש מימי ללמד ה'ינו~~~ו~וי

וז~ הח~לי בימי ~ם כן~ינהג יו"~ יום בכל ~"ח

~ קודש שבת ט~םטועם

~~~~~~~~ ~~~~ ~רעה וכי במד"ר וכו'.

הל~~לח~ ממצרי' ~וציאם אל כתיב

אל~ מה להבין ~לא ו~וא ע"כי ללוותם שהלך

הזה הרע האיש של בהלוית מיני'נפ~א המדרשכוונת ומ~

בז~ כי הוא ד~ענין לומר ויש

זו"נ יחוד ע"י הוא לישראל הטובההש~עת עובדא אתער דלתתא באתערותא כיכנודע ומ~ה היחודי נתהוה ומזה מ"ני ב~ודלעילא הש~עהנולד

הי' במצרים והנה לישראל~ טוב~ מעשינו ע"ישלא

ר~ להש~יע ה~ליא הק~ה

~יחוד לעורר~ה~דו למע~

ממצרים. להוציאםאמנם

פרע~ ב~מ~ו

כ~ המו~ת'' וכל ~~תר~ות

שנ~שו במצרי~

אני כי למעןתדע בהם שנאמר י"י את הכיר ש~וא בעבור כי בנ~שו דימהי~יי ד'לי' דלתתא ובעובד' היחוד נתהוה~ה

דעתו לפי הי' וזה לעילאיהיחוד נתעור~ כ"~

~ישראל יה~~ד ח"ו א"כ כשיצאוי אח"כ אבל במצרי'היו

שלו טמ~ה המרכבה את רכבו את ויאסרע"כ ניסיםי עוד לישראל יהי' לא וממילאה~יווגי ישראל, ~ית עמו על ה~דו~ה על ח"ולהגביר נודע כי עש'נו זאת מה ~רעה שאמרוזה

~"~ ~ו~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ד~ר בהי~הוא ו~~"~

היחוד היינו נו~'. בח~' הוא הוא. מ~~ינו ו~"י אנחנו ~~ינו זא"ת מ"השלל~ך

~ד~ ~~ית זאת מה אמרו ישראל ו~ן אותם.

ה~גחתו סר שח"ו די~ו ~י ממצריםי להוציא:ולנו מ~ם.י~"ש

ו~"~ היחוד ~י~ר ~~א שאלו

~~ ~~~

ממצרים. להוציאנו ~ק הוא ו~ת~

נתפרד ואין~את

חפ~ לו ו~מר גב~ר~ו. להראות ה~"י

של היחוד אלי תצ~ק מ~ה למ~הה~"י~~

הוא והנני א~~ה. ולמ~ני הוא ואלי ~תהגם

~חז~ את

ומופ~י גדולתי ל~ראות במצרים ש~י'הט~ם וא~~ בפר~ה. וא~~דה אחריהם וי~ואו מצ~יםלב

~ו~ ~~ה. גם הט~ם

ו~"~ פר~ה ש~י' ה~דרש

שבכה היחוד היינו הת~ברות ל~ון הוא לוי'מלוה בשבילו הי' ש~יחוד בד~תו ס~ר שהי'הזה

~ ל~דפם והלךסמך ~"~

~~~ ~~ ~~~~~~ ~~~ ~~~ ~~~י~ ~~~~~ו~

~ו~. ידו~

הדקדוק הל~

בידוה~ח

את ול~זור הפ~תים א~ לנצ~ והממ~ל~ עפ~י הנראה אךישראל.

מ~ שאמר

לו~ הנה

ו~ירש"י . שמה לנוס ~רובה הזאת ~~ירנא ולא ישי~ת'~~ובה

להחריב סאתה ~דיין נתמלא~ נחם ולא ~אן גם לפ~ש יש ולפי"ז ~"~.אותה

דר~ ~אותם~~~הי~ ~וא. קרוב ~י פל~~ים א~ץ

סאתה עדיין נתמלאה ולא ישיבתה קרובההיינושל

~אר~ הקב"ה וחש ולה~ני~הי לה~פילה ה~וא

מלח~וה בראותם פן~בי~ול~~

ישו~' יהי' אם מפלה יה'' לא להפלש~ים מ"מ ליש~אל.והצלה במצרים להיות לנו מו~ב ויא~ר למצרים~מו ר~ו' עליהם ולהביא לה~ני~ם בידינו ש~חמאחר . אותנו יצ~רואם

~"~ הוא ~י בחסדו

לבתעלומות יוד~ כ~ וחופ~

אותם סיבב ב~ן ח~רי אל ~אמונה להביאם אחר~ד~ך

הקדושה~ האר~

~~~~~~"~ ~~ ~~~ ~

~~~~ ~~~ ~~~

~~~~~

~~~~~ ~פ"י נ~ב ו~~~ו.

התפלל ~אשר דידועמה מש~

אמר לא במרגלים

~~ו~~~ אמת הזהר והק~ה מדות. ~' ~ז~יר

מ~אן סל~י~מאי ותיר~

דברו בשקר אינ~ו ~ה ~ירץ אאמ"ו מרן ו~בוד אמ~י לומרי~ול ול~

שהי' שאמרובמה~~

מ~ה ~י~ באם ~דול רצון

~~ ~~ ~~~אומ~ ~~ ~~~ א~ אמר ~אשר אך י"י.לפני נ~קבל~ ג~~ ~~ו~ו~ ~~ ~ו~

~~~~~~ ~~ו~ ~~~~~ הקב"ה לו והשיב

תפל~י ואני פי' וב~הוהבן. ~~~~~~~

וגו' רצון עת י"י והבןו ישעך בא~"ת ענני חסדיךברב

~פוחי'. תרין פנים נשיאת אמת ~י בכאןלפרש י~ ו~~ פנים נשיאת ~ל ל~ש י~ול ~א המרגליםואצל ש~י~ הגם ב~אן אמנם . ~נ"ל דיברו בשקר~י

לי"י צעקו אך ~ידוע. גדול~י~רוג ~אמת~

ו~ה למשה י"ישאמר

~מ~ ~"ת "אלי "תצ~ק

~~~ פני~בנ~יא~

~תרגום וזה . להם א~שה אני קבלי~אונקלוס

בקיצר ~תב~י ~י והבן צלות~. :~ברים

~~~~~~~~

וגו' ~' במסו' ~~~~~י ~~ ו~~~

~~ ואיד~ ~~~~~ ~~ו~~"~ ~ו~'

.~~ו ו~~"~ והנרא~

הידוע עפ"י לי דיןב~י' מנצפ~~ או~יו~

ו~"~ ~מה

בסו~ וצמצום ~גבול תיבה

יראהיבחי' ומנצפ~

פ"ר בגי' ~ידו~~

צרי~ין ו~~ז נו~ם ויהי בפסוקל~וון

שי~ אלקינ"ו נ"ו ה"פ בו

בגי' ידינ"ו עלינ"ו ידינ"ועלינ"ו~~

לתקן

~גבורו~ נמ~~ים ל~ן עליון, נועם ~ארת ע"י

אצלו הנאמר גבריאל~שם~~~

ואו~יו' הסופר, ~גי' ~פוליםמנצפך

ברחמים מתגבר ~~~ ואו~יות דין ~מהמשמו ~~~ או~יו~ ~י ~~"~~ ז~ן בגי' הוי' אל והנה גמורים רח~יםלעורר כנ"ל א~ד יו~ר התגברות ~אריז~ל מ~תבי~ידו~ חסדים צינורותלפ~וח

וז~ מגולים~ ~ענן ויהי

הלילה א~ ויאר לישראל ו~פוא למצריםוה~~ך ברחמי'. ~תמלא מ~ומו סניגור וקח ק~יגורהס ו~' . ~לילה את וי~רו~ה

~~ רחמים ~ו~'

ל~"ו ~חושך מתוך להאיר לנ"ו ויארגמורים לעמו מגולים חסדים ל~ורר ~נ"ל ~"ופ~מים ל~

בי~ : ישראל

~~~~~~~~~ ~~~~~ ~~ ~~. ~~ו

אי~~בילקו~

ר~ומו~ דורשי המ~יל~א ב~ם ~~~~~. ~~~ ו~~~~ואמרו

פל~ ל~אור~ מה

ב'ן מיני'נפקא בי~

י~ר~ל. בני ו~ין י~ראל ~תב למה י~ראל בני דוקא לומר צריך אםועודבתורה

בי~ מזון ענין ד~נה ונראה . י~ראל

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ כי נוק' דרך ~עוה"זהאדם האד~~

נזרע א~ר

והוליד~בהי נו~' בהי' הוא ו~זון לחם והצ~יהה

ה~"י ב~ה ו~טר ~ל נו~ן ה~~ים כי~~בל והאד~ה ז~ר. בחי' הצ~יהה ו~ח ה~פעהב~~ו נוק'ב~י'

~~~בל~ ~שאנו ואה"כ . ההשפעה

קוצרי~ שנג~רה לאהר ה~~ואה א~ ולוקהים

אז~האד~' הו~ר~

אלינו. ~~פיע ונע~ית האד~' ה~~י~ אמצעו~ לע~ו~ הש~י דרךהרי

~ת ז~ר ~שפיע בחי' ג"כ הנוק' ה~~בל'האד~ה

~

~~~~

~א~ר כה ידוע לבני ו~גיד יע~ב ל~י~

אלו יע~ב ~י~ חז"ל ~~רוי~~אל האנשים. אלו ישראל בני~נשים.

~~הי' ה~~ים ~ן להם מקבלין ה'ינו ה~ןא~ל ב~א~ והנ~ א~~~ו~ בליזכר

יש והנה האד~ה. ב~~

ה~שפע' הש~ים בהי' ~ן הואא~ר

ה~קבל א~ לעשו~

ג"~ כ~ו ~~~יע בחי'

האד~~ שנ~שי~ בהי'

~~פיע אה"~

ע"י אנו גם ו~ן . הלהם אלינו

הלה~ נע~ים היינו ~כר בהי' ה~~ים ~ן ה~ן

~ור~י ל~ן ~~ר.בהי' רשו~ו~

א~ר ה~~וב א~נם , ~~רבהי' י~~~~ ~~י א~רו ל~ן ~~בל. נוק' נ~~אי~ אנה~ו ה~ו~ים לגביד~~~ ~~~~~ ~י~

~~~יב~א ~~~~~ ~י~ ב~יב~

ונ~לה נו~' בהי~ ~~י להז~ל ב~בלההדבר

י~~~~ להיו' ~~ר בהי'

ו~רברי' נוק' ובהי' ~כ~ בהי' אפי ל~רי~ש~~ע ל~ש~יל'ם~ו~נים

~~~ יו~

הקד~ונ'' רבו~ינו א~רו הנה ~'ו~ו. שא~רו~ה

ה~~י~ ~וע~ים שהיו

~רצון ~~~ל ~ע~י ~יניכל ב~~ י ואי~ אי~

~צוה ~ל ב~אכל ה~לוים ה~צות ~עם~ע~ו ו~~ חג ז~ן ובהגיע~~~נוו

~חיי~ ה~צו~ ~ל

לקצור~י~ראל א'~ ולא~ו~

מצוה ~צו~ על ה~ים ל~בוד ~~ון לה~יןוכן

~ב~ ויו"~.

בערבה~ן א~ בלק~~ פ~~

~צו~ ל~ם או~רים ה'ו ~צוה

ב~רבו~ן ~ב~

ויו~~. וז~~

ו~~~ו הפ~וק~~~

יו~ או~~י' היו יום ~ב~ל ~יו~ו

ב~ע~ לקי~ה

ב~סה לו הראוי~פי ~~ו~ ~~ו~ ~~~

ו~ן

יו~~ ~~~ו~ביו"~ ו~ן

~~~ו~ ~ב~ בער~

~~~ ו~~ו

~~~ ~י~ו~ ל~ון

:

~~~~~~

ו~~~ו ~ו~ ~~~

דהנה ~~ו~ו. הנ~ראי~. כשאר נברא דהז~ןידוע

וקודם ביא~

~ו~די' הי~ים הנה לעו~"ז האדם בה~לי או~ם י~לה ל~ל ~~נו ו~בק~יםלפניו ~צו~ יקיים רקעוה"ז.

וכן לו. כראוי ה~ורא היו' ביאת קורם היום עו~ד ויום יום ב~לאח"כ מ~ל ו~בקשל~וה~ז

ואי~ אי~ ~אל

יגר~ ~עבוד~ו

היוםי~בודת ר~

~~י ה~גי~

נ~~וינו ~א~ר לו רוהני ~זון הי~ שה~ן ירוע והנה תוה~'ק.~~י

נ~~ו~ק~"~ ה~ן א~ להם

ל~~ע~ גופם י~הר

או~םויז~ך ~זוה~~

נפ~ם ה~~יע אשר עוה"ז ~לה~~י וא~לו הב~ר ~יר על ב~~~םב~צריםוז"~

~~נו ו~~~ו ה~~~ב ~יו~ו. יו~ ~~~

יקיי~ו ה~ן שע"יהיינו יו~ ~~~

היינו ~יו~ו ש~וא ~ה היום ~לדי~ורים

~בק~ לקיים ~~נו

מעו~ר ל~~לה היום ישי~ ל~ען י"י. ~~ות~ל

ו~עו~~ ~ וב~~~~ במצו~

~~~~~~~ ~~~

ו~ ~~ו~~ ~~~ ~~~

ו~~~~~ ~~~~~~ ~~י ~~~י ~ו~ו

ה~בלה ~~י~~ו~ו~~~~ שי~

לנו ~נען א~ץ ~צה אל בבו~םה~ן ~~פ~~ א~~"~

~ו ~ש ל~רידים ה~ן של ההוא הכה ירד וערי'ןנ~אר . ~ורא ה'א~ר

~וד~ ב~ב~ וב~ר~ ~~אכלי

~דרג~ו. ל~י ואחר אהד ל~ל ~ן ~עם יש~~~ ל~~וד ה~נ~וול~י

שב~ שז~ ונ~א' ~וד~.

~רו~ז ל~לא היינו הע~~. ~לא ש~ה ו~ן כ~ןבפ~וק

או~יו~ ~י ~~ה הע~ר

~י~ גי' ~~ ~~

~~~ו~ י"ל וזה ~~~.

ו~~~ י"י ~~~י ~ו~ו

~~ו~ו~~~~~~~~~~"~ קיום שי~אר דהיינו

~ור~לשב~ את לעשות כו' ו~~~"ו בו שנא~ר

~~ו~ו~"~ה~ב~ ו~יינו

ו~~~ו שנא~ר ~העל ~~ו~ו~י~~ ~~~~~~ ~~ו~ו~~:

~~~~~ ~~~ י~ו~~ ~~ ~~~

~לו ~~~י~

~~~~ו~~~~~~~

~~~ ~~~י

~~~~~ ~~~ ~~~~~ ע~"י והנראה . וגו'

א~~הירוע תי~~

ב~ריא~ רצה וארץ שמים

ע~ו א~רה~"י בי~

בנין בצדק~ם יעשו ישראלבית

חתנו~ רצה ~~~"ה כי ה~כינה. להשראת

לדור

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~שים שום מלך להם ולה~מיד ב~~~ונים~דור מלךעליך

כ'דו~ ומ~ודם הקדוש. הזהר דברי

להיו~ סור

מר~ וסימנ' ~מל~. של זר~ו למ~ות

~~~. בחר הראשו~'ם המ~ובלים ~הו~נחא ~ינים. ~~ירת ~רה י"י ~צות ה~סוק ~לורמזו והנה . ~מלק ~לך ביהמ"ק~נין

מש~ סבר

ה~יקון י~י' ~זמנו אשרמ~~לה ה~' לה~ירל~קן ביהמ"~ לבנו~

ל~~לאו~ ברחמ'' הכסא

ה~ורה בח~מ~ וב~~~~~

הבנאי' אצל מבו~ר כאשר הבית רוח או~וואמלא

אלק'~ שלמה ו~ם . ~חכמה

בחר בו החכםהמלך בי~ לבנו~

ונ~' ח~נו~.

כס~ מקום מראשון מרום כבוד כסא שנאמרמקדשינו.

וה~~~ד~ אחרונה ה' ~ל ~י~ון המ~ך

מלכו~מד~ כידועי שמים

יסוד ~~י נ~קן ו~וו ~יקוןצדיק

ג~~ הברי~ וע"ז ח~~ינןח~י ו~רית

נאמר בק~~

~~בואר ~ולם ~גבו~'~ו ~ושל ~י~וד ב~לכו~. ~ולם ל~~ן ~'בותב~א~י

גימ' ~~ק~קדו~ה "ברכ~~~~

~ו~' ~~י' מ~פר בשמו כרמוז הכל ~גמור רצה משה וה~הא~~~. שמור הוא הכולל ה~יקון א~נם ~~רם. ~ן~~ה

~ן ~~~ם שמו א~ר הגואל 'די ~ל קץל~~ כא~~ התי~ון ו~~'~ר~מ'אל.

שלים יחודא יהי' מ~ה א~~ר ~~~י לפי וזה ~~. גי~' ~~~~~ו~'

~~~~יהו~~ ~~ו

~ל~~~ ומ~ך ממני לא כי

כ~~ . ה~י~ון ג~ר

ו~~ הי~וד ל'י~ד ד'י~א

~'מ' ~~~י~ו~'~~

ל~לח~ת מצו~

. ~~~~

~~~~~ רק ~מלק ~ם נ~מר ולא

~~~~~

או~יו'

~~ ואו~יו~ כנ"ל~~~~ ל~~ז

~~ ~פל משמים

~ן כ"~~. ד' ב~ני~ל ~כ~ו~ד דילי' ס~רי'~ם יהי' ואז אובד ~די ואחריתו ~מלק זכרימ~ה גמר בשלימו~אסיהרא

~טו~ לאור הוי' לך והי'

זעולם

~~~~~~~~

וגו'~~~ ~~~~ ~~

~~ו~~"~

~~~~~~~~~ ~~ ~~~~ ~~~ ~~ו

לכאור' גדול. דקדוק ספר ב~יזה ראיתי~~~~~. ה~מי' ש~~אלהי ש'ורה מזו גדולה כ~ירה לך~ין

אשר והלא מהםי גדול ~ש~י אם כי אל הםחלילה ~ייא~ין

י~ הוא ג~ור כופר הש"י מבל~די אל

~פ"י לומ~ והנראה י זה לו~ורוחל'לה או~~ים~ינים ש~צ~ מ~

מרובה ~דין שמ~~ ~מד~ ב~ו~~

רק כן אינו ו~~מת~ר~מי~י ~ו~~ מ~~

~רובהו

רק הוא ב~ולםו~צ~~ ~ונו~

הש~י ~~ל ה~דם י~רושא~~ר ו~~ ה~~ותי תצא לא ומא~ו ל~יט'ב ה~ובדרך

~~~ ~~~~~ ~~ ~~ו~

~ו~' שהוא מהד'~'ם ב~ולם יו~ר שהרחוו'םהרחמים ~~

~~ו ~~~ ~~~~ ~~ י ~ל~ים ~םבחי' זדו א~ר בדבר הוא ו~צ~רשהדינים ~~~~~ מחמ~

ה~ו~ו~ : להם ל~וב עון לכפר זה וגם

~~~~~ ~י ~~~~~ ~~~~ו~

~~ו~ ~"י

וע~ה אין ז"ל אוו~רם עפ~י~~~~~~. ~~~ ו~נה י תשו~האלא

גדול~ ~שובה

~מ~פ~~ ~ד~"ד

למד~ עד ישראל שובה מ~סוק כידוע . הרח~'ם

~~~ ~~~י~

רח~ים אל~ים ~~שם שית~וה ~דת ~גם התשובה ~"יגדולים

אלק'~ יסכים

שלל~ובתן י~רא~

נ~~ים זדונו~ ~י י~~ש~ הוי' שם כמו ז~יו~

הנ~צה וזה . אלקים בניקוד הוי'

~~~ ב~מים נ~~לא ה~ח~ים~"~ ~~ו~ ~~ ~~~~י ~~~. ~נק' התשובה ע"י

~~~ ~~~~~ מכל

אלקיםמלואי

~יו~~"~ ~~~~"~ ~~~~~י~ בג'מ' יודי~ן~מי~וי ו~~~י~

~~~~י~ ~~י והוא

ו~~כיל ו~ביןמא~בה ~~וב~~

~~~~~ ~~~ ~~~~~ו~~

'~~ ~~~ ~~~

~~ ~~~ ו~~~~ ~~~~~~~ו~ הא~~ ~ו~י~ . ~~~~י~ ~~~~~~~~

ה~דוש

מ~ידו~ ~~~י לי ונ~~~ ה~לקיםי מול זה

ה'דו~ וירא גדול דבר לפעול אדם יצ~רךכאש~

יעשה חלילהי~~רוג מאיז~ ב~~~ולו~

יבינו שלא וכאש~המלאכים.

מ~ה אמר במ~~~

אנא הידוע ה~ם~~א

הז~ ~מדרש ואי~א גדול~י ~~אה

כאש~ אמרו זה המלאכים ~מ~ו

כ~~ מן אין

~הרי ~~נו לק~רוגהצורך מ~~

, ~ע~ינו ~ושה ~~~לה מ~ה ה~חנן להם הלכווכא~ר

ובזה ~פלתוי ונ~~בלה י~ראל ~י~ עמובעבור ~מ"~~~ל

~ ~ ~ ~ ~

~~~ו~~~~ בצדקותיו צדק ~גר יתרו עצת ה~סו' ~י' לינראה

'~~~ ~ ~~~ ~~ ~~~~~~

~~לה להתלבש אין ~י שבלבך מה המלא~ים יבינושלא

לה~ השגה

~~בואר הלבבמ~שבת ~מפר~י~

~שבת התוס~ ~ל

י"~ע"~~

יבינו לא או~ן ובאיזה שאין. ד"ה ו~~~~

~~~ ~לפ~מי~~

ה~~י ל~~י תפילותיך יתקבלו לדין דין ו~יןכנ"ל ~~~~י~ ~~ ~~~~~~ ~~ויהיו

ב~חמי~ רצוי~

~~ ~~~~~. ~~~~ ו~~~~ ~~~~~~~~ ~~~~הנה

ידו~ וי~ראל ק~נה מדרגה הוא י~קב

אמר שה~~"ה לומר א~~ר ובזה גדולהי~דרגהלמשה

~~ ~~~~ לך או~ר אני ~א~ר

~~~~ ~~~~

ל~נימיות לב~

שי~נסו ~נ~נסים הלב מן היוצאים~ד~ים ~לבביה~ הדברי~ ה~ א~

~ד ~~נה ב~דריגה שהוא מישא~ילו

~גי~ לשון

אשר הדי~ורים ~כח מדרגתם להם להגדילהמש~ה ~~י גדולה למדרגה שיבואו משמי להםתאמר

~~~~~ והבן~

~~~ ו~~~ ~~~~~~ ~~~~~ ~~~ ~~י~~~~~~~~

ו~~~~ ~~~~~ ~~~י~~~~

יותר גדולים שהצדיקים מה הנה ~~~. מפני ~' . ~~מים משני הוא השרתממלא~י

~ליונים אורו~ אלקי ג~ולת ~ת ב~ל רואיםשהמ~א~ים , בישראל משא~כ י בחירה ב~לי ואינ~

~~~ מפני ~' . ח~שית בחירה ~~לי המה והווה הכס~י נושאי המהשהמלא~ים

תח~ ה~סא,

~ני דמות ה~סא ~ל המה ~דוש ~םוישר~ל ראו אז מצרים ביציאת והנה . מל~ו~לה ~ליואדם הים ~ל ש~~ה ראתה אל~י ~דולת ישראלבני ממלא~י גדולים י~יו שלא סברא ~"ו ~י'ו~ו',השר~

~ז. ה~~~ ~מנ~

ב~בור ה~' ~ה~

למ~לה נשאר, ה~סאמן

וז"~ ה~~וב

ב~ין ~ין שראיתם א~פ"י ~~~~~~~~י~י ~~~ ~~י~~ ~~~ ו~מ~~

מדרגה~ם מ"מ , ~~ירה ~~ליאינ~~ ר~

וגדלו , מ~להמ~ר~י

~~ ~~~~ ו~~~~א~ם ~~~~~ ~~~~

ע~ : ~~סא מן למעלה ~~נ~ים

~~~~~~~~~ ~~~~ ~~~ ~~

~~~ . א~"כ ~תיב הרי ה~ורה ~~ורשיו~קשו

ל~י ונראה . ~~~ ~~~י ~~ ~~~וי~~ דה~ה בזה לרמזש~לי ק~

ידו~ שישראל ב~~ן

רבם אזי . נ~לאין במוח'ןגדולה ב~דריג~ ~~לוי נת~ל~

צדיק ~ל ~יגדולה, ב~~

ל~לות צריך א~ר וכא~ר כשורה, ~~נה מ~ודם צריך גדולהבמ~לה

~ולי~התלמידי~ ב~~לות

הסול~ ב~ה ~מדר'גה.

רב~נ~ח~~ סגי ברבוי

~ידו~ א~ה יהודה בסוד

אל יהודה וזה לח~מה, מרומז יו"ד אחיך,יודוך אבל . הוא ~~לך הגדולה הח~מה אשר~אמר

~ו~ו~ הוא ח~מה יו"ד

~~י~

הוא ח~מתך וזה הגדו~ה, ב~~~ה שהמה אח'ךמ~ח ר~

י~ ל~מז

ב~~~ ~~יב הראשון

~תח לו שהי' ~~~ וי~~ לשמי~, הסולם במ~לות ל~לותוה~נה

~~ ~~~~ ~~~

מדריגת ~~בור ה~~

ונשמ~, נ~שה שאמרו אל ולשוב ל~לות יכול מ~ה הי'~ז~~המ~לה

י"י~

לומר נראה וגו'. ~"~ ~~~~~~~~: ~~~~ ~~~~~~ ~~ ~~~~~~~~~~~~ מגינה התורה מתנברים הדינים חלילה ~אםדידוע ,ומצלא

והנ~ הוא דיבור

~~~ גם

אלקי~ הוא

דיבר וי~~~ וזה רחמי~. הוא ואמירהדין ק~~

~~~~ ~~~~י~ ~~ ~~ מש~~~~~י~ ~ל

מדת של והגבורות הקשיםהדיבורים אל~י~,

תו~ל להמתי~

שיהי' ~רחמים~~~~

לימוד ~"י : וגו' ~~~יהתורה

~~~~~~~~~~~~

~~~ בראתיך א~ר נאמר לא י~~~י~ ~~~~ ~ו~~~~~

ומה שנר~~

ית' השג~תו ~ל להראות ~~ת לי הנה~ות מסרשלא

לשו~ ה~ול~ לא וגם . מלאך

ההנהגהמסר שה~ב~ לה~ב~

~~ו ה~ולם ינהג קצתשאמרו

שו~י~ נר~ה וזה ה~תפ~ס~ים,

~~י ולא מלאך ~~י לא אותם שגאלב~צרים אלא שליח ~"יולא ש~~

הקב~~ וב~צמו ~~בודו

היה וג~ ניסי~

~י ~ל שלא ~ל ל~'ן נגלים ~ול~ אלקי אמונת ~תגדל ובזה~לל, ה~ב~ שהוא

בע~~ו ~נה~

: ה~לאנ~י

~ ~ ~ ~ ~

~~~ו~~~~~~

~~~ נאוה ב~' ~~~~~.~~~

~~ל~ הביא

מ~ר~ י~ראל ~ו~ה ~רור מר ~שם

~ד אלהיךי~י ~~ ~תד~

הוצאתיך א~ר ~ל~יך י"י ~נ~י . מצריםמארץ

והו~ לי ונראה נ~ג~ה. פליאה

מה ~פ"יהק~ן ~י~ו~

שה~צוה ~ידו~

מ~סוק י"י כ~יב תחללו ולאונק~שתי

~תור~ אני ~י ~~ם

מאמ~צ. אתכם ~וצאתי ~~רי"י וי~ו~

~השי"ת ~ביכול ~צרים בארץ ~~צמו~בר

מ~~ ~ני~ ~בור

והוא גלולים מקום מצרים ~י ישראלו בית~מו ב~צות ולזה ישראל. בית ~מו קדו~ת ~בור~~ה

ק'ד~ הוצא~י ~~ר י"י אני כי כ~יב השם

אתכ~ קו~ית ~רץ לי נראה ולזה מ~רי~. מארץ לא א~אי הנ"ל~קדמונים

~תי~ ~ל~יך י~י אנ~י

היצ~תיך אשר דיי~א אמר הש~י כי בראתיך.~שר ית~~. קדושתו ~ל ~מו להז~ירמאמ"צ

וז~ ~וב

~~ם י~~~~ ~~~~

כח הי~ן ~ד ~תשוב~

~ד

י"~ ~~~~שת~~ ~~~י~

כתיב לא~~~

~~~~~~

רק ~ו~~~י~ ~~~

מ~מ"צ ש~ד~

שהתשוב~ להיות צריכה

במס~ ת~ובה הוא ואז

:כהו~ן

~~~ ~~ו~ו~ ~~ ~ו~י~ ~~~

ח~מי' אמרו ~ל ~וווה שהוא נל~~~ד הנ~מ~. אתרואים

ו~ל ~ב~~בתורה תור~

תורה כי . ~ב~"פ ותורה ב~~פ, ~אומרו ח~ור~ב~~ב

~"~~~ אסור

לכתוב כ~דו~

לי~י. ל~~ות ~ת מ~ום שהו~~ה רקוהנה

שב~"~ תור~ דרך ~ל מצווה

שמי~~ כי

רק ל~ו~בואסור ~~מ~

. ב~תב לראות וא"אותור~

נתנו ~י באות'ות ראי' בו מצויר ~ב~תב ו~הלכתוב.

~~ו~ו~ ~~ ~ו~י~ ~~~ ו~~ ראו

ב~ור~ את ~בכתב

תור~ הנ~~ כנ~ל. ~ב~"פ

~~כת~ תו~~ו~נ~ ~ם הנ~בד שם ~ל ד~ז

~לכות ~~~~~ שם ~ל רמז ש~~"פ ותורה~ו~'. נכון רמז ול~את לה. ק~ינן ~~~"פ תורה~ה ~ש~ים אחר נתנה ~פירוש שבכתב תורהאשרו~~ה

דורו~ ~נין

ש~ א~ר ~ב~"פ ו~ורה ~וי'.

~חר הי' ר"א זה אשי רב הוא הת~מוד~תימת רמז י~ל ובזה ~ד~~~. מנין דורות וח~שה~~ים ~ק~~ ~~י ~~~~ ~~~~~ לאנכון

הוי' שהשםהוא

נ~ א~נ"י וה~ם נ~תב. ~וא שבכתב תורה

נג~ תורה

~"~~~ : נקרא ~וא

~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~

~~~~~~~~~~~ ~~~ ~~~

.~~~~~~ לפי בזהלרמז י~

תכון ~~~ ~~~ הכתו~ ל~~

הארת ~הנה וגו'. ה~מ~ מד~

להציל מ~~בת החיים ב~ור ו~אור ג~ינם שלמדינה

ה~ לאמתו אמת ~ין ן

בחכמ"~ כמ~ואר

תי~ת ~ם ובמ~ורשים א' סי' וב~ור ~' ~סי'חו"מ ~~ו"~ וי~ויןלאמתו

~ב~~ ב~י

שם~

כב~ד אמר כא~ר ב~נין זצלה"ה אאמ~ומרן

ת"~ פני הא~ת

י~וי"ש לא~תה הלכה יכוונו יהלכ~ן פניךבאור התוק~ מאמר~בבנ"י

תרו~~ יו~ ~נרמז ו~ה ו~ו~. ~רוש

~~~~ ~~~ ~~~~~י~ו~~~.~~~~~~

~~~ ת~וב~

בינ~ בח'' המא~רנו

~~י~ ~~בר ר"ת

~~ר ~~ח~

ובאמ~~ות היו~~

ח~מה ~ל המורה ~~מת אח'ך יוד"ך~תה

א~~ ב~דת ~ניו ~איר

~~ר ~ל והר"ת ק~יש'ן~ ת~וחין תריןאמת של ר~ת הוא ~~ניהם~~ים

~~~ ~~ו~

האלה בדבריםת~כיל ~~~ ותבין~

~~~~~~ ו~~~~"~ איתא " ו~ו

דגלגולא סדו~ין א'נן א'לןה~~~~ים ואל~ בזה~~~היינו

סו~ הגילגול~

~וא וה~נין זוכ~ ~אד~ פ~מים כמהראינו רא~ ~הנ~

ממוןחב~ו ל~זולבד'ן

~~ כן א~נם היו~רי לפי שאינו

הו~ שתורת

~ואיאמת ר~

הקו~ם בגיל~ול אשר ב~בור ~ת לת~ן בגילגול ובא בג~ילה מ~ות מהברול~ה הו~

זאת. ~שה ~'בות ~מסבב ר~מיו וברוב~~מו.וזה

~~~~~~~ ו~~~ ב~לי ~ני באו ~אם וגו'

לאיז~ לך ותק~ה ל~ניך~ינים מהו~ך ש~וא פ~ם

מהשכל~ ות~~ ~גלגלתא~ ~ינא ~י' הוא לזאת

~מ~~~י~ ~~~~~~י הו~אש~ ב~בור האלה

~י ~"ז ~יקון וכ~ת הא' ב~יל~ול ל~ניהםש~י' ~~מ~פ~י

~ התור~

~ ~ ~~~~~

.~~~~~~ ~קדו~ ~נ~

~אוה~ח מרוצים שניה~ ~י~יו לפניהם ~יבתפי~

ל~ניהםלייפות הפ~~

. ~לום ~יניהם ~י~א ~~רים ~ל~ה ~לוהנה

~ומ~ ~~ול~ ה~ין ~ל

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~

ו~ה וה~לוםיוהא~ו~ לר~ ~

ל~ורו' לפי~די כאן ~~~ ~~~י ~וא הו~~פ"ט~~ם

~שים ~~ר נרמז

~~ניה~~ת'~ת נרמ~ ~~ו~ י ~עד ~כון ~מת ר"ת

ל~נ'ה"~ כד~רי

ה~ו~~~ : הנ"ל הק~וש

~~~~ ~~~ו~~~ו~~~~~~

~~ ~~ ~~~~

~~ ו~~' וגו~ ~ו ~~~~לו ~י ו~~~~~~~~ ~~~~

~~ו~~~~

רבו הדקדוקים והנ~א' עו~ה, ~ו מה ולש~חה והי ל~~ן מהו~כ"ז לו אין ברבים חברו פני המ~ביןד~נה

מצוה ד~~ל הוא והענין~עוה~ב. חל~ שעו~~

האדם ~~וה~ב ושם דרבנן חלו~א מ~נו נעשהב~וה"ז ברב'ם ~ברו ~ני הלבין ו~ם בוי נתל~ש~וא י~ח שלו ~רבנן החלוקא או~ואזי

הוא הנלבב ~'ש והנה חו"ה. ~ספרכי~וע ה~~ביי~ ~ארי' לי' שארי לומר י~כב ~רם לילהבכל מחוי~

לו~ר הכתוב שבא ו~ה כידוע. א~ם לכלול~~ול

הי' א~ד באם ~~~י ~~~~ ~~~ו~ ~~ו~~~מב'יש

אש~ או~~ את~ בדין

לעוה"~י ~לק לו יהי' שלא שלו דרבנןהחלו~א א~ ~~נו תח~ול ~~~~ ~~ ~~ התור~ב'~ש~

~ו ~~~~~ו חל~ו את לו ו~חזיר לו ~מחול ~לילההי'נו

ואל שלו.העוה"ב תהל~~

הוא ~י הש"י נגד ~טא הא ~ה בלא תאמרואם שלךי שאינו בטליתהמצוה

~ו~ תרצח לא על

כמו~ ע~ י

~מר תדע זאת ו~"~~~~וב

ב~~ לו ~ח~ר אתה

מחול וי~י'חלקו ב~

לחב~ו אדם ~שהו~

לנחתרוח

ל~נ~ ית,~

~~ יי~~~

ה.~ו ~~~ ור~

מה ~~ ו~~~~ו~~ ~לי~~~יע

~~~ו~ אקבלו בו~אי ~~~

~~ ~ב~שוב~

~~ ~~~~ ו~ ~~~~~ ~"~ ~~~~ ~~~~

. ~ה ~נשמע קודם נעשה אמרו איךביאור צרי~

הנ~ אך ל~שותי מה יש~עו לא אםי~שו ~ה

ק~מו העולםש~בות התו~~

הוא ~תנה שלא ~ד ו~ל אברהםול~~ר ~נפשי תיקו~י הם התורה ~צות דכלמשום

ה~ב.~ גרולה בהשגה היו

~הר~"~ והש.~ הנ~ש מהות~הש~ו הם אברים

הע~~ והש~~ה

~יד~ הל~ הם

~ ~כל הר~ישו ע"כ

ובכל ~צוה ש~ואמצוה עביר~

עביר~. ש~וא~"כ

כ~ה~ ~~ע~ד י~ראל

~תכ~~ הנ~ח~

אמרו ~~כ כן ג~כ השיגוהשלי~ות נעש~

קודם א~נם~ש~ע.

אמ~ ~ש~ע גם

לעש~ כ~ רצ~ו

ית"~ ~אינו ועושה המצווה שגדול

ועו~ה~ מצוו~

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

~~~~~~~~ ~~~ ~~ נ~~ו~ ~~~~~~ ~~~

~~~~~ שה~ הנ~ן כאן ~סר ~~~.~~~~ו

י~דבנו לכתובצריך ~י~

ונרא~ ומפור~י~. ר~~י לא ~ה מפני ~רכות גמרא עפ~י בזהלרמז

~ונאי של מפלתן בה שיש ~פני באשרינו"ן נא~~ ו~מכה ~וד ~~ר הכי אפילו וכו, ד~תיבי~ר~ל

ב~ו~ . ה~ו~לים ל~ל י"י ~ו~ך שנ~~ר ה~ודש

ו~~ המש~ן ~הקמת כאן

בנ~ ~ית הראשון

י הנ~ןחסר חתנו~ ר~

~שנה~ב ד~שה ה~ני הנ~ן הוא ל~"ד שנח~ב הדגוש נ~~דתועםלנו"ן הרי ל~צמו וה~. ס,מספר

~~~~

~ו~לים ~~ו~ך

שיח~~ ~~לר~~ פע~ים א~~ הבית

נפל~ ~מת

ועליתוקמת י עוד ולבנותו ~חזור ~ש~יעת.ד~"ב

בבנ~ בית השלי~י בית

יעק~ בב"א

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

~~~~~~~~~ ~ו~~~~ו~ וג~ ~~~~~~~~~ ~~~ ~~~ו~ ידו~ ~~~י~~~~

ונרותיו המנורה ענין ית"ש ~וא כי ~~ן ~בנ~י ימי שבעת ~וד~ם

~ה~גה~ו~לל ו~~

בי, תפ.סא מחשבה כללי

ח~~והש~~~ בעולם חסדו ולהגד.ללהיטיב

~~ש~יליכ.דוע דע~.

עלינו צו~ ע~~ השבע יתגלו הנ~ות שבעת ה~רת ~ע"י ~~מידנר לה~לו~

~~ו~ לך ה~"ה דוד כ~אמר הנשגבות והכחות

ו~ביכול י י~ינו על א~ו~ו~ו וי~~רסם וגו,. ~גדולהי"י ית"~

על קי~רוג יהא ~ל ב~כמתו מ~

שנ~~~ חתנות בבית ~~את ~גדולה מדרגה לנו

ואת~ ה~"י א~רזהי ~ה ~ידוע ע~~י ~צוה

בקרנים~הו~א מהקרו~

רבנו אירא לא בגצ~מ אלך כיגם ~~איסטר~אל~ ~~ש~~~

כי~~~

עמדיכי

י~ עזי נמצ~ים ששם בגיהנם חדרים ~"ע

ש~ ~~צ~ ~ל כותב וה~לאך ~צי~יםיפנים ויריאי~~~~

~עזי מז~ פני~

וי~חדו ~~םוי~~לו

~ ~ ~ ~

~~~~~~~~ו~ כאן נאמר לזאת עיי"ש, ממנוויחדלו ו~~~

~~~~~. ~ל~ ~~~~ו~ ת~ו~

צוותא ~לשון ש~

~~~ ~~~ום

ב~וות~ ה~~י ~י'או ב~~י פניהם ~ל

רבי' ברחמ'ם לישראל והאור ויא~ ויפ~דויפנים . ושלום ו~יים~~וב

~~~~~ ~~ ~~~ ~~~

~~~ ~~ י"ל יוגו' ~~~ו~~~~ ~~~~~ תרצה אם

ולהגביה~ל~~לות~ שיזכו

~~~ו~י~~ פקוד לשון

~ו~~ ~י~ ו~~נו גאול~י של לשוןיפקוד ~~~ו

להיותם נ~שם במסי~ת לעו~דו צרי~ין~~"~ א~ערותא א~ישנה שיהי' לזכות נפ~םמו~רים בב"א מ~ומים מגבהי ~חמים לעורר~לת~א

~~~~"~ ~~ ~~~

וגו'~~~~~ ~~~~

וגו'. הקב"ה לפני משה אמר איתא ב"בב~מ'

את ~שא ב~י לי' אמר י~ראל, ~רן תרוםבמה ~~צי נו~ע ד~נהכו'.

~~~ ישראל מכל נש~וה

נש~ר למעל~

וצריך להאד~י ניתן חלק ו~צי יכולה ~תהי' למ~ה נ~מתו ~לק לשמורהאדם

א~"כל~תדבק ב~~ל~

נק~' שם שה'א שלמעלה אינו ש~~ה ~לק אם משא"כושמורה,

לשל להתחבר ל~לות יוכל לא ~"ו ונ~גםכראוי נשמ~ ו~נהמעלה,

~~~ ~~~. מ~פר הוא

וז"~ במה

מחצית ובנתינת כו' ת~א בכי לו אמר כו'תרום שי~'' ע"כו~ה נשמתם~ חלק חצי למעלה ~יעלה היינו לי"י~ש~ל

שו~ ~~~~'. נ~~~ם ל~~ק

גדולה, ועלי' ר~~ם נשיאתהוא וז~ וז~

חז"ל שאמרו של מ~בע הקב"ה לו ש~ראה עד משהשנתקשה

מתח~א~ כבודו כסא

ז~ לדמות היינו יתנו

מחצית הז~

: מעלה של למחצית

~~~~ ~~~~ וג~ ~~~ ~~~~~~ ~~~~

שאם ידוע .~~י~~ ~~ מ~~

הי' נכנ~

ל~ר~ ~עמו ש~א ואליהו חנוך במדרגות הי'

~ שביק~ וז~ כןי הי' הוא וגםמיתה הודיע~י משה

אתנא דרכי~

איזה לא~ לכנו~ דר~

ואמר ,

~~~~~~~ ~~~~~~

~~~ מ~~ר ~ו~' שהוא

עם ~"ו ~~. מצאת וגם~"ו

~~

אותיות הוא

~~~~~~~

ו ~ ~ ~ ~ ~ ~

~נ~ ~מקובל לפי נודע

אדנ"י משם א' בג~ותנו לנושנח~רו ונשאר מ~ם א' דיןיונש~ר

מאמת וא~ דם~ונ~אר

וכו'י י"ל וזה

~~~~~"~ ~~~ ~ו~~ שיצוה

יש ובזה ב"בו שיהזרו להאלפין ח~דוהש~י שאל ~ליאההמדרש לפ~~

~ב~ו~ ~ץ מתי ה~"י את

ב~ח א' כתוב הש"י לו והשיבהפלאותי כלומר ד"םהוא ~~~

שיצר~ עם ~' אות

~~ שיה'ו

אותיות~~~

~ ~דק גואל יבא ו~ז

╞ץ íםזץהק ~סה וםá' דג~╨ל~~~¢

¢~ו~á'╨ז

¢לזם קג

~~~גז ~~~ .ז~~~~~~ ~~

~~~~~ áץ~ זגםץ ה"á÷~. ¢לוז זם ג╨ו וזה ~'פה~

ג~~ץ íזגñ ו¢╞ñה זג╨ףםק 'ף ג╞ז~ף

~טם íםז~ה ק"ג'ץ ג¢á╞á ~¢╞זזה 'ף~~~ ~~ז ~ז~~ ~~~ ~~~ ~~ ~~ז~ ~~ז~ ~~םק ג ץז╞ג╞ ¢~ו ¢זáץú áז¢גáץ

ט╨á ז~~~ ~~~~ ~╨ ~ו~~

~╞÷ץá ¢~וי זהזפ ג"~ה

~~~

הáץú╨ז ╨úד~í ג¢ץז~להí הזáגםí גץק¢הí ז~~זקם םזףג ~~ 'זדז זהםץ~ז íק הםזץם ¢~ו╨וםז ג¢גזוה íגל¢זדז ¢~ו íד ÷ג╞פ ¢ז╞ה

ז╞ג~ג á╨הם ~~םז זúáג¢ז╞ז ÷¢ .זהםץהם ~ם הפ¢ כ╨ז ¢ז~áגלץףם ,הםגםח הסז םיí לל╞¢~úז

זג╨ףם íג~יוםק הá~וק ז~ף╨ ז~~ז~ם טזףקםז זל╞ áúםגףúí כיםז ם~זל ם~ גלי~ ¢ז╞ה כדהם

~לץף '÷╨ גק"~ג ╞ץ זהזו¢÷ק כל íגל~ה ג╨ק םיá ¢ז╞ ''~~ הק~

זו~~ג ג╨á .ז¢ז╞ ה╨הזום גט╞ג

גú¢לו÷ íה¢áו á¢~íו ╞ץ ~ל~ק םו ~ם~~ ~ג╞פ ¢ז╞ה כ'╨ץי ¢לו╨ק ה~ל ¢'~קזñגג~ז

גז~~זק~כיק טגúגזפ ÷¢ זהםץהם ~םזץם וםז הסז וםז םזיג הקל וáם םו םהזו ╞ץזל גי

ג~ג ג"קה ה"á÷ה כגלס~ז זם גם'ו ¢~וז ם~á ז'úזגקץ זגםץ ~╨ץה ¢זú á~á~╨זץ ~í'ץ~¢ה י"ףץו

ג áי ¢"╞ל~áוז¢ á╨ץ גí ץ הס~'úגז'םו כ~פ¢ זםוי ג ÷ג╞פה ¢¢זץל ז╨זפ¢ זáג¢÷הם ~áג~

úל~לזם ¢~ו כגו

~'~ú ~~~ ~'ם ג"ג הסז ¢לו╨ק ה╨הז הסז ~~~~ז ~~ ~~~ ~"י~ הקלם ו¢÷

'גה גה╨áה ÷¢ ╞ז~╨~ףם ה¢זל ז╨ם ה¢זúה ¢~ו זג~~ ~

~~~~ז~'áúז

~זו¢הם, ה~ק זםפו ז╨á י"ד זלי ם'ו ז~סז םגו ¢~ו

íי¢╞ ú'áי ~áיז ז'ל~¢ úז~ץם כ~פ¢ ג~╨ז÷ ~י ~ה הלם ום הק~

~~~~ג .'זדז

~~ ~~~

ה¢ז~ה ה¢זí áú╞ז÷ל גז~גפ áג¢÷הם ~ז╨á¢÷ ם~ ז╨גהזáו í╞~÷ כúל ~¢זú זל'ג~ז ם~íהג¢~ו í╞ז÷ ~╨~'╨ק ג╨"לá ז~סז úז~סם 'הג╨áם

áג¢÷ג ~~'~ í╞~ גי

ץ~ץ זלי ¢וק גúזפל םג~úלז .ג~ג גיז כ'ול ץ╞ג í╞וה áג¢÷הם וםá גזזגפú"גקה גי כי ¢חו ל"פ' ¢קוי הו¢ה

~~~~ זגה הו¢╨הז גם הסá ה╨ה╞ úז~וה 'גקז╞÷ה הלה

ז~¢ז~ íה~ זג~זוםף╨ áúג~ם 'ג╨áה כú╨ז

ז

íה¢áו ,קלל ╞~והז ''ה םץזף~

áלñ"╨ יםזה'í

~ú╨ז~á'ú כ~קלה á╨הם םץ כגí ג╨יהז הקז╞÷ה הזפזñ ÷╞'גוק ~ñוקג╞÷ ו╞ג ñáכזקו¢ה ו

~á'╨ץ זí ~╨זלו ¢ז╞ם íג╨ז~~~á 'גהז ם÷╨ úץ╞á םו¢~ג ץ~ו ,~╨יᢠáñ'קז í'לםפה ג╞יá ÷גס~הםáםץזף áה ╨"לáםזץדם ~~╨ה ~ו ¢ק

ס~ג~קהז קז╞÷ ג~םו גíםזץ ╞ץ ז÷¢סק ז~זו כקáים קוה

הזגפז ¢áה~לם ז╨ג á~'áג÷םו הí ÷¢ו ס~

ה¢ז~ה גקלל .זםגפה ה╨הז הקץ ~םק ~╞י גי ום הúזזפ╞זול הםז╞ד

ז~ם~ל~~~~

í á~íהם ט¢╞á ג~ס ¢÷ áהםז╞ד זלפץ áñו זלפץ ה╨יú ג╨יהםñ הפ¢ג

¢ק~י~~"~ ~~~~

~ג~~~ ~~~ ~ץ╞ז╨י ~~

~~וז~

כל╞ס╨ זם áגז~ל ¢זñלם זקף╨ ק╞~םז גזלקזקף╨ כ'ו ג╨זפ¢ í╞~הק ¢זñלג

~¢áגכ הז¢ áג¢~הם ~ז╞גק ¢קו íה¢áו ז╨גáו ¢'~ףה י"~ קף╨

~~~~ ~~ז

~~~~ ~~ ~~~~~ ~~ á~זל .ג"גם ÷¢ á╞ץúג . ¢לוז זú"~ יםáהל~╨ז זםק ז╞ז

והגז ג זוג~~ ~ז╨~¢÷

~~~~~~ ז~~~~~ ~~

áהץ"á 'גהג גם ÷םú הם~╨ז ום ס"ה~á וםז: ום~ ~ו íילפץ

כזפ¢ם ג╨ףם ג"ג זםוי ז~ג¢~~~גד~~

~¢ז ק╞~~גק זלק '~ג ~╞גם ץג╞זהםז קגקהץג╞גם ג ¢~ו וáק

וזהז םיה םזיג íםזץ~

~~~~~ ~~ ~~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~~ ~~

~~~

íה¢áו 'גה~

~¢~לה ג¢á╞י

~וגפל ג"קה ~ג~גל~

ד~~יב מה להביןיש ב~"~

אדםי ~עמים ~מהונרא~

ל~~נ"ד ד~נ~

ח~א לא באם ~סתם ~ן ענין הי' הראשוןאדם

הקרב~ אחר באו~ן ~רבן

הש~י ~מא~ר רוחני בדרך מלא~ים~ענין מקודם ~ת'ב ל~את , מבקש אניד~רים

חטא שבש~ילכלומר ~~~~~~

התיקון להיות צ~ך ד~ךעל

ז~ ~י

~~~~~ ~~~~

~"~~

~ ~~~~~~

~ ~ ~~~~~ ~~~~

שאמרו מה ידוע . וגו' וכי עמו וי"י ~ו שנאמר דווו עלרז"ל

ו~ו'. עמו וי~י בו שנאמר מי ח~א שדודא~~רמכל

זא~ על~ל אינו ע~ו שי"י מי אשר נודע

והנה .לח~א ל~י"~ נבי~

~ל שאמרו מה ~ידוע לדור י~ולין והוא אני שאין ~עבורחו~א גא~

דעתי ל~י וזה . ד~א ~תא~~ון ח"ו וגאות התנשאות איש לאיזה יהי'~אם ~~~ ~~~

~~~~ ויראה חטא~ לידי לבא יו~ל

מרומז ~א~שר וזה ~ל'מה.ב~~ובה תי~~ ל~~~~~~

נ~' במקוםת~ובה

~ינ~ מ~~בי ~ידוע המאשרינו

:~אריז~ל

~~~~ ו~ו~ ~~~ ~ו~ ו~~~~ ~~~~ ~~~~

~ו~~~

~ו ~~~~ ~ו~ ~~ ~~~

ו~~~ ~זהר עיין ~~ו.

הקדו~ תחטא כי נ~ש

~ול ושמעה הלא לחטא יצאה איך אניתמה הנשמה שמשביעין ~ש~ועה שמ~ה הלאאלה ת~י לעוה"ז שירדהקודם

צדי~ רשע תהי ואל

ל~~"ד נראה וזה הש~ועהי על הנ~שועברה

~~ו~ו~ בני מעשה ~ל על עד הוא הקב"ה

~ל ~~~י ~ואדם. רו~

בראי' עד הוא ההמון אשר הצדי~י' ועל בגלויי עברו אשר הע~רותעל

~ו נאמר ~~קו לא הרהורים מידיא~שר אדם מחשבות היודע בעצמו הוא~י ~~~

~ו~ ~~~~~~

וזה ו~'. בו~"ו מלא נאמר ע~נו~'ו על ול~~ודות ל~ג'ד חלילה ירצה לאבאם ~~~~ ~~ ~~

~ו~ו~~~ . ~~שוטו

ו~~~ ~ו

~~~~ ב~א"ו

על ו~~בר ~ון נושא בדרך ירוהם ועוזבמודה והו~ ~ וה~ן~~ע

~~~~~~~~ ~~ו

ו~~נ~~ ~~~~ ~~~~

~~ ~~"ו ~~~ו.

~"ת ו~~~~~~ ~~~

הי' ה~יוט~כהן ~ל~ ~ג~'י ש~~שה מה ענ~ד ל~י מרומז~ו"~. ג"~

צריך ל~מ~

'~~ ומכנ~י בד מדו ~"א ~תורה מ~ואר אינוואמאי ~~די~

~~ , וא~נט למצנ~ת הדין והוא ב~מ' ואמר

גדולהו~ושיא ל~תו~

וא~ע וא~נט מצנ~ת מצנ~ת אשר אאמ"ו ~רן ~בוד ואמר ומ"ב.מ"ב ~"~

א~ילו ~י ל~הוב הצורך מן א'ן הואואבנט לי~ן צריך לע~ודה בל~~ו ~ר~י ישראלאיש לבו י~א ~לא ~חגורהי ולח~ור ראשו על~ובע וה~דילה הערוהי א~רואה

ה~רו~~ בין ל~ם

וב'ןה~ודש קוד~

ב~בודתו ה~~ן וב~רט ה~דשים,ע~"ד.

מרו~ ל~ענ"~ וז~ מדו ~ס~ת

ו~~נס~ ~~ ~ו~~"~

אתה יהודה יודו~

יונ~ן תרגום א~יך של ה~ו~'א לתרץ שמך על י~ו~אי"ןדמ~~ריין : לכתוב צריך לא ואבנט שמצנ~תה~מרא

~~~~~~~~~~ ~~ו

וגו' ו~~~~~ ~~~ ~~ ~~~ ו~~~

~ו~~ ~ו~~ ~~ ו~~~~ ו~~~~ו ו~~~ו

~~ ~ל אשר ידוע ~~~.

~דרך הכל ~עבודתם הצדיקיםדרך ~~ו~~

ו~ו"~ אשר בזמן והנה

~צד'~ הולך

הגשמ'ות בהת~שטות גדולים ~יחודיםעליונים ~עולמו~ מקבל ואז ~~ניםי~נים

הצדי~ מגב~י ה~~~תו

מרומים~

מטי ולא מטי מרן ~תבי ע~"י ~ידוע בי~ל~ו ואין . דורו מ~ני באחור ~נים הואאזי

מ~א הז~ן לתוך בא ו~א~ר דורו. ~נילה~~יע אזיוגדשי

מה~~ ומ~~'ע דורו לבני ב~נים ~נים

ע~יהם בעי~

מיני ~ל י~ה ה~~~~

אמר וזהה~~וב

ו~~~~~~~

~~ ~~~ו

~ר~ם ~יצד ה~~ובואמר ו~~~~~ ~~~ ~~ ~~ ו~~~~ ~~~ ו~~~

~ו~~~ו~~ ~ו~ש ל~ום ועלו שהתדב~ו

בה~~~~ו' ואח"~ הג~מיו~

ו~~~ו~~

~~~ו~~~~ו

~~~ ~~~ ~~~~~~~~ו~~~~~ ~ל ו"~ ל~~ן וגו'.ו~~~~ו ~~~~~

והי~ ב~"ג בעצ~ו שימש ולאלאהרן מ~~ ~~ר~ מ~

. שהי'~ד

~~ ע~ ב~בוד י~י ~~וד יגדל ואז

ומ~ה הבי~ גדול~ ~הונ~ עבוד~ יע~ו~

י~י' ~ז ~~י ה~~נים על הלויםמעלת

ויאמ~ ~נוד~~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~ ~ וירא בוש אהרן שהי' פירש"יוגו'.

ל~ש~ ~ו ~~ר

מ~~ ל~ה

בו~ ~~~ נב~~~. ל~ך

~פ~~ונר~~ ~ב~י י ~פ

ה~~'~ פווה

~~~~

הבה'נ~ האד' ש~וט~ע הגדול ~ת'מה ומן שאמר

על הו~בע ולא וכו~ אדם מבני ה~~~תעל הבורא מטובות ~ה א~~ם ו~ו'. מ~וראוה~ו~ת א~ן . ~ה'רה ~עלי שיהיו כדי ישראלל~ובת ~אדם שירגיל הוא מד~ריו ה~ובנתה~בודה איזה על לעבור לבלתי בושה לו יש כא~רא"ע ללבו יתן אדם מבני שמתבייש מפני עבירהדבר

~י~~ ~ולמים כל מהבורא ~~וש ~~ראוי ה~א ע~מין כלשממלא

וסו~~ במעשיו ורואה עלמין כל

אל~ים 'ראתואז ימל~

בושה. ו'מלא פניו עולמי' כל ~בורא הבושה מדת בלבו ת~ביעזו וע~ור~

~~ לי שנר~ה מה וזה בבהירה. נ~רא שה~דם

~ז"לדברי ו~~~ו~ בפ~ו~

~~~~ו ~~י'~~

~ל~~~ מ~ת זו ~~~~ו ~~~~י

הבו~~ ~י .

~~ אלקי~ התגלות הי'

מניעת והי' פא"פ ~בהי'~ה~א

מ~מ~ ו~נה ~~~י"~י בו~ה

מ~ הבו~ה

~"~י~ כא~ר

ב~~ ה~ד~ אנ~ים נ~ד ~ע~ודה

ע~ה ק~נם א~ר הע~ךגדולי מ~תניו~

בה~בו פנימה. ה~ודש אל לג~ת ק~נה ברי' אנימה אהרן שהי' המובןוזהו

~דו~ י"י

בו~ וירא

~ע~ודתו~ג~ת הקדו~~

ישראלי ~ל ר~ם נגדומז~

הבו~ה למדרגת לבא ~בה'רתו לו בהר בוש אהרן שהי' פיר~"י ולזה ית~~. כ~ודומפני מ~ה לו אמר לגשתיוירא

~~~ ~~ העבודה ~~~~~י

לך מגי~~ ~ו~ ~~~ ~~~

ומה בוששא~ה

~~~ משו~ ~~~~~

לך שבה~ת כד~רי הבו~ה מדת לבהור בעבוד~ך כןופעלת

הנ"ל הו"ה~קדוש~

~~~~~ ~"~ ~ו~ ~~~ ~~~~ ~~~~~ ~זה נ~~~ו המפור~ים וגו'.~~ו

ה~ר~ת על ופירש~י י הדבר הוא מההפסוק ונרא' ~אוה"חי ועי'ן ~ע~ו לומר שייך לא~הרן קה ~תיב קו~ם דהנה בזהלומר

ל~ בן ~גל

הקב~ה לו שמכפר להודיע ו~ירש"י ל~~אתבקר על זה עגלע"י

מעש~ וכו'. ~עגל

ו~נ~ ידוע

~נכי א~ד בדיבור ~נ~מרו הדיבורי'דבשני כל נ~ללו לך~הי' ו~

המצו~ והלאוין העשין באנכי

בל~ א~ר ה~בח~ במעמד כ~~ר ומ~ז י ~ך י~'' לך 'הי' ולא ~נ~יה~ב~~ה

הו~ב~ עמו ~לבות

מצות כל על הגדול שמו לקדש ישראלבית וכא~ר י האלה דיבורים בשני שנכללוהתורה ולפעמים ממדר~תם נפלו העגל בה~אע~רו היצר עלי~'מתגבר

הל'ל~ ע~ה על לעבור

התורה. מצותמשאר ול"~ ר~

שמ~נו א~ר הדיבור על נפשם. ימסרו הדעת קלי אפ'לו הגבורהמפ' מצות תרי"ג שכל ו~~תבונן לדע~ צ~'ךאמנםלפרש י~ ובז~ ~די ו~כל הללו דיבורים בשנינכללין

הפסו~ שנת~שר אהר

מש~ שנתכ~ר

אמרזה הט~~~"

"~~~~ שתי ~"~ ~ו~ ~~~

מפיו אהד ~דבור ש~אמרו~דברות י~"~

~~~ו התורה ממצות מצוה שכל תמ'ד ותדעוותקיימונ~לל

וא~ ז~ ~~י~ו~ איזה ~ל ה"ו תעברו

~צוה מ~צו~

ה~ו וא~ ~~~י על עוברים אתם ע~ה א'ז~ ~~

על עובר'' א~ם ל~ת ~מצות~~

~"~~~~

~ר~ום של הקדושים ד~יו ל~ב'ן יש

יונ~ןי ואמר

מש~ דין

~ת~מ~ דת~~דון

יתגלי יד ומן ל~כון מן בישא 'צ~א יתאע~רו יוהנן ר' הידוע עפ"י די"י. ~כינתא א'קרלכון נקראו הל~ושים . מרבדותי' ~~אני' לי'קרא

כבו~ כ~שר והיינו ל~ולם. י"י כבוד יהי ~סוד

מה~א חקו השלים שלא מי ~כל לעילאמ~תי המצות ~כל ~ר~יש ~ינו עדייןהעגל.

~לבו~יו מסתתר מלך הוא כי לך יה'' ולא~אנכי נכ~לי~ הש"י להם ~ישר וכא~ר י ~ישא ה'צראמהמת מש אמר ל~ם~מהל

~ בישא יצרא ית אע~רו

ב~רא כדכתיבוהדר אל~כ~ ויר~

ייי ~בוד די"י י~רא לכון ית~לי יד ו~ן מכ~דו~י'.מאני' זה והיינו הק~"ה של ~~יבור נכלל שהכלותראו

~ד~~ ~י

~ד~ו~ ז כג"ל ~אמ~ו אהד

~~~~~

הנ"ל, פסוק על בת"כ ~רייתא יובן יצר אותו לישראל משה להםאמר

הר~ אהת ~י~אה כלכם ותהיו מלבכם הע~ירו

שהוא כשם המ~ום לפני לשרת א~תו~עצהיחידי

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ל~ניו מיוחדת ~~וד~~ם תהא כך ~עולםיחידי

~י~אה ו~~'ו ד~~נו. לפי ~פ'ר וי~כןוכו'י אח~

~~חר ~~ד~ו אחת~~צ~ ה~~~~

ח~א של ו~ל מצ~~ ה~רי"ג כלא~ר ה~גל~

~~~~~~~ על

~אנכינכלל ה~חדו~ ול~

א~'לו ל~~ור וח~'~ה לך י~י' כי ~טנה מצוה~ל

~~~ ~כ~ ח"ו ~גמו וכאלו

ראה כנ"ליבאנ~י נ~

~~שנה ~~ת~תי ~ה ~ט'ל או חכמ''~~סחים~ד~רי

קצר~י~ כי ות~ין לי~

~~~ ~קורין

~~~ . הגדול ~~ת ה~~ח ~ל~ני

כ~~ בזה אמרו

ח~מ'~ אחד כל ה~דמו~ים

י י"י חנ~י א~ר כפי לומר ונ~ל קד~וי~רוח הד~דו~ ל~~~~ה~ד~

ה~'דו~ ~~ד~ ~מ~לי

~~~א.~~~

~~~ו~'ו ~~~גו ו~~~

~לו

ו~~~ ~~~ו

~~~~ ו~~~ו~

הכל ~~~י~גו ה~ח'ל"נו. ~דש"ו נ~~~.~~~ון

כ~~~ ו~~"~ אנו

~זכי~ין אנו~~~~~י ~~~י~~ ~~~ ~ו~~ ~~~~~~ ~~~~

מד~~י~ ~יכ~

~וכח. בל~ון ו~~~

~~~~~~~~~ ו~~~ו~

~מ~~י ו~~~ ~ל~~~לו. כי ~~וט~ד~ך

זכר ~וא ~~דש ~~~ א~~ ידו~~מ~~ה

~~א~י~ ל'~'א~ זכ~ וגם

לא ~ד'ין ב~א~י~ מ~~ה ~למהזכרון אול~ ~צר'~.~ם נ~~~~

~וד~ ~~~ כי ~ולםי ~~י לכל

~ד~~ם אומ~'ם היו~ר"ו המ~פל~פי~ ~~~וו. ~א~'קר~םוכדומה ~דמו~ ~ול~ המזו'~~ אמנ~

ה~ל ראו כא~ר המ~~כה~ידוד

מצ~'~ ~י~'א~ י~'~ון כולם ~ז'

~לויגידון ק~ד~ ~ב~ קדו~~

אי . לז~~

~~דר~ידוש

היו~ כא~ר מ~חלה

אומ~י~ זכר רק

למ~שה ל~ניו נס~ר ~ל~ון מד~~ים אנו ~ראשי~

~ול~. ל~אי ממלכ~ו נתגלה לא ~דיין כיית"ש מד~רין א~ו ליצ'"מ זכר מזכירין כאשרואח"כ ל~~'ו נוכחב~~ון

הראה ל~~~"ד וזה י ית"~הק~"ה

~ל~יח~ והי' ה~ה

מ~"~ שהי' ג~ול

רא~~מזלו~

ו~~ו~~ המזל

לה~או~ המ~רכה ~'דוד

~ו~א ה'~ וזה קוד~. ~~~~

ה~~~~ דו~א ~~~מה

~~ת 'צ'~~ ~וד~ ~ת~

~~ר'~. ל~~ להר~ו~

ח'דו~ ומזה יכול. הכל הוא הק~"ה וא~ר ~~ו~ם

ה~ו~א הוא כינודע הו~

~יו~ר לחי~~

י~ראל~~

~רובו. ונוד~

מזה קוד~ ~~~ גדול"~

ברא א~ר

~~~~ ימים

ו~יו~ וי~~~ ~~~ ה~~י~י

ו~זה . המ~ורש'ם ~ה~שו מהמ~ו~ץ

כנ~ד~ ~~א אמאי

ה~~'~י 'ום ~נה ~~לקראו 'ו~

מ~ני הגדול ול~יהנס.

~ל דו~א הי' ה~ונה כי א"~ מ"~

~"~ מצרי~ יציא~ ~ל~ני

לר~ות ~~ גדול~

~וד~ זכר

בראשי~ למ~~~ ל'צ~מ. וזכר

מיצ"מ ו~קר~ ~~~ו~ ~~~ ~~ירס~~

. ~~~ ~~ו~~

~ו~~ ~ ות~ין

~"~~~

הלכות ומצ~ חמ~

~"ז הלכ~

י~~.

החרוס~ ~'ין ~י~. זכר מד~ס ~צוה

המ~נה ו~פי' י כרא~~צ ~סק דכאן ~ה~שה~לח"מ

ה~מב"~כ~~ ואין אחרוסת מ~~כ'ן ~לראב"צ

ול~~נ"ד כ~~~ויה~כ~ ל'י~~ '~

המבוא~ ~פ"י

~"~~ ~ט"ז ~~~ח'ם

~. לט'ט זכר אי דספ'קא

או~~~

לס~וכי וצ~'ך ל~~וי' צ~'ך הלכך חמ~פ'קא

~ס~ ו~~ א"כ ר~'נו. כאן

~~ ~'מא א~

~ו~'ן דמ~פ'קא כיון ל~~ך א'ן א~~"כמ~וה וסמוכיקהוו,

מ~~~ ~א~~ לומ~ וי~ כ'ון ל~ני

~אחד~ ' ~ ~

למצוהי ומ~טל~~

~צמו ל~א~"צ ל''ד~~י~א

ד~רוס~ או לט'ט ז~~ ~הוא או

~~יר ל~~~חכמ"ד כ~~

המ~~ה ~~י' הרמ~"ם כן הלכה וא'ן כ~ב ו~~ז ל~~ך. דצ~'ך~דידי' כן ~ל~ה ן ~אה'ינו

ל~נ'~ ~א'ן ולא . ה~רכה

הל~~ אלא

כ~"~ כמו

~ה~ת'~ ~~~~ח

~~ מצוה

לן ד~~פ~א לד'~ן ה~רכה ל~~'ן אבלהוא,

ו~~דינ~ ~ר~י

י~ וא~ מ~~ל~ א~ ספק רק

~ו~זא"~ ס~ק

~ר~ו~ להקל

ומ~"~ זכר לא

כ~ל~"ד ל~רך~צריך~

~~~~~ ~ו~~~~~~~~ ~~קרא מה וגו~

~~י"~ דאיתא ~~"י נראה

~~שו~~

הרי"~ ~~~ והו~א

מ~~כ~ אוזן '~'~ ~אלה א~.

~~ '~ ~~~י~ אמ~ו מה~~נ' למ~~א

ול~ ~~נ~~~

~~~~ו ו~ה ו~~ ~~ ~נ'~

~~רו ואמרו~~.

ב~ והש'~ קולי ~ן אמ~ו ולא קול

הרי"~ ~י~ר ~ד~ר אותו ש~ו~ה ~~מקום ~"ל

~למד

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ אותו ~ורין אחר ד~ר ממנו~למד~~ ~אם ג'מד~רי וזה .

~אמרו ~ו~~ ~~~ ~~ו~ו~~~~י כתי~ למקר~ ~~ י~

ל~י ונ"ל ליילמה ממנו למדין ואין הואיל הידו~

ה~~"ה אשר נת~

~כל אלא אחריםלדברים

להודי~ היינושע"י לאדםו~ינה ~ל ~ומכין מה על

א'ז~ במחשבתו ~נו~ל שכל

הקריא~ לזה המסורת ~ל או

~~ נקר~ מהמושכל שכל וממציא מושכלות ~וד ~ומת~ונן ~כ"ל.

ו~"יכ~רי בשם ני~ן חודש ~ם קריאת יונח זהוע~~י החכמ~

מת~ונן הוא ש~אדם ו~ינה ~כל דהנה~~~~.

חוד~ מאיר

צ'רו~ כמו ~ב~ולם החכמות~~ל אחד

הט~~ חכ~~ ושארי

חכמת ~זולת שב~ולם ~חכמות כל והנההח~מות. כסדרן ~לא שונים ~צירו~ים הוי' צירו~ימי"~

ו~חוד~ מאיר ניסן

הצירו~ ~ישמחו כ~דרן

התורה~ ~חקירת הם

ה~ב~ א~להמ~כיל

התורה וחסדיםי ר~מים וכולו "הארץי ~ותגל"השמים ~חכמ~ ~חו"~

~"כ ה~~~. מן למ~לה הוא שלו ~כל נית~ן הצדיקי' ומ~~ה ת~ילותו~~י

חוד~ ק~ו~ו ~םישראל

המ~ להיו~ם ~~~ע מן למ~לה

הצירו~ כסדרן רחמים ג"כ ~יהי'

כצירו~~ני הרא~ון

תור~ וכו'. אנ~י ~סיני שמעו שכולם

וזה ני~ןי~ל ~"~ ~~ ~"~ ~~ ~~י"~

י"א את וע~דתםנאמר ~מורה כמו וג~

מחלה וה~ירותיתיבת

~~ ~ל ממנו ללמד כנ"ל

חוד~ ~חודש

מקר~~ בטבע וכן טב~יות ר~ואות ~ק~ת מבלי

להאיר הצירו~

כמו חוד~

ה~רן ונתנה וגו' תלכו ~חקותי אםה~רנסה ~ ניסן הזה הראשון ל~שיג תחבולות ~~~ת מ~ליי~ולה

~ד~ ~מינה

~~~~~ ~~י'~~

~~~ ~~וונות הגם והנה הענינים בכלוכן ~~ ~~ו~ ~~ ו~~

~ל~י התור~ ~~ ~~ו~י~~ ~~~~י~

דהיינו ארץ דרך ~מנהגילנ~וג חריש~

ו~צירה

~~~~~~~~~ ~יהא כדי הכל הוא לר~אות לרו~א ר~ותונתנה ~~~ ~~ ~~~~י~ ~~ ~~~~ו~

לישראל ה~~י בחיבת זה ~הי' נראה~~~~מלו~~

הנסיון עולם ~יהא בכדי בטבע ההשגחה בהיות ויתירה גדולה~אה~ה

שגאול~ השגחת ~זולת ת~~ול לא ה~~ע ~~ולת שוםא~ל הי' מצרים

יהי' ~מ"מ רצה והש~י מ~~ינו. ~"י~לא נח~~

ה~ורא והו~

כרצונו ה~~עיים המ~רכות מ~דד ~יציאת הכל הי' וזה ישראלי ת~לות ~"יוהכל ~ דכסו~א נהמא יהי' ~לא דלתתאכאית~רותא

כןאמר בהוציא~

האל~ים את ת~~דון כו' ~~ו~

לא ~ר~ה ואמר ~ה~גחה ~ו~רים שהיומצרים ככבי ל~וערכות הכל מסר כי י"י אתיד~תי ~וא אח"כ ~יע~~ו שמה תחלה ~מחש~המעשה

וכ~יליהם. ה~מים ~ הגאולההגורם ל~י~~

טלה לי~ח הק~"ה צוה ~~ו ולשוחטו המזלוה ~כור~הוא

לחוד~ ני~ן

~~~ ~~~ ~~ו~י~ ~י"~ ~~~ ~~י~~

~~י~תו~~

המזל להכניע המזל תח~

מקבלי י~ראל

~~ו~ו~~י~~~~ יכול הכל הוא כי ולהודע ל'רע התורה ~רא~'ת ~מד"ר .

~~~ג וה~~~

ו'~

יום לאור אלקים ו'ק~א ולחו~~

התורה תחתמשו~בד קרא ~לזה~ כנוד~

ולחו~ךלילהי לא ל~לה אל~י~ קר~

כ~'~ כאן

~יי"~י הר~ה ~ל שמו מייחד ה~~"ה שאיןמכאן הצירו~~~~~

~ל חוד~

~~~מחו הוא ני~ן

וז"~ כאן

~~~ ~~~~~ ~ו~ כסדרן ה~ם "~~רץ "ותגל"~~מים שייחד ~ה ~~~י

ילה ה דכ~יב הל'לה אצל שמו כאןהק~"ה הז~

והארץ השמים א~ר הח~ד מדת על המרמז.~~~~

~~~ ~~ו~י~ מ~ו~ ~~י

י~~~~ וח~~יו רחמיו ~ע~ור וגילה ~שמחה לשמוירננו

~~~ו~~ רע הזה הלילה ואין

ר~ ~ו~

: רח~ן.כא~

חוד~ וצירו~ הוא ת~רי

ו~י~ שלא

ממתיקים קדושים וי~ראל דיני~. על מורהכסדר

~~~~ ~~~ ~~~ ~~ו~

~~~~ו~ ו~גו~~ י

ה~ו~רי ~"יברחמים וזהו היוםי ות~ילות

~ו~ו ו~~~~~

~י"י ~~~ ~~ו~ו~י~~

מצה אכילת הזה היום עבודת היינו הזה היום

~~~י~ו~ ~~~ו~ו~~ו~~ א' ~~ו

תי~~ יהיה היום ~בודת ו~אר מצרים יציאתוסי~ור ו~י'

~' מיותרי~כאורה ~~~ ~~ו~

ה~ת~הלכם ~מנו הלא מ'ותר לחוד~

~נקרא ת~רי

~~~ו~ זכרון

~~ועה

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~קראתרו~ה קוד~

יהיה לכ~

כ~בואר~~א~ ~ ~~

ו~ן וכדו~ה. ~ו"~ ב~ו~ אית~

ש~ו~א ד~י שהעוסק ~יון ~ו' רצ~ן יהי יא~ר עולה ב~'בתורה

~~~~הנרצ~

ל~ענ"ד ו~~ו~~

~ו~ו~~ ~ ו ~ ~

~אלו דנחשב ה~דה הוא ~ךבתורה ק'י~

ה~צוה

~ו~~ ~ק~~~ו~ו~~~ והתירוץ לת~ל~י צורך~ה . ~~~ו~ו

~"~~ ~~'ום ~אריז"ל

ועוד ~~ש~ע~ילדורותי~ם ~ו~~ ~~~

ו~ת~ן בנ~ש הואה~צוה ~~~ו~ו עול~

ולי~וד י ה~~'' ה~ה הקדוש~~חג

ח~ לחקת יהי' ה~צות

~ול~ . ה'צ'רה עולם בבחי' ו~יא ברוח הואהתורה

עללתיקון היו~

~זכרון האו~רי~

הרת היום שזה ~~ע~ה ה~י~וד 'עלה ~לא הדין מןוא~~

רוח בחי' בדיבורתלוי א~ן~ ~ינו א~רי לרצון יהיו יבין וה~שכיל~ו~~י ~ו~~

היצירה. וקיו~

~~~צוה . וב~שי' בנ~ש הואבפועל

ו~~ו~ צר'ך הכי

~~~~ ב~ח~יו י"י אשרת~לה ~רו~א~שבורי ר"ת ~~~~~~~ו~י ~~~

יעל~ שהוא הקר'אה

הוא הוא~~י ה~ו~ הש~

יר~א ל~בו~

א"א ~רן ~ו~~"ש ל~~שה. רו"ח בחי' ~דיבורהנ~ברות

לנח~ וי~אלינו אותנו

~אול~זלה"ה עול~~~ו

בא~יר~ י~"ר

בדר~ ~~ל~

ש~תיו ע~י~ת אותנושגאל

ב~צרי~ שי"ח שיהא או~רו בזה ונ~ון ~עשהי הוי ~ בב"א

הוי דיי~י ~~תות~ו ע~י~ת היי~וש~תותנ~ו

~~~~~~

הזאתיהי' בלילה אשר ידועכי

~עשה~ג~ר ~

ו~ו~

~ן לבערו עמלק ~ל~~~~~

אהרן את צו ב~' ~רשנו זה וא~

העול~ באור ו~ל ~~ל לב~לו

ונר~~ ~ז~י הליל~~נ'ו

~ור"~ זא~ ~~~~ ~יא העולה

בס~ת ל~~ הז~

לזכרו~

ס"ת

~~~ היינ~ העולהי עמלק שו~ש

ה~ול~שלו~ד דתו~ת ע"ז שית~ללז~ור

א~ עשה אשר

~ ע~ל~ ~ ביצירה רוח ב~חי' הוא דהלי~וד קרבנות דיני יהי'~נ"ל

נח~~ בבחי' ב~ועל הקריב ~אלו

~~~~~~

~ו~~ו ~~~י~

~ו~~ו ~~ו~י~

שהוא ה~צוה~עשה ~ו~~ו ~~ל~ בנ~~

ונ~ון ה~שי~.

~~ו~ ~~ו~~ ~~יו~~י~ או~רו ~זה ~~~~ו

ו'דב~ אל י"י

~~~ את צו לא~"ר

~~~~ ל~וה לא~ר ב' ול~אורה לא~"ר. בניו ואת~~ן ~ובן אינו ~~י~ו לשון ל~אורה ~י~"~.

י~~רו ח~~יםה~י ~ז~ ה~א~ון לא~ר ~י לר~ז יש האמור ל~י אךבעי. אשר ידוע ~אשר רק .

~הראוי בד'בורי~ ל~ע~

לר~ז ה~ני ולא~ר רו~י בחי' ה~י~וד על~ורה וא~ילו דא~שר ~ה ~ל

שיח~~ תל~'די של

ח~~י~ לי~וד הצרי~ין

~"~ ה~' ל~מר וזה נ~ש. בחי' ~ה'א הת~להעל

~~ראוי ל~ע~

. דא~~ר ~ה כל ביצ"~ א~ונ~

ז~~ ~~~~ ו~ח~~~ ~~בנותי ~י~י~יל~דו ~ור"ת

סח ~ה ונע~ה ~~חה. ~עורראשר לה~ל'~

~אלו הלי~וד שיהא שית~ללו העולה ה'אהעולה ~וב ~נ"ל. ב~ו~לקיי~ו הוא ואפי~ו ד~אריהון. ב~ורקנא ית"של~ניו

וז~ ~~וא~ר ש'שלר~ז

ה~ד~~~~

~דבר ואינו ר~

ב~וצר דברי~

בח~~ה ל~ע~

'ודע'ם ~~נו נבוני"ם ~ולנו ח~~י~ם ~לנוו~~ילו א~נ~בדיבור'ם

באצי~ות היא ח~~ה התור"הא~ ~ל לס~ר ו~צוה ~צרים ~יצ'את ובינ~

בברי~ה לס~ר עלינו ~צ~ה ביצ'רהי היא התורה ולי~וד ~ בארי~ות ד~~שר~ה

~~~~~~ ביציאת ~הב~ו ~ו~~ו ~~~י~ ~ו~~ו ו~~י~ו

בחי' ו~ודאה שבח ב~~ך ~צ~י~

~~ו~'~ ~ו~~ו

ביצ'~ת לס~ר ה~רבה ו~ל ה~שי'יעול~ ~~ יו~~י~ ~צרי~

~~ו~~~ו~~ ~אנו ~בזה ~~יבחי זההרי ~~~~~ ~י~י~~ ~~~~ ~~י~ו

~רבי~ ~~בר

~~~י~ אנוה~או~ה ~~ ~~~ ~~~~~ ~י~~~~ ~~~~ ~~~~~ו~~

~~~'~י~ הדיבור

~ב~'נ~ ~ע~ה

~~ו~~. ה~~דוק'~

~~ ע~~י ונראה רבו בזהלהו~'~

וי~אל ע~ו שא~ את ל~~ות ידו שנית הרב~כ~ב

וקדו~ ה~או~~ותנו דיש ז"ל חיד"א ~וה'

ברח~'~ ב~הרה

שיח שיהא ת~לה בדרך לו~~ר דתיקנו ~הלח~~ר

~~~~ ~~~~' ו~ו~~~~ו ו~"~ ~~~~~~ ~~~~

הקר~נו וכ~לו עולה הק~בנו ~אלו~~תו~ינו ~~ ~~~י~~י~י~~

~ו~ו~ד ~~~~~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~~ם~~~~~

~~~ו~~ ו~"~ ~~~י~~~~

~~ו~~~ו ~~ ~~~~~~ ~~י~

מ~תבי התבוננת' כאש~ ~~~י~.ה~ב

~~דו~ ~יו הל~ו ש~צד'~'ם ~'"ע מא~~א

ל~א'~ 'הד ב~~~~~ם~וא'ם ליש~אל

~ו~וך בגלו~~ ~~~ ה~'ל~

ל~~ן ~הוא ~ס~~ים כלשיןהא~ה

~'~~~ שהצד'~ים ~י~ושו וזהו . וי~לום

ב~ם המ~ונה הגלות לתוך מאי~ים היוהללולילה

~~ לאו~ הגליות י~י ~ל הלילה או~ו

'ו~~או~ ובאו הגדלות. ימי לילה ה~~ת

~למ'דיה~ ק"ש זמן הג'ע ~בותינו להם ואמ~ו

~ל ~ב~ שח~'~

ע"י הנע~ה עליון יהוד השיגוק~ש

~~ ~ה~'ת

ב~ה~ יתגלה או~ו

~"~ ביהוד

בב"א וש~'נת'''ק~"ה~

~~~~ ~ו~~

~~~~~ו ~~ ~~~ ~~ק~"~~ו~ ~~ו~ ~~~~~~

~~~ו~ ~~~ ~~ו

~~~~ ~~~~~~ ו~ו'. ~~י~ו

~~~~~ו~י~ וכו'

~~~ ~~~ ~~~~ ו~ו'

ו~~~~~ הנה ~~~~. ~~י~נו

כתי~ בק~א

~~ו~ וא'תא י~'~ג~י ו~~ ו~~~ י~~~ ו~~~~~

~~ד"~ ~זה

~ל נ~מ~ הבטה~

יצ~מ שלא ~ז~ון ה~דמת על דהנה ז~ת ולבא~גדול ~~~ו~

~~"ו ~ק שםה'ו שנ~

מ~~בותי לא כי הוא ~טעם שנה מאותא~בע לא"~ אמ~ והקב"ה ממש ~מעשה נ~שב ה~ב"ה ומהשבתמחשבותי~םי

תי~~ ל~ן

התה'~ השיעבוד השבון

תי~~ מב~ית

ו~~אה האלה בדב~'ם במ"נ עיין הבת~יםב'ן ~~וש ~~~הו מה ו~ל~לאות~

~קיי~ ~ן ואה~י

המ~ו~שים ~~בו גדול ~~~ושיצאו ~טע~

~י הש~לה לו הי' באם עצמו להציל צ~יך ~י'פ~עה

~יבדב~י ה~ב"~

בא~ן וגו' ועב~ום א~~ לא אומות עוד יש וה~י להם לא בא~ץ ~קמצ~'ם דו~א הוא נ~נס ול~ה ~ש~י'ב~ולם

ב~ג~ הזה

ו~מ~ גב~אי ב~אי ידי' ל~פו~י~~י שאמ~ ~חו~בן ב~עת ג'טין בגמ' דא'~או~הא היו ~ומות

י~~ה~~מה~בה~ולא אמ~ ההוא הק~א פ'' י"ל ו~ה ~דב~ימ~~יל'ם ~' למע~~ צ~'ך ~א'ן הי'נ~

ו~~~ום ~~~~~ שאמ~ ו~~~ה ~~~~הי~~~ב~ נה~ב ה~מן מאו~ו שנה מאות ד~וגו'

~~ם לו~~ נו~ל זה ו~~י ~נ~ל. מח~בותי לא~י כ~עש~

לענין ביז~

~צ~ים ודב~

בר~וש יצאו ~ן ואה~י בהב~הת ~א'נוול~ה במ~שהי יקימנה ולאגדול

ל~~'~~~

~~ הדיבו~ במעשה לקיים ~צה

בגמ' ומת~ץדוק~, ~ז~

בבק~ה הוא מה~

שלא ~~וך ל~~נ'ד וזה . כ'דוע ~ד'ק אותויאמ~~ומ~

ה~"~ א~ שהשב ליש~אל ~ב~התו שנה

וזה ~עשה ~מו מאות מד'הנה~~ים

ה~ ובענין ע~י'. ~מו לעשו"תהק"ץ א~

והוא הגדהב~ל אמ~ ה~~ו~ שע~ד~

ש~א ולנו לאבותינו עלינו עמד ~לבדאהד

שי~ בעולם ה~בה ~שעים

ו~~~~ עצ~ו להשמיט ג"כ י~ול הי'

מזהו ו~~ן

מ~נו ~נ'טל הואבדין לקיים הפעולה ~~~

מא~ץ צאתנו ו~י~י גדול ב~כוש יצאו ~ןואה~י כי~ נ~לאות י~אנומצ~ים

~~~ ~~~ ~~ ~ו~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ו~~ו ו~ו'~~ ~~~

~~~ להז~י~ הי~ מה~אוי הלא ומק~ים ו~~ו~.

מ~ו~ ~ודם הי' הג~ות מ~'~ות שה~י קודם

לנו למהגם ומ~ י~~אלי בני ב~י על הקב"ה שפ~ההדילוג ענ'ן ל~ז~י~

די ~~ו~ עפ"י ונ~אה במה~ה. על'נו י~הם י"יבשעתו. ה~~'~ו~

ו~ו' על לב~ך אדם הייבהמ~נה ~ב~מחה~

כ~ם בעל א'ן כי .ו~ו'

לטובתו בניסו מ~י~ הנ~ ובשיי~א י ~ז"ל אמ~ו ~אש~ ~~תו ~גלנשב~ה עמהם הלך ולא מ~ם אהד והלה בד~ךש~ל~ו

ל~ו~ ~~עת בהוש ו~~ו . ל~ט'ם עליהם נ~ל

הא'ש שהל~

~י~ ~~~~ו~

מן שינצל לו לטובה ו'וד~הל~טיםי

הי~ן הבית בעל הו~

את מ~קיד ה~ל הי' מצ~ים ג~ות א~~ ידוע והנה .~ליו

הבטחת הי' וזה . ה~דו~ים הניצוצותלהוציא . אבינו לאב~הם גדולה~~וש

והמת~~ למו

אבינו יע~ב ע"י~מ~י~ות היסו~ין ~ה~

ג'~צע~ ~סב~ ~~~ במס~~ בנים ול

~י הז"ק בהולםויה~"~

ו~~ה ~ל~

~יש ו'~קב ב~וד~~ ~~

מספ~'~~~

בל~ ~הל~ יעקב שאמ~ו וז~ו וא~ו.

מ' לאאב'נו ב~ו~

דגופא. עי~~א ה"י אהי~, דד' ~מלוא'ם ~לפי"ן ד~ סוד~ו~'וו ~~ו~ וא~

~~ מ~פ~ י~א~ או~'ות ד'תס'~ ~השבון

לא~ דיניו~ם ~~~ הו' נמנה ואם ,

שבדע~ יעלו

~רור

~ ~ ~ ~ ~

~~ג~~~~ ~~~~ לה~תיק~ וצריך בו~"ו.מרור

ש~וא ב~רו~ת~~

~ו~ כי

~ו~ כי אדנ' מילוי גימ'

המו~'ן ע"י ממת~ת זו ורותלרחל הו~ ה~ור~ ~ה~

~י' מרן בדברי נא ~~ייןכנודעי ~~

בפ~"~ ו~ז בהשכל

ת~כי~~ עיקר זה ל~ה דיני לה~תיק ו~י~ר י תקבלם שר~ל כדיהכוונה

ממותקי~ ~~יקר

~זה בלילההזווג~~

ר~ל כ~"~

אבל י לעיללאה

צריכ~ שישמרה וכיון ~~ירה

בפס~ ישאר

שמורה מצה בסוד ה~נה ימות בשאר תמידכן נכנס במרור כי ויכוין י זה ו~בן ה~זיקין~ן

מ"ה ז~א ~דעת ~עת דמוח דא~א ~ניגדלות אמ~~י קו ב~ל ומ~םו~~ן

והב~ גדלות נשלם הרי

כולו דאבא~~י~

~~~ בכוונה אשר נ~אה אלה כל ~~דמות המתקת החכמים הזכירוגדולה

מצות ~להמרירות ~~ו~

~צות ~ל מר ל~תה~ך

~~ו~ ~לאה יעקב בסוד

~~ל~ א'ש

~~ יושב

ישראל ויסע מרן. ו~דברי התב~ננתי כאשראהלים

~~~~~ ~~~~וי~ למ~דל

~~~ מסוד מבואר

זו~ג~~~

בסוד~~~

מספר וזה ~~~י ~~~

~ידור א~רנעשה פ~~

בסוד ומצה הז~~ו~

דברי'וע~ימת

שפתי~ רבן ~~.~ר וזה . מעשה הוא

בש~ת'ו אמירה דיי~י א~ר שלא כל~מ~יאל בראשית בסוד ה~כמה בסודמ~~ה. והו~ברא ב~כמת~

ל~שו~ אלקי~ מעשינו ~~י תיקון ~היות

הזהבלילה כיו~

' הימים כל לנו ל~וב

~ ~ ~ ~ ~

~~~~ו ~~~~ ~~ו~ו~ ~י~~י~

ו~ו' ~יני ~~ר כאן יש הרי מרןדברי

~~ירות עשר ~גד~~ח שמה~

~כה בא וכל לישראלורפוא למצרי~

וז~ו הבינה ע"י הניסי~ ו~ה י כנודע ~~~ נק' הבינה כי ש~שהל~"~ הוא גדול אור ה~~ותסוד

האר~ שע"י ע"ק

ה~ו~יןבאי~ ד~~לו~

לפי ונ~ל מרןי דברי כהק~

~י א~~ר בדרך ~~לי מ~

מדברי' לד~ר ~ני

ה~ב"ה ר~ה חשר ידוע כיכ~להי לזכו~

נ~מותי~ר~ל

יה~ ~ל~ דכסופא נה~א

לפיכ~ את ברא

העול~ ~פשית הב~ירה ~~הי' הנסיון ~ולם הזה

~עומת וזה ~דיןי ~צד ~ם שכר ל~בלשיוכלו

אל~ים~ עשהזה עשר ב~ורת ה~דושה ובמרכבה

וע~~ ~דו~ו~י~פירות ב~~"א עשר ג"כ נ'גוד

ב~י~, נ~ ~א~

ב~'~~ני זוה~~

הר~~ים א~ר בקול אזי יסו~'ן ~ליהםבבוא

צעק~~ המה

בוע~י~ ~ע~רוע~י~ ביסו~ין

ער"~ ו~ושי~ דוי

מעוררי~וה~~ עלי~ם דינים

ברשע~ ואינם לבב~,

יעשה וכלה הדיןמצדיקי~ ~מנ~ בה~

הצדיקי'המה

בוני~ ועושים

~~~ ר~~ מצירו~ להכניס

ס~'רות ~שר בסודבקדושה בג' דקדו~ה~דות במדות~ ו~עוררי~

ב~~~~ מו~י~ ובירא' נ~~נה

בספר נא ראה . ת~שר ע~ר בסודהקדו~ה ~אדו~"ו ישראלעבודת

~דו~ ה~גיד ו~הור

נדפסמקאזיניץ בסי~

אשר א~רת הספר י"י מהו' וה~הור ~קדוש ~רבינו הנ"לה~דוש כת~

לנ~מומלובלין ולרפאות~

~ליו על בתפלותיו פלאותותראה

בדברי~ האלה

~~~~~

הזה בלילה יצי"מ הנ~מד ~סי~ור ה~יפור עי~ר כלותאחרי

אנוהברכה ~וד~ או~רי~

מיני ב~~"ר וב~וד~ה בהלל

~~ ה~שר ובפ~~ות ב~ללות לתקן

לי~ראל רפוא בסוד ~~דו~המרכבת ס~רו~ ~"~למצרי~ נ~ וג~

וזה לב~ל~. ~~ במע~

להתבו~ן ~מיר~ ~~~ ~~ןד~רי

~י~א זמ"ר מיני ה~שר מעשינו ע"יה~ל

~ לה~דוש~

~~~~ בברכת הנה להביןי יש ~ה

יש ישתב~י"~

~~~י~ מיני בנשימה לאומ~ם שצריך

וג' ~ביציר~ ם~ירוה יו"ד נגד והמהא~ת~ בי~ירה שעלו ע~י' של~אשונות

~"~~ ב~וונות

שנאמר דברי' י"ג נגד וה~ה האריז~~ל.~רן נר"ד והםהשירי~. בשי~

וכרכו"~ הרי וקנמו"ן ~נ"ה

לשון הוא לבונ"ה עצ"י כל עםארב~ה רבי~

שה~ ~' הרי ואהלו"ת מו"ר ו~ ~רי ~נים

העשר נגד ע~ר ~רי שני~ ג"~ בשמי"~וראש"י ~עי"ן לעיל כ~ז~רס~ירות

גני"~ ~רי

הרי חיי~מים בא~ ~"~~~~

~"ג. ~רי לבנון ~מן ונוזלי~ם

~~~~~

אחר אשר נתבונן זה ל~ל באנו הנ"ל ה~יפור א~ר זמר מי~יעשר

סידר

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ הגדה הב~ל לנוסידר מעבדו~

להרות~

הוא

~ ~ ~ ~~~~~~ דבר

זה ויוצי~נו ו~ו' היינו עבדים ה~ובי ~ו~~ רק בה~י~ור. המנין מןאינו

~ה"~ אומרים ~נו

~~~~~

י~ ~~~י ו~~~~ ~~~~~ בדרך לומר

מי~ון~~~~~

~הרי א'~

ליום מ~בל ~ו~

~הרירמ~

~~ענית ר~"לבגמ לדברי ~ג.~

~הא~ה

~נים~ ~הרי גדול ~אור מ~~ילה

ש~~ה~ ג"~

יו~ר נ~~עת ת~ל~ה דאב~ ~עובד~

הלקיהלה~לים

~י~ והצדק' מא~לי לו ~נותנת הנייתא דמ~רבימ~ום רהמים ~ל מדות י"ג לעורר ל~קן

~זה לגאולה מ~י~~וד בו.ב~נז~ה~~

נ~רא~ ~לליי דבר ל~ם זר~"ו ה~~וב ~אמר כמו ~ריעה

ו~א~ר ע~~

בהסדו ה~"י עמנו בגלו~

~זריע ~י א~ה ה~~וב רמז זה ו~ללצדקהי ה~רשי דל~~א ~י~ערו~אבלי

ר~ ~הוא זכר וילדה תהלהי הצד~ה ~נו~נת~הלה י ~מו י~' למענו

בסוד נוק' בהי' שירהונ~יליד אי~

~נק' מ~~יע בבהי' ה~וב ~ל ב~~יל~המולידה מ~ריע

ז~ר ב~הרה הד~ה בגאולה ה~"י יע~רנו ~ןתחילהי ~מ~~

~פ' נדה בגמ' המ~לת~

~ר זה ז~"ר ז~ר ~י זכר המ~~יע נק' גם ע"~י פרנ~ה~~ון דלהתא א'~ערו~א וב~~ילה ב~ו~ה מע~ינוע~י ב~יר ז~ר בל~ון ה~ירוי~יר

הד~ ה~דבהי' ב~"א: הללוי~

~~~~~~~~~~~~ ~~~ ~~

הע~יד' הגאולה על מורה ז~ר~י ~~~י ו~~~~ ~~~~~

~~~~~

י~יר אז בבהי' ויהי' ~הלהי מ~רעת א~הבהי' ~ר~"ה. ל~~ו~י ארבעים ~~ק ~וצאיליל

נ"~ ~מצרים ~הי' ~מו לא ז~ר ל~ון ~יר בחי'מ~ה מ~הג מה על ה~עם לי אמרו

~ת יודין ~ני להד~יס נהגו ~כולם רובם~מדפיסים השיר~

נוק' בהי' מזרי~ אי~

וב"ב , ~הלה ע~"י לי ונאמר הוי'. ~םבמ~ום

ה~סו~ יוד ~ל המ'לו' אהיךי יו~וךא~ה עולםי ג~ולת ב~והה גאולה ז~ר בהי'יהי' יהידה

ו"~ הו~ אם ~ה ~ש~~עורר תזריע. ~י א~~ י~לומזה מנין

היו~ד ~מלאיו"די וי~'יל'~

מקורהבנ'ם יהודא וזהו יו"ד עוד נ~מ~

הצדיק~ם מ~~ה ע"י י~ראל י~ייל~ יודו"ך יו"ד מן יודוך~~ה

מ"נ בסוד ישראל ב~ולת קוםבדרך וזה יו"די עוד ה~ם יהי' ~לעתיד מ~ני ת~ריע ~י אמרול~ן פ'' נ"ל ~ובזה הוי'. ה~ם וזהו א~והי~היךל~ון ז~~'רי וילד~

י~י ~ני ~מוך לרעך ואהב~ה~ס~~ ~יה~

~ני~~~~

וה~~ יו"~ מהו~"ו ~יע~ה ~הוא הקדוש

יהוד"ה מנין בסוד ~ל~ים מנין יהי' כ"ומנין ב'ן הוי' אני בזה הוי' ~ני ~מובן באהוהיודין הזה הר~וזתבין

~ ~שנה עוד ואיר"ה

~ר~ ז~

וזה~"~~

ה~ם היינו ~"י הבנים ~ם הידועה ה~םברצות

ברהמיו~~ ~~~~

~~~. מנ'ן ~עולה ~~~ ו~~~~ ~~~~

~~~

~ום לס~~~י וארב~ים ~רבעה ה'~~~~

היינו ~ת~~~

אותיו~ י~לה ~"י לאו~יות ז~"ר

מלךעליך נ~~

וזה ג~~י כ~נין א~ה ~הי' ~רצה ב~ם ה"לי בסו~

בסוד ~~~ו יצ'ן ועליו וביום ה~ונתו ב'ום אמו לו ~ע~רה~ע~רה לבל ג'דךי ו~~"ה אברים הרמ"ה על מלךב~צמך ה"ו ה~~ריה'ו

~קיי~ הגמ'

בר~ו~ : לבו~~והת קמא ~רק

לא בתורה יעסוק ה"וי מ~ג~ר ~'צרו רואה~ם 'קראנצהו

ק"~ וזהו . המ' יום לו יז~'ר ל~נ

~ ~ ~ ~~~~~~ ר"ת

~ור~ ~'~י'~ ינצה בודאי ~'. יום ~מע

ואזי .~ו~ו ~~ב~

יר~ה ~ליך ע'לא~

ויראה

~~~~~~~~ ~~~

ו~ה''~~אה ~~ו~~~~ ~~~~~ ~ו~~ו~

ומצוה מצוה מ~ל דהנהו~ו'. ~~~ל ו~זי אבריך. ~ל

~ל~ו~ ~"~ ~לי~~י ~מ'ם

~~ובה ~ע"י ו'דוע ~רא~וי ו~תר ע~רהנעשה לעבדו שנז~ה ~~~~י ו~"~ י ~זכ'ות נ~ש'ם זדונותמ~הבה יראה י"י ביראת ועבודה ב~ורה לבב~~הת

ה~~וב~'ל~ה

~לו~ י~ראל בני את וע~רה נ~ר ל~וןוהזר~"ם : ברה~'ו י"י יאמר ~ן באהבה

מ~ו~א~ם

~ ~ ~ ~ ~~~~~~~~ו~~~ נרמז ול~ה ~"ו נ~מאו אשר העוונות היינומ~ומא~ם

~~~~~ יכפ~ ~ין ר~ת

~לי ~~ התורה ~אמצעות ה~ה ~יום נ~הרים ~עשה הת~ו~ה ~"י נ~רוע~רה ~עשה ח"ושמה~ומאה

מאה~ההנכ~דה שמרמ~ ~

~אות ~ו"~

:

~~~~~~ ~~~~~ ו~~ ~~'~~ו~~

~~~~~~

~ו~~ הדקדו~י' ~~~ו~~.

~~~~ ~ו~~ ~~~~~~~ ידועי~~פסו~

~~~ ו~~ והנראה הק'. ~אוה~ח עיין ה~ה בהם וחי ר~"ל. אמרו

ול~ ~הםו שי~ו'

ולמה כן המצות בכל הלא גדולהוקושיא מן למעלה נסיית הנהגה הנהגות ~ני ישדהנ' בלבו שעלה בא' הגמ~א עפ"י ונ"ל בעריו~.רק שהיא ה~דוש~ התורה עם לישראל הנתנהה~~ע נכת~

המסודרת ~~עיית הנהגה ו~ם ה~מן. מןלמעלה~י~~

לו אין הרופאים ואמרו מו'. בסכנת והי' אחורי עמה יספר עד מעשה שיעשה עדר~יאה ה~~עיית הנהגה והנה . בראשית ימימ~~ת~רומ~

~אות

~י~~~~ ואסרו~~דר. והנה~ה . לכת כו~~י מ~יין

ו~~ה י ~כמ'~ רמ~~

~אן התורההתוריי~

מרומ~ הו~ ~~ותיו'

~~ שנ~ה מחמת רק הוא מות לסכנת ש~אשמה אותיו' הכוללים

התור~ תורה של ~ני' ~ני וישראל

המ~ בתרמיות להרהר ול~ודעתו ~כ~יחים

~'צה"~ וי~או

~נה~~ א~ התורה ידי~ל ומשדדים ה~~~יית

ל~~~מות'~ מרה ~אחריתו ~ו' דרכי דרכיו ~~ר

ל~ו~ת ו~סיליהם השמים ככ~יהמערכות אם א~ל~לענהי העו~םי

ל~ מח~~תו ויסיר דעתו יתן

ה~מן תחת נתונים אינם יש~אלכי והמז~

ל~ורה רק לבו ויפנה ~וי ויהתל מפתיו~יוו~~ו כמו מזל אין חז"ל~~מרו

ני~רא~ ~ולת

האי~ מ~~ל ו~תורה ה~צוה ~שק~ ~ודאיול~~ודה החו~א

נופל בח~אוהוא~~~

וממילאהיצרי אם ה~~עית הנה~ה ל~

~ידי יבא סכנ~

ול~ה מו'. ~~ר עד י רע ואם~וב

ישו~ ויק~ל מח~א'ו

נכת~ וחי האדם אותם יעשה אשר ~עריות כאן

~לי~ נ~~ ~מ~י~~ תורה ~ול

~הםי ה~א גם יצא ו~זה יד~ למ~~

ש~ם התור~ י~יי~

ולא וישו~ ה~~~יתי הנהגה ידמתחת יפנ~

להיות~~~

כלללהרהר ~ה~ריו~

יחי' חי' בהם וחי ~וד~י ~"ה הוי' ו~ם ו ~שכינהכנפי

המנהי~ ~ת

~הנהגהה~ולם וב~~ כנ"~ ~יסי~

נ~אה ל~~~

~ ~ ~ ~~~~~~ האיש המצורע תורת תהי'~~ת

ה~עור~ ~~ו~ר

ש~ה נרמ~

~ת~ו~' לה~תדל צריך כ'דוע במצורע

~ ~ ~~~ ~~ ~~~ ~~~

זיי"ן באות ~נרמזת ה~~עיית ~~הנהגה~ד ו~~~~ ~~~~~ ~~ו~י~~~~~~

כי ת"ל כמוני יכול ~~ד~ש ~~~י~~. ~"~ ~~י י ה~ו~ה ~נהגת ~חת תהי' תור"ת ~~'~מ~א"ת ~~ו~ ~~ ~~~ו אל וה~~א ~הרתו ~יום א~ שלימה תשו~ה יע~הואם

קדו~ מקדו~ת~ם. למעל' קדושתי ~~קיכם י"י אני

אחר והנהגתו ~וא כהן הק~"ההכ~ן ~תשו~~

להורותיש מ~~

הוא ישראל ש~~ו~ת שידוע מה קדושתי אמר ול~ה המלאכיםי מ~דו~תלמעלה ד~ר לך ואין ~רחמ'ם הויות כל המהוהמי"י

בפנישעומד אמר ו~א מקדו~תכם למעל' ~ התשו~~

ר~ו~~ שא~ילו ~פי

~מלאכ'םל~דושת ל~

יגיעוו ול~~

~דת ~ל ~ל

~ ~ ~ ~~~י

~~~.~~~~ ~~~ ~ ~ ו ~ ~ ' ~ ו ~ ~~~~ ~~~~ ~~~~~ ~~~~ ~~~ ~~ו~~

: עולמות הד'לכל רואה עין ז"ל ~כמינו אמרווגו'.

~~ה הנכבד ויום ו גומרים מעשה כליחומד ל~

~ ~ ~ ~~ ~ ~ עילאה ~תשו~ה ~ומה השיעור לקדשמעותד ישראל של העבודה כל והנה מאה~ה.ת~ו~ה

~~~~~ ~"~

א~רילקדש ~~~י~ ~~ ~~~ ~~~ ~~ צרי~ הגו~

~~~ ~~ורה עפ"י רק להיות~~~~

~י, ~~~~ ~~~~ ו~~~~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~ פעמים כמה ~זה ~מסרה יש~גו'.~~~~

חסר של הצווי אצל בכאן י"ל י מלא ~ע~יםוכ~ה לכה~ים י~רה~דושה

~~~~ כ~ו~ ~לא חסר

לרמזיו"ד בר"~

ידים ~י. ~קודשת ~ת ~רי

מוכיחו~ ~ וה~בו~ן בין

~~~~~ ~~~~~~ ~~~ ו~~~~ ~~~~

ו~ו', לבל הכהנים ~ל אמור י"ל ו~מרת~מר

איזה ה"ו לבם עליעלה בעבוד~ גדלו~

הקודש הקדוש' להם ~י~ן מדר~~ם גודל בעבור לאכי

~בניי~ירה ישרא~

אהרן בני הם כי בעבור רק זכה בצדק~ו והיא י"יקדוש

לזא~ ל~ה~ אמור

א~ירה ~אמר ואח~כ ~הרן. בני שהמהלהם וגו'י לנפש אליהם ואמרת~~רת,

כל שיראה ~~כ כ~ו~ כפי לעבודה עצמו לק~ש ואחדאחד לו יעמוד בלבד וז~ו~םאבו~יו שצדק~ לסמוך לבל עולם לבאי ~וסר לל~דוזה

~

~~~~~ עפ"י לרמז יש וגו'י ~~~~ ~~~~ ~ורההלקו~י

פרש~ לפרש ויקרא

בזוהר דאיתא~ה דע~

נדב שח~א שאומר מי היינו , מ~ביהם ~צה נ~לו שלא הי'וא~יהוא קדמאה, ~~וניואדם היו ~ו"א כי אב"אימי~וד

וז~ ~~~~ו

~~~~~ ~~~~ ~"~~ וזהו ~~מאהי אדם

לדו~ו~ ~~~~י~ ~~ ~~ו~ עצה שיקחו

ודע~וזה ~דמאה~ אדם ~~ון ול~קן אבא~ מיסוד ~~~~ ~~ ~ג~~ ~~~~~ ו~~~~

שלא אד"ם לנפ~ש טמאים אנחנו עליהם שיאמריגיע

נפ~א ~ דא"~

זצלה"ה אאמ"ו מרן מכבודשמע~י ~~יוי ~~~~ ~~ ~~~~ ~~~~~~~~~ ע"א ~יומא גמראעפ~י

ע~ב~

שמעי' א~ו כד להן אמר ג~ול דכהן מיני' לאיפ~וריואב~ליון שמעי' הקדושים וא~רו לשלםי עממין בנייי~ון

דעבדין לשלם עממין ~ני יי~ון ~כה"גואב~ליון לשלם אהרן בר יי~י ולא דאהרןי~ובדא

עובדאעביד דל~ ~ידי ו~יכא י דאהר~

דל~ רמיזא

וזהבאורייתא.~"~~~

א~פ"י ואב~ליון שמעי'שהיו

מ~ש~ה~ קדושים והיו גרים

עממי"ן ב~י יי~ון חלילה להם יאמר לבל~~~~~ו ~~~~ ~~

ידו~ ~ילשלם ~הכהן ה~דו~ים שהשיבו ~ה ודפ~~ח כנ~לגדול

~

~~~~~~~~

~~~~ נ~אה ~~~~~י ~~~

לכולם ~ען שבת המדרשעפ"יבן נ~~

~ו~ לא ולי

נ~~ ה~ב~ה השיב ~"ז.

וזהו . אוכ"ל הוא אשר הלחם ~םכי זיווגי בשם נ~' אכילה והנה ב"ז. יהיוישראל ל~שב~ ו~~~~

~~~~~~~ ~~~ ~~~~~ של ב"ז יהי' שבת

קדישין~ עילאין יחודין לייחד הקודש עםישראל

~~ ~~~~~ ו~~~~ וגו~ ~~~ו~~~ו~~ ו~~~~~~~~

~~~~ לרמז ~ש ~~ו~~י

כ~יב שמוע אם והי' שבפ'מה ~~~ ו~~~

~~~~~ ~~~ו

ו~~~ו~ ~ו~~ ובכאן .

ז"ל א~רם עפ"י נא~ר, לא ו~ל~וש ויורהבע~ם כ~י~

~~~~~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~ קרי ~חינת

הכ~יבהוכ~י~. ~ותיו~

~סוד באד' ונקרא הוי' ~~ו אחר ~י~נה וה~ורה שבכ~ב~ורה מאי~ הוי' השם ~בע"פי ו~ורה שב~~ב~ורה

רב ועד שבע"פי ~ורה מאיר אד' ושם הוי'.שם מני~ דורו~ אחרא~י

~~ימ~ ס"ה הי' התלמוד

דורו~ מנין

העם וכל ב~' י~רו ב~' בזה ופרש~י .אד' ~~ם בדרכי לילך צריך והאדם עיי"ש~.רואיםבסוד

והלכ~ בדרכיו.

וז~ סוד

בר"י עיין במשענו~ם במ~וקקידוע ~כ~ש~ החקיק~ בכ~יב~ו ~וי' ה~ם הוא הכ~יבה סודוה~קיקה ה~דוש~

לפרש יש ו~זה גמורים. רחמיםהוא~~

~~~ו~י הרחמי'. שורש הוי' שם שהוא ההקי~ה ~וד~~~ו ~~~~ ~~~~~ ו~~~~אזי

מ~ים מ~י' בסוד א~ לכם הק~"ה ~יחזיר ב~וחי' ~היו רבי~ברחמי'

~היי~ו הגו~ גשמיכם~

ה~~י'. בעת לע~יד ~~~~ וז~

ר"~ ~בא

והארץ ~כ ויובן ~~יםי ~היי~ ~~ ~אבל י כנ"ל לה מ~ביל שא~ה מה יבולה~~ן

א~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~מו ח"ו בקרי עמי ותלכו תמאסו בחקותיאם מ~ואר נקרא~אני

המ~פ~ ~ן אמנם ח"ו~.

הח~יקה ~וד ~ל~ו ~חק~י האהו~ים בנייתעשו

דבו~ וכמו הרחמיםי ~שם

ש~~ הי' ב"ה הוי'

~יום תה'ו תה"מ ב~ת אתם גם ~ן וי~י'הוה רבי"ם ~רחמים עד לעולמינצחי

~~~~ א"א מרן ד~רי נחמד מאוד מהד~רינו ~רח~ים מ"מ קדשו ברוח אמר~שר

~גמ' כי .רבים נדר~

ו~"ו וחומר מ~ל ~ה"מ היום כל אל חסד מדות מהי"ג אל מדתנגד

ר~ים ברח~יםלחיותנו~

~~~~~~~~~~~ מכל אפנה פרש"י וגו'.

~יאור וצריך ~~ר~ם. ~ש~ם~~קי בגמ' אמרינן דהנה הק~ן ונ~ל ~~קי. מכלל~ון~~ה

~וס~ דשאים מצ~יח אילנות ~פריח ~ב"ה

ו~~ה . חולים רופא מתים מחי' גשמיםמוריד ~~~~~ ו~~~~~'"ל

וא~סור ~סקי מכל אפנה ~מה ~~שר ~צדיקיםי ביד ~ללוה~ס~ים ~ו~ות לה~~יע ועבודתם ~ת~ילתםמעוררים ~פירש כדרך הבר~הי מקור מ~~י~תלישראל ~"אמרן

~~~~ ו~~ לומדים ~ביכול ~"~ ~~ו~~

. הזכה ותפילתם ~צתם ~מע והוא הש"ייאת דור ~כל ~תפילתם לפ~ול הדור לצדיקיומסר

דורו על ולהגן להו~יעודור~

~~~~~~ הנה~~~~~~. ~~~~ ו~~~~~ ~~ו~~ ~~~~~

ה~דו~ ~אוה"ח

~לום ונתתי~מר בא~~

יתפרדו שלא היינוהיסודות

~היות~ ~ובדא ~~אי בקבר

אח~י ~ר~ ~רא~ו יא~י'בר

ר~ ~נים ~מה אחר נח~ן

מן רעה חי' וה~~תי ~~~ קייםי והי'ל~~ירתו

האר~ ~ל'ו ת~רה שלא

~ו~ ~~ו~אה

~נ~~א~

ולא היסודות י~מ~ו ו~י"כ רעהחי' והנה . י~ו"ש ~ע~מותהר~בון י~לו~

ידו~ שהאכילה

של הצדי~

לא הוא לבדו לי~~י ~ל~י ה~ובדמחמת

ר~בו~ נפ~ו

ר~ המא~ל נצוצי להעלות

ע~י ~ידוע לקדו~ה למ~ומם ויבואולשור~ם לא ואז האריז~לי מרן~ת~י

ישלו~ רוח עליו

שאמר ~ה ספיריי. גו~ו ונעשהה~ו~אה, ואכלתםה~תוב

לח~~~ שתהי' היינו לשובע

כאלוהא~ילה הו~

~~~ון ~לא ~בע כ~ר יהי' שגופו ~עת היינו בארצכםי ל~~חוי~~תם וא~ ל~דו~ לי"י ~לתי רק ~"ו. לתאוהגופו ולא ל~~ח יהי' אז גם ~ארץבקבר

ישלו~ בו

ו~ול~הרימה ול~

: ~יסודות י~רדו

~~~~~~~~~

~שלישי ~ית הנה ~~ו~~. ~~ב לו ~~~ה יה~ר ~נוהמ~וה

הו~ י~~~ ~ית

וזה אמתי מדת ~מדתו י~

לומר ה~ץ רמז ~דניאל דהנה . תצמח מארץאמת

"~ל~ מרו~ז ~זה ונודע . "תשעים "מאתים

אר"ץ~תי~ת אל~

מאתים ~'. אות ~וא אותיות הוא ~'. מספר הוא ת~עים ~~.מספר הו~

של ~~וא ~שלישי ה~ית אמת וזהא~ץ. מן תצמח מא~ץ אמת.מדת יעק~

~ל~ ~~~ים ~~תים

~~ת והוא הקץ על דני~ל~רמז~~~ וזהו .

לרמז~יש בריש~

תשמרו מצו~י ואת ד~רא אותיות ~ת"ם ועשיתם תגר~ו מצותי~שמרו א~

שהוא ~~לי~י ה~'ת מע~יכם ~"י שי~נהאמ"ת מיומים 'חיינו דר~ו חז"ל והנה א~ת. מדת~ל השלישי ~יום ~ני. ו~ית רא~ון ~ית ~תיםתרין

המ~ו~. השלי~י בית הוא לפניו ונחי'יק'מנווזה

י~ ונתנה ל~מז

~~~~ ~יינו

~~~ '~ '~

~הוא~~~

תתן ~~ו~~

ר"ת ~~ו~

~~לי~י : ~פניו ~~י'~קי~ו

יו~~י

~~~~~~~~~

~~~ ~~~~~~~~~~

~~~~~~~~ ~~ ~~~ ~~~~ ~~~~ ~~ו~~

הייתי לישרא~

והייתי יתן ו~י להם א~ר וגו'

~ו~~ למדינה שנ~נס ~נשיא מ~ל ו~ו'. עכשיו במד~ר שלא עד רבה ב~דרש ~ וגו'

בסנה. עמו ד'בר ~ועד אוהלעמד לשני' נכנס וברחו המדינה בני א~תווראי מצריםי באר~

אותו ו~דמו חרבה ל~יר נכנס מלפניווב~חו מועד או~ל שעמד וכיון . וכו' וב~יניבמ~ין היא יפהאמר

~~ר א~~ו ~קל~'ן~ה'ו לפענ~ד נראה ו~ו'. הצני~~ הנ~י~

אני ~אן ~כ~' הקב"ה כ~בא כךדר. כלי ~קב~ה מצא לא ~"ל אמרם ע~"ילרמז

ל'~ שנאמר מלפנ'ו ברח

מחזי~ דידו~ השלוםי אלא לישראל ברכה

~'חודהי~

בא ~איליםי רקדו ה~רים וכן וינום ראה . וכו~ או~ו ו~ילסה אותו ~~מה ח~~הבמדבר אד~ על הוי' משם אות בכ~ל ואד' הוי'השלם זואמר שלום כ~נין ש~פ עולה ~~~~י ופ~נ ה~~די~~א

ה~י~ ~ה~דבר~

~~די~וה ~כל לי טובה

~~ ולכאורה . וכו' בתוכו ודר כנסי' בונה א~יבו ו~ה ידיןי ודן בקרנים ~~בו~ר אותיותיו ד'

~ו~~"~ ~~~ו

י~~ הי'נו

התור~ נתי~~ ה~של עם הדרוש ע~ין מה מובןאינו שהיא

ל~רש~ ~ו.

קט~ז ~בחים ~עיין לי~ראל ה~רכהשורש

ע"א~

~י"ס של הנס כי הרמז ע"ד לי נראהאמנם

~~ ~~~~~ו~ ה~תינה אחר ~~ו

הג~ ~~~ו~ ~דול נס שהי'

למ~ל~ ~ן

הטב~ א~~"כ

כלישהוא מחזי~

יש ו~זה כנ~ל ברכה לר~~

וכן שעה. ל~י רק שהי' מ~ני כ"כ שבחןאיןב~ס~ר

ה~וד~~~~~~ הי' ס'ני הר ב~דושת וההטבהה~ס וזה ~~~ו~י בגי' ~י~י

ר~ לשעה

דברים סיני ב~דבר הנרמז התורה לימודאבל י~ה מוע~ אוהל ש~מד כיון המדרש בדברינרמז

ה'~ היחוד לה'~ת כעת ~לומר ~צניעות

~"~~ וקדושת . ב~י~י~נאמרו

המ~ד~ עולמים בית

ה~דושה וק~וע גנוז בהם מועד באוהל ה~רמז ~ שליםיחודא

~~~~

יש לתר~

ה~ולם בבריאות למה נקר~

או~ ז~ל שאמרו כמו העצם. אור והואלנצח~~~~ו~

בתורה גנזו הי~ן לצדי~ים גנ~ו הימים ~בעת נברא מאמרות בעשרה בונה אני כאן חז"ל שהמליצו המ~ל ו~ה~ידועי ול~~נ~ד ~~~ו~י נקראו הדברות ועשרתהעול~. רבאטעמא

א'~ הקדושה השראת על דקאי דר אני כאןכנסי' י~ראל ~אמרו מה ל~י . בי'

ה~ו~ ~~עת לו ~תגלה ודור ד~ר בכלואחד והיחוד א'רוסין ~עין הי' ה~דומהוהמח~בה אח~ וכל תדיר בהו וקיימא הקבוע ה~~וזואור רא~יתי ~~~ראו י~ראל ב~ביל ב~וחשבהעלו~ב"~

כאשר נבו~ה הת~לות כעין מ~רגתו. ל~יהזה בבנ'ן והע'~ר ת~ר~נו מתן ~אחר התחיל ~ש~ס ~מצי~ו כנ"ל.המ~כן

ע~ ק~ושי

~~~ ב~~~קביארתי אמ~ו

ז~ ב~~~ת י"י צוה אשר הדבר

בהעשה~~~~

הי'נו ק'~ו~'~

ל~ר~~ המדרש דבר יובן ו~זה עיי'וש~טות ע~רה נ~רא ל~ך זו

~~~~ו~ על לר~ז

הקי~ו~י~ מ~י~ס מועד ואוהל סיני במדבר יותר~י~ה אבל י~ראל. ~ל

בעשר~ וקיים עומד ו~ה לשעתם רק היו ש~ם סיניוהר ראוה ואמרינןבג~ו' נשואין הוה הדברות

מד~ר"~ נב~ל"ה מד~ר"ת מה

לכ~ ~ ית"ש בחסדולנצח נ~ראו

~~~ו~ י~ר~ל~ ~ם הש"י שעשה הנ~ואין ~ל

~~~~~

~

י~ו ~~~~~~ו~י~~ו

~ ~~~ ~~~~וי~~~

~ ~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~

~~~ו~ בזה לדקדק יש י ו~ו'

ג"~~~

נא~ר לא ו~ה ~שאי בפ' ה~דרש ~קו~י~

ר~ז עפ"י ~~וני הק~ן לישנראה~~

~אי~אבג~'

בא~רי ~ון ~א~ר לא ~ה מפני פ"~י בר~~ וס~כה דוד חזר ואפ"ה . ו~ו' ~ה ~ישמ~ני

הקוד~ברו~ עיי~ש, הנופלים ל~ל י"י סומך

וז~ ר"~~~~

גרשו"ן בני ראש א~ ~שרי ~ל ~ון

ה~גורשים בנים ישראל של ראשן ישאא~שהשי"~ אליו לה~יבם או~ם וי~~וך אביהם שולחן~על דוד שס~כה אשרי של~נו~ן

ברוה"~ ~ן ~~"ל

~ ב~הר~ והסו~ך ~עוזר ~ויעזור

~~~~~ ~ו ו~ו'~"~

וי~~~ו ~~~~~ ~~~ ~~ ~~ו~ ~~ ~~~~ ~

~~~~ו ~~~~ ~~ ~~~~ ~~~~ ~~~ ו~~ ~~ו~~~~

~~ו~~~~~~

~~~~ו~.~~~~ו ו~~

~~י ~~~ ~~~~~~ ~~ ~ו~~

~רבו~י ~~ע~י~אשר ~~ו~םי ובפר~~~

א"א ~רן ~~בוד ~ה נראהזצלל~"ה~

~דבר'ה~ צו

הי~ על ז'רוז

ו~ו'. א~ ה~וציא'ם ו~~בוד וה~אוהה~נאה מל' בא צ~~~ קנאה עבור ה'א צרו~ע לר~זיש וז~

לזא~ דבר'םי פט~וטיהרע ~ביא

צ~~'~ כאשר

וט~א ~~י~ן. זב ~~ונה הוא ~~~וה רזיליא~רו א~ ~~~א הוא א~ר ה~דו~ה ~בוד הואלנ~שהנפ~

ה~בו~ ~י ~~לה של

בור~~ אני אין ח'וו

והו~ הוא וזה ז"~י ~א~רם לדור י~ולין

צרוע ~ל ~~~נה ~ןוישל~ו הזירו~

~קנאה~

זב ו~ל

~~~וה~

~~א ו~ל ~ה~בוד~ לנפ~

נ~בה עד ~זכ"ר ~י אפי~ו~של~ו

~הו~ לא ~שפיע ז~ר ב~י'

ה'צר ~~ר~יה אם אפילו בהםיש~~ש אל י ~~ובן ש~ים ל~םשהוא י~ד~~

~חו~ ל~חנה

חו~~ברי~שלחום הגו~

י~ל~ם ~ל~

מ~נ~ יגרשה~דו~

שו~ן ~~"י אש"ר א"~. יט~או ולא הא~ו וי~שיר ~~ובה יעשה ~זה נ~~ל ח"ו באםב~ו~םי ~~~ה ~שובה אנ"י עי~אה ~שובה א~"ר~עשיו

: ויר~~הו י~י אלוי~וב

~~~~~~~~~

~~ ~~~

~~~~~ ו~~~

הכ~וב על ז~ל ~א~~ם 'דוע~~~~~י לרשעאוי

~~ ~ם ו~ן י רע רק י~אר ~אשר

~א~ר יר~בר~עים ~~יב~ יק~

רשעי"ם וזה חיות לו ואין ~יום ~ל רע רק נשאר~~~ או~יו~

אז~י~ אשר ~קום ב~ל הכ~וב פירוש לו~ריש בר~~ עפ"י ובר~~יךי אליך אבא ~~~א~

הכהנים ~השם היינו שלוםי לך ויש"ם ~ליך פניו ד~ישא עםהוי'

~~~ מנין הוא

~ג~ר ואז ~ ~~ו~ ויקח רשעי"ם קרני יעקור ~אשרהשלום

רשעים ~~יב~ אויב ~פניהם יגרש ואז ש~י או~יו~

לישראלונשאר ~~ו~ ~~ר ~קום בכל וזה .

ש~"י א~אז~יר ~~ו~

להש"י ~ינוי הוא מאו~יו~ ~~~ אהאז~'ר

אליך אבא ~נ"ל רשעיםובר~תיך

בהצ~ר~ עם ~~ו ~עולה הוי' ~מי

וזהו בשלו~י א~~ם אברך ~נ"ל ~~~או~יו~ שם היינו ואנ"י ישראל ב~י על ~~~ א~וש~ו או~רים אנו ו~ן א~ר~ם. ב"ההוי'

שעם ~~ו~ ~~~ ~~~ או~יו~

ישראל את לברך השלום ~ג~רבאהבה

~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~

~~~~~~ ~ו~ ~~ ~~~ו~ ~~

וגו'. ~י

וי~~ ~~~ו~~~~~ ~ו~ ~~ ~~~~ ~~

~"~ ~ו~ ~~~~ וגו' ~וה' רבינו ~~ק~ושידוע ~~~י ~~

~ו~ זצלה"ה ~~~

~דו~~ים הם ~ה מפני ה~ל~ידים אותוששאלו

בעניו~ עליהם שג~ר

הקדוש וא~~ ר"לי הד~קו~ רוצים א~ם ל~ם ~ע~ה ~הלה~למי~ים

צפון ~צד ופרנסה ידר'ם להה~ים הרוצהדייקא ~~~~ עצה א~נם וא~הי ז~ב~צ~~ן

א~~ ש~קבלו ל~ם

ש~היועלי~ם

~~'ו~

לו ואין קצוו~

דרום ~ו~ר דפר~א אגרא ~ס' ה~ברים והובאו צפוןאו

וזה זצלה"ה. אא~"ו ~רן~~~וד י~

בקרא לר~ז

ויע~ הרוצה ב~רום ש~וא במנורה אהרן ~ן ~~ן ~וגם ידריםלהחכים

~רו~~ לח~~~~

וע~ה ה~~ום בצד עליונה ב~~מה ~קדושיםפעולו~'ו

ה~נור~ ~ני ~ול אל בצד~ותיו ~עלו~ם היינו

פרנסה ל~ב'א י~~ה זהב ~צפון ~פון לצד~נגדו אהרן ~ל ~ב~ו לה~יד אהרן כן ויעשלעולםי לעורר ~ש"ה א~ י'י צוה ~אשר שינהשלא

ש~רו~ז כ~ו ו~צו~י ל~ורה העולם ל~יוםפרנסה ג~~~ין

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~~י~ מזון ה~נות סוד ~זרי י~א

הו~ מבחינת

מאותיות ~נ~למים ~אותיות ומרומזאיןי~~~

~~~

~ אותיות

~~י~ משה את י"י צוה ~אשר וזה

אי~ן~ בחי' שהוא מ"ה ואנ~נו אמרו ואהרןומ~ה

"~מחת~~"

והנה "~ש~.אנשי~ ל~ ~ל~

~"ת~~~ ~חי' ראה נא לך .

למ~ה אמר והש"י הצל~~ את י"י וי~ן ~~וד~ינה ~~~ הרי ז"ל ~~יר~"י לד~ת"ך לך שלח הד~ת~חי' וד~ת ~ינה ח~מה מוחין שלשה ~הם מסרשמשה יג~רו ~כחם אשר דקדו~ה מדות זיי"ן אל~~נה ו~~~ה הק~ושה~ תחת להכני~ם או~ות ~ז'~ל

הצדיק הוא ~ץ ~ה היש מדות הזיי"ןהתורה

~נוד~ ~ששה ש~ולל תפארת ~חי' הקודש מאילן

~חי' הוא הארץ את וראיתם מדות. ו'קצוות ונוק'. ז~יר הוא מל~ותהז'

ונוד~ גורל מהאריז~ל

אהי' מילוי כי וגו' ~חד ו~ורל לי"יאחד הוי'ומילוי ~~"~

~~~ גרל מספר הוא ~אחד ~ניהם

~ אלקים ~שה זה ל~ומת זהו~ן רגליםי שני ל~~ירו אחד שניהם ו~~ל~ות~~~י מה ~וזה

משם אומריםששמ~תי הר~ הצדי~

מוה'ז~לה~ה ~~~~

שנס~ מפה"~ לק~שינ'~

ר"ת ~אזל~~ומת ~~

~~ ~ל~ים~. ~~ה

~~תבי ~~וא~ והנ~ אשרהאריז"ל

אמ~ יו~~ לש~~י

ישורו~ מ~גלים

ש~ח רצה ~יאתם ה~אים ישורון ש~~י הי"~

המרגלים יתגלהאצל הוי~ צרופי י"ב הםמצרימה

אח"~ ~נ~ן ארץ את ל~ור הה~~ים

~נוד~ ויתג~ר

הוי'.~ח ואח"~

~ה יתג~ר ממצ~ים י~יאתם ~עת ~רץ ל~יאת הכנה להיות אה'' אשר אהי'שם

ויהי' ו~ו~ם ~מילואם שניהם יתגלו ו~זישר~לי

~"~~"~~ ~מס~ר

~~~ ששורש נודע והנה .

מנו~' הואה~~"א ו~

שם היתה ש~וא לחם ~כר ~ד זונה אשה ב~ד נאמרו~"ז הזונהי ~~"~

בחי' היפך המזוןח~ון

~~

הב~ית ו~תי~ון .

קוד~ ~חי' יתוקן

~~

שהוא ~~ ~מס~

~ו~' חנה אמרה ו~"ז~נוד~י

~~~ אוי~י ~ל פי

ו~י~יאת י פי' ומהתה א~לה ~ונההנאמר היפ~

היוהמרגלים ג~ו~ ~מדרג~ כול~

ו~לו תיקון ל~שות ו~צובקדושה ~ול~

וזה הזונהי ~~"~ ~דהנאמר

~~~ ל~א

חמ"~ שנאמר מה לתקן

פי'.מ~ת"ה~"~

מידי ה~רץ מפרי ל~חו הנאמר ~ל תי~ון ~~ן ~חי' ה~ג~ר כילהראות דמיז~~

הזמן ~וד הי' ~א אמנם לחם. כ~ר~ד

ול~לז~י ו~וח ~שלימות ~תיקון ~דיין נגמר

הז' להג~יר בם לבשאחרת מדו~

~זיי"ן אומות~

~"~ אנשי ~תו~ה ראינו אשר ה~ם ו~ל אמרו

~~יין מדות~ ב~לי שה~~~ו~ לה~

~די~ור וכו' ג~ור"ה חתי חס~ד. ~נ~ן זה~.שאחר

~ד ~ זצלה"ה מלובלין מו"ר אדונינו שאמרמה ~נוד~ בשליחות ~נה אר~~ים אחר המוכשר הזמן~~א

אר~~ים ~ן ה~וב ונ~גלהיהוש~י ל~ינ~

נו~~א

ד~דו~~ אל ~או אז

~~~ הס~~א ~ל והתג~רו

ונ~נ~ אל נתהפ~ה ג"כ ו~יא הקדושה תחת

~ שלמה בתשו~ה ל~ו~ההקדו~ה

~~~~~~ ~~~

~~~~ו ~~ו~. ~~~~ ~~ו~~

שאמרו מהידוע ח~מי~

ו~תורה ~ה הקדוש אדונינו ד~רי ~פ~י והנראה לדרו~,ני~נה

אשר זצללה~ה מ~ו~ליןמו"~ הזיי"~

המה ~ממים ה~דושים המדות נגדנגדיים

~ידו~ ~ל"ז כי

האמורי ~~"אי ג~ורה ח~י ~~~אי חסד כנ~ן~"א. פאר לשון ה'ום האמירך מלשון דס~~יתפארת א~רי~ראל

~~ וכו'. אתפא~ר

וז~ ו~ל ~א~רו

ראינו אשרה~ם ~תו~~

אנשי ~~ו~

~לומר להם הי' א~נם דקדושה למדות נגדייםומדות

יחלו~. ~.יל ה~ה אש~להת~ונן ו~התחזקו~

~~~ו~ ~ל ויתוקן הס~"א ~ח ת~~ל דקדושה ~ שמים ~מלכותה~ו~ם

~~~~~

~~ו~ ~~~~ ~~ו~~ ~~~ ~~~

וגו'

~~~~~ ~"~ו~~~~~~~~~~ ~מדרש ~

הי' ו~אם מש~ר לאין גדול רצון ~ת ~י'~יאו~ר

~ל~ ~ד נא

~ו~ ~ל

הדורות~ תפילתו ~יתה

~מר ו~אשרנש~~תי ~ל~

נא ~~ו~ ר~

העם סלחתי י"י ויאמר השמים ~ן לו ה~י~והזה

~ד~רי~ לא וכי התמי' ~דלה והנה יותר, ולא

יד~ ולמה ~צון~ העת מן הגדולה ~נ~יאתו משה

לא

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ לא ה~פ~~

עד הסליחה סו~

הלא הדורו~י ~ל עמו ~ללות עבור ורגע עת ב~ל נפ~ומסר

~י~ ב~פילת ~אן ה~דוש הזהר עפ"י וי"לישראלי נ~או חסד ורב אפים ארך י"י ב~רגליםמשה

עון

ופש~ אמאי שהקשה וגו' ל"י ונ~ה

~~~ ~לקא

משה רצה לא דיברו בשקר אינ~ו ותי~ץמכאןי מדת ב~יבת ח"ו קי~רוגלעורר

~~~ שיתעורר

דבאמת י"ל ולפי"ז באמתי דיברו לא ש~םעי~ז רבינו מ~הידע

מהע~ קיום ~נין מיהו רצון

~פ~ אמתי ענין הואלעולם לעד ~~ון אמת

עד ~ס~~ה מבקש הי' א~ א~~ ~אי,~וש~א

סו~ ענין מתעורר הי~ הדורות ~ל

אמ~ ק'ום

לעול~ בש~ר שהם על הק~רוג מ~עורר והי'

.דברו ול~~

את תפס המיעו~

בעד לעצור ~ ישראל ~~ובתהמק~רי~ים

~~~~~~~ ~~~~~ ~~ הנה ~~~~~~י ~~~~

עבירה שיעשה להאדם מס~ת~שיצה~~ר

צרי~ הלא ה~ין בת~לית 'הא מה להסתכל

בסופו 'תחר~

והנה אח"כי לו יהי' ומר רע ~י החרכים מציץמן ~מו הסה~לות ע~ין הואציצ'ת בי ב~דו ~מו עבירה הואובגד

וכנ~ ~נין הוא

ס~~ ~מו

~ו~ להם ועשו שא~~ וזה י הבגד

~~~~~ שיס~כ~ו

~~ ~~~~ ~~~~~~

עלשל ה~ו~

בגידו~ יהי' מר הלא אח"כ י~י' מה העברות

~מו העבירה מן ינצל ~ועי"ז 'צילנוי ה~"יבסופו ~מנחות בגמראשמצינו

~ידוע~ מ"ד~

~~~~~ ם~~~~~"~

~~~~~~ לרמז יש י

נאה לי דדוד כסא ~ללישועת~ו ובפ' ~ידועי בפסחים רז"ל אמרו ~אשרלברך יהודה א~~ויגש

ליוס~ ~בדך נא י~בר

הישועה על הי' הדברים ~ל ~ידוע ו~ו'באזני ~~~לעתיד

משי~ בן

יוס~ שלום שיהא דוד בן ומשיח

~ידוע,~~~

~ו~~ . ~אשי ~שמן ~~נת ר"תר"~

רז"ל ש~רשו כמו ~דבריך ~לחתי ~"י ויאמר רוי'על

ב~ס~ דדוד

~"~~ לו~ן

~~~

אפים : קצרתי ~י ו~בין ~סדורב

~~~~ מאי רבא דרש נדרים בגמ' ~~~. זבולה עמד ירה שמשד~תיב

שמש ~ מלמד ~ביעי ברקיע והא בעיין מאי בזבולירח וירה שמששעלו

מרקי~ רבש"ע ל~נ'ו ואמרו לזבול

לבן דין עו~ה אתהא~ עמר~

ואם מאירים אנו באותה י מאירים אנו איןלאו

שע~ בהם ירה

האירו לא למה מובן אינו והענ'ן י ו~ו'חצ'ם

תי~~ . חצים עליהם שזרק עד הבורא ~רצון

בחי~ ששם בבריאה הוא וירח שמש י~ועאמ~~ ~עולםהב~יא~. שהוא ~~~~~ גימ' שהואמשה בחי' כחץ יורה מלשון שהוא חצים עניןוידוע סוד האריז"ל מ~תבי ~נודע~יווג

של~~ החצ'ם

מל~ות בחי' שהוא לדוד יהונתןשזרק שפגמוו~יון ~ידועי סתימאה עילאה ממוחא דאיזדרי~י~יפין תל~ וה~

ע~~ הדעת שורש שהוא במשה קרח

לא הזיווג לב~י' ה~צים באו דמניי~ו מוחיןמג' ז'ווג בבחי' להאיר וירח השמש בי~ולתהי'

שהש~ש משפי~

~נתסר כיוו הלבנה ל~וך ~אור עד ~נ"ל הזיווג שורשלהם

שזר~ הקב"ה עליה'

שע'קר נודע ~י להאיר שיו~לו זיווג בחי'חציםהארה

הב~ מעליונים

ותחתוני~ זיווג ע"' הוא

ויחוד~

~~~~~~~ ~~

~~~~~ ו~ו'

מאמרם נודע דהנה ~~ו~~.' ~~ ו~~~~~~חולין ז"~

~~"~ שמדרג~

דוד מ~ררגת ג~ול אברהם ואנ~י אמר שדוד מדודי יותר ממציאותשנתב~ל~ולעת

שי~ ~מדריגה הי' ואברהם חיותי איזה בו

עפר ואנ~י וא~ר ממציאות שנתב~ל יותרגבוה

~משה הנאמר ~דו~ו ~~נםואפרי ואהר~

ש~מרוואנחנו

~~ ~סרו~ו ~יר הי' שאברהם לי שנראה מהוזה ~~פרי אפילו וכל מ~ל שנתב~לו

ואמר לגמריי ~תב~ל שלאמה ~ו~~~~ ~~ ~~~

~~~~~~ שי~ ~~~

~ך כל לי ה~גלו~

אלקים ו~~~ ~~~ ו~~~~ועדיין

עדיין נ~ב~לתי ולא משה שאמר וזה ולחסרוןי לפלא בע'~י והואמ~ל ~רחלע~ת

~~~~ ~~ ~~ ~~~~~

~~~~

הקדושה התגלות ל~ם שיש ~~~~י~~~~ ~ליו א~כםלהקריב

לפי"ז אתם צרי~ים א"~להיות

~ ~ ~ ~ ~~ ~

~ ~ ~ ~

להיו~ ולהח~ב ~עיניכם ~טל

וא~~ ואיןי כאפ~ לבא א"א כי ~ה~הי שהכל ה~ורה כל ~לדקאי

~לא כןלא ~~ו~ ~~ ו~~~~~

אבל ה~עם~ל~כלי~ א~ם ~~פיצים ל~ ~ר~

~ה לה~~ונן רצה

לכם שאין מה לה~רעם ל~ם א'ן לכך~גדלו~ ח~~ בזא~הפ~~

כמו ה~ורה כל על ~קאי ה~ורה

ה~מנו~ ~דולהי יו~ר

ו~~~~ ~ו"~ ~"~

~הוא הוא למד רק האמ~

חק~ ~~~ פרה ~ל ה~ורה

~י~ בדין עליו וחלק מ~ה ~ל הקשה לכךלחודי כמאמר הש"י בו בחר לכך ואין א~סבמדרג~הכ~ו~

~~~ו~~~

שכולו ו~לי~ ~פרים מלא : והבן ~~~. פרה וז"ש י ~כל~

~אי שהחקה היינו ראהאדומה ר~

פרה על

~ ~ ~ ~~~~ ~~ ~~~~~

~~~~ ~~~~~

וא"כ ה~רהי כל על ולאאדומה במקו~

שלא

~~~~ וכו'

ח~ה נכ~ב ~~ו~~י ג~ ו~ק~~~ ~כ~

ע~"י הו~ך הסב~~

וה~~ם רז"לאמרו

~ה~ ~מ~~ח~ ומזוז~ ב~לי~ משה על ח~קל~יכך מ~ני במנין נ~מע~ו

~~ל כנ"ל

~הארו~ להם ~אמר וזה או~םי מכלה ה''

לחקור שאיןהאמ~ מ~ה~ ~ע~

כי מצוה ~ום על

המע'ו~ מכם ~נשאר מה מכם

~~~ ~מצו~ מ~ני הוא

נ~נו ס~~ מא'~

אין הם מצו~יו וגם י~~ש וגו'. א~כם י~ראל אלקי הבדילכי

~י~ ל~ם

ס~~ ולנו

ני~~ : בחקה הכל

ה~קרבו~ לעבוד~ו

מ~ לסבול יכולין א~ם שאין

וא'~ לבל~י ו~דושה ~בוה בעסק לעסוק בי~ל~כם

~~~ ~~~ ~ו~~~ ~ן~ ~~~~~~~ י"ל .

בדבר~ח~או מ~

על בס~רי~ ~נמצא ~~מע~י מהעפ"י מרומיםי בגבהי הנו~עי הד~רי' מימ'ו ונ~ן ו~ו' הסלע אל ודבר~ם םפסוק יו~ר ~בוה עבורה כהונה גם בקש~םועכ~'ו דבר בכל כי הסלעי מן מים להםוה~צא~ י"י א~ עבדו לכם, ~וב לא שהוא מ~~"כויו~ר

י~ב~מח~

במה לבמד' ~ ו~צליח ה~בו~ן ~הרשי~

י~ודו~ גם ו~~כ

ב~ל~ ה~בע מימי בהסלע נשאר הי' אםוהנה המיםי מיסוד יש

~י~ ~ו

~ ~ ~ ~~ ~ ~

מאיו יש בג~ר הנס הי' לא היס~דמן ול~

הי'הנס

וכדי כךי כ~ גדו~ אמר ~נס א~ ~הגדי~

כלומר מי~יו ונ~ן וגו' ה~לע אל ודבר~םה~"י ~~~~. ~"~ ~ו~ ~~~ ~~ו~~~~~~~~ נאמר לא ~מה מקש'םר~'ם

חק~ זא~המים

שי~ ~~בע'~ שלא ~ד בתחלה י~ן בו

ואח"כ המיםי מיסוד בוי~א~ ~~ה המ~~~רי דברי ע~"י לפרש הק~ן ונ'ולהפ~ה. והוצא~

מים להםראה

~ר~ הסלע~ן ראה אד~מה פרה מ~ה על ל~~וק

עכ~~ משה להם שאמר י"ל ובזה .

פלאבררך משה על חלק קרח דהנה ונראה . ~לאוהוא

~וצ'א שלא ע~ ~~~ ~~~~ ~~~בדין

~'~ במזו~ה ח''ב א~ ס~רים ~לא

ו~~י~~כולו מיםי לכם שנוציא רוצים ~~ם ה~בעיםמ'מיו

~כל~ יה'' לאהלא שכל ה~בונן ולא בציצ'~י ח'יב אם

הנ~ כך~ כל גדול

אעשה כן לא ל~עמים שמבואר וא~פ'~י י חוקה ה'אה~ורה

ו~~כ"~~~ ~~~~ ~"~~~~

ראשון שבפ~ם העיקר ה~עם אין במצוה ~עםאיזה

ד~~ ו~~~ו ואח"כ ה~בעיםי מימיויוציא ידמה

מנורא ה~לא גדלוב~ה הכ~וב ה~עם מפני היא המצוה דעיקרבדע~ו ~~~~ ~י~ המוצי~ עלילו~

מים מזה נצמחבה

נס ב~רך ה~ל~ישמצור בסנ~דרי~~כ~א ~דאי' א~קורס~ ו~ל~

: מאין יש

ע"ב~ ~ורה ~עמי נ~גלו לא מה מפני ר"י אמר

מקראו~ ~~ישה~י ונכ~לו ~עמן נ.זגלה

בה~~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~

אמר נ~ים ~ו ירבה ~א ~נאמר העו~ם.גדו~י נ~~ח מה ראו וכו' א~ור ולא ארבה אני~ל~ה

~~~~~~"~

~ג~~ י ~~~~ ~~~ ~~ דוקא ~כ~ב ו~ה י ח~קה ה~ורה כל והרימזהי ~~

~~~ן~~~ ~~~~ ~~~

וגו'.

~~~ לומ~ י~ חוקהי אדו~הבפרה

כ~יב לא ~לכך ~~~י ~~~

~ו~ ~ו

במ~ר~ ~~ו~י ~~~~י ~~ חק~זא~

רק הפרה ~~ו~~ חק~ ז~~

רבה ללמד בד'~

בזה לי ונרא~ ע"כ. ~כ~ו ~י~ול הואדהנה

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~

אי~~דהנ~ ה~דוש הג~ון בדברי

~"~~~ ~לה"ה

בהאי ~צוה שכר הכמים ~א~וב~ה כי הוא והט~ם יליכא על~~

~כירו~ אינו

אלא מ~~למ~ לב~ו~

~צה הנ"ל הקדוש ואמר ל~ב~

~כר~צוה

ג~ מצו~יו כל ש'עש' עלמא בהאי

במ~יר~נ~~

נקרא ויהי' עלינו כ~צוה ~ו~

יהי' ואזי לומגיע

שכ~ ~י' י"ל ו~ה . ~כ"ד

~נחס אשר ידוע כיהנ"ל ~מדר~ קיד~

שמו יונ~ן וב~ר~ום בג~' ~מ~וארנ~ש ב~~יר~

ל~ נא ראה

הי' היכן עדבדב~יה' מסיר~

ממשי ב~ועל נ~שולז~

מ~ני ~כרו ~יטול הוא בדין ה~ב"ה ~מרשעשה

במ~יר~ נ~ש

ומ~י~ לשלם הדין ע~"י לו

~די~ה~כירו~ ~ הפועל

~~~~~~~~~~

~~~~ ~~~ו~ ~~~~

~~~~~~~~ ~~ ~~~~ ~~~ ~~ו~~ו~

חזון כל נס~ם בגלו~ינו א~ר י~וע לצדי~ים ג~זו אמנם .ונבואה

באו~יו~ ה~ורה

רואים הדור צדיקי ודור דורובכל אצל ראו ועינינו י נבואה כמו כמ~טה~ורה באותיו~

ע~"' נבו~ה כמו כמ~ט רבים ~ניניםצדיקי' י"לוזה ב~ו~~י והילוכו דר~ו ל~י כ~ו~א ה~ורהלמודי

~~ ~~~ ו~~~~ ~~~~ ~~~ו~ ~~~~

~~~~~ י~י עובדי על ~א~ים ~הם הצדיקי' אלהנקראי'

עצ~ם שמ~ים י~ראל לבני מ~ו~י~ראל להיו~

~"~~~ ברוה לומר ~יוכלו

ידם על י~~ימו ה~~י~ ומן י"י צוה א~רהדבר ~~ הקוד~ ~ יה"רכן

א~ ~~~ו~~~~~"~ דיבור ~נראה

הדבר נמ~ר~"מ ק~ו~~~

~~~ו~ ~~~~ וגו'

~"~~~ ~י ל~חמים הדי~ים י~~~ו ~הצ~י~י~

~~ הרצון הוא כן ~"~ ~ו~ ~~~~~~~

: לרהמים הדינים י~~קו ~הצדי~י'הרה~ים מבע~

היא ~א~"ר~"~. ~ו~ ~~~ ~~~~ ~~ ~~~~ ~~~~~~~~~ ~~~ר~

ה' א~ כמו

האמר~ להם לי~ן ~~אר~. מלשון ~ר~"י היום

~~~ר~מד~ ~~ר הדבר ~ה ליוצרם ל~אר

צו~

ה~ורא רצון זהי"י י~"~ שיש ~י נ"ל ו~~י"ז .

כהלו ~~~ר~ במד~

~ה פ~חון לו יש יוצרו.ל~ני ב~פל~

וז~ בתו~ה נכ~ב אשר א~שר

בן חנינא בר' שמצינו ~"ד אמ'רה בלשון~~אר~ ~הוא א~י יודע ת~יל~י ~גורה אם שאמרדוסא הוא כזו ו~~להמקובל

~~אר~ לעושי'

ל~~י כזו בת~לה מ~~אר וה~ב"ה האד' ~ןלו ו~~אר~מלאכי

מעל~ דבר פינו יאמר ~לא ויה"ר ו~בין ~ כרצו~ושלא

~~ ~~~~ ~~ו~~~~~~~

~~~'~~~~~" ~~~" .~~~~~"

~~~ ~~~ ר"~~ה

זא~ ~"~ ~~~~ ~י נ~מ~ינו

על ~ב וכר~ם שב~~י' אבינו ~בלנו י~ ~לינוירהם בני~

ו~ו~ לנו יש כי ו~ם לנוינו~ י~יב

~ניםדין והו~

אב ~נו וקיי~~

~ל ~~ל ~ב ~ו~~י ~שובה. לנו ויועיל ~~ול כבודוכבודו

המ~עו~ י~"ש כבודו ונ~~לה לקדושה ה~ל בא

~ידעו נ~עו זה ועבור והמקובליםי בזו~"קכמובא

לקרו~ אבא

וא~א~ "אב "מנחם וגם

~~ ר"~

וא~ אימא א~א~ רציעא וארום דא~ים עיג

וא~~~~ : ימינא ב~רוע

~~~~~~~~~~ ~~~~ ~~~~

וגו'~~

~~~~~~ ~ו

חסר והנה וגו'. ~~~'~ו ~גו~~ ~~~ ~~ו~ ~יב~

צריך והי' אללכ~וב

~~ו~ כאלו ~יר~"י עיין וגו' אשר

נראה ~וקוםי אלנ~~ב ל~ר~

~~בוננ~י כא~ר ~~יטין ~"ל א~רו הנה אא~ו מרןמדברי

נ"~

ע"א~ עורו ~ין זה צבי ~ה בה כ~יב צבי ארץ

כך אחר ב~רו א~~חזי~ א~

בז~ן ישראל ארץ עלי'~יושבין

רווח~ ~לי' יו~בין ~אין ובזמן

וזהו י ע"כ~~דא ה~מ~

ש~סר הק~ו~ה התורה

~~~~יב~ וה~קום ג~דא הוא בחורבנה ~הרי

בהעלםהוא ע~ ע~

גליו~ ~י~וץ י~יבו וישר~ל

המקו"ם וימלא אדמ~םאל בה~~ש~ו~

לאין ~ה~ה בי~ו~המ~~ר

~ ~ ~

אמר מ~ה אשר ידוע~~~~~י ~~ ~~ ~~~ ~~~ ~~~ ~ד~~~~ הדברים שיהי' הסתלקו~ו קודם לישראלתורה משנ~

עד ולי~ועה למשמרת להםהאלה שיב~

פנחסבמ~פר ~~~~~~ לרמ~ יש ו~ה הגאולהי לבשר אליהוזה

~~~~~ ~~~~ו:

~מו~ל בידינו קבלה אשרע~"י ~~~~~~י ~~~ ~~~~~~ ~~~ ~~~~~~ העומ~ ה~~טי ~יש~ל

ול~וררם להו~יחם עמו על שלא ~~י~רים לדבר שפ~יו ל~מור לי"י~וב דבריו וי~לכל בדבריוי קי~רוג אי~ה ח"ולגרום

במש~~ לדין דיןובין ח"וי ומגונה רע מעשה שום לה~כיר שלא

~ח~'~ 'בק~ על האמ~י מ~עוזר

עמו זלה"ה מרבו~ינו ראינו כ~~ר ישר~לי ~י~ עמדוכאשר

ולדרו~ להו~י~ וכדומה שובה בשבת

לי"י והתפללו הדרשה ב~וך פניהםהפ~ו דברי~ם על י~עורר לבלרעוא שיה~

בלבול איז~ ישראל ~מו לבב ~' ~~"ו.וקי~רוג

שו~~ ה~וב.

שיו~לו ל~וב לב~ם ית~ורר תוכחה דבריוע"ילקבל

השפעו~ יש ול~ה הבר~~י ממ~ור ~ובות

ש~יו~ל~מ~ לעו~רם ב~ו~ח~ו אדונינו משה

הנק' בינה במקום ~שובה עילאהלת~ובה . המא~רנ"ובינה ~~~

ומינ~ וכל נפ~ין חידון כל

~דברי' ~לה וזה וי~ועותי טו~ות~~פ~ות הנקרא לת~ובה והמשכה הנהגה לשוןד~"ר ~~~

ב~ל ל~שובה לעו~ר הי' תו~חתו דברי ~ן~~~י

זא~ לה~~י~ ~לא ונ~מר נ~הר הי'

~ום ב~ו~~~ו

ח~~ . וגו' בערבה ~~דבר ברמז ~כל רק ועון

שיהיו ב~די ~~ו ~יטרוג ל~וררשלא ב~חמי'~ וי~ועו~~ ~ובות הש~~ות להמ~יך~'וכל ~וי~

~ ~ ~ ~

~~~~~~ ~~~~~~~~ ידוע ~~~~י ~~ו~ ~~~ י"י

הוא ~~ק~ל הראוי' התפלהאשר לב~~

ר~מי' ~בודו רק ב~~ילתוול~וין

~~שר ~~ י ית"~ חס~ון יש בודאי בישר~ל חסרוןח"ו איזהנ~ילד ~ל נ~מ~ן~מקור

י~רא~ בשכינה

הקדוש~ ~ם

.הבנים ויתפ~

וממילא י הש~ינה תיקון ~ל ב~יבת י"י ~ל ואתחנן וזה י למ~ה גםי~ו~ן לדורו~ לאמ~י"י

~בור שיתפללו : ה~ל ויתו~ןהקדושה השכינ~

~~~~~

~וד

~~ ו~~~~~ ~ו~'

ל~ובה ~~ים שיש ~ה ~פ"י~~~~. ~~ו~ ~~~וע~ים

לרע~ ~' משה ואמר ~הל~י ב~~ר

ה~הופ~ין עתים אפילו עתים ~שנ'היינו ~~יהי' ג"~

~~~~ הו~ א~יר~ ש~ן רחמים

: רח~ים

~~~~~~ ~יד~ע עפ~י

~~ בגי'

~~ל זו שהת~לה ידוע~י ו~~י ~~~ וה~פלל תשו~ה י~י באלול הי' ועוג~יחון מלחמו~

עד~שה ~ו~

לע~וד ~י~ולת שיהא הדורות ~ל בימיםלהש~י

האל~ בדיבורי' ב~ר~ות

בקנ"~ ~קדושי~ יהא ומשקה מא~ל בד~ר אפילו ו~ן .

לעבוד גבוה לצורך י~"שלעבוד~ו ו~~

:

~~~ ~~ו~~~~~

~ו~' ~ו~~ק ~י~ן ~נו ~~רו ה~~נהחכ~י ~~~~ ~~ו~ ~~~

~קו~~. היא ב~יו שגורה התפילה באםלידע

~~ ו~~~~~ו~~ לה~"י מ~~לל שהי' ~ו~'

~"~~~ וי~י' ב~יו שגורה הת~ילה שתהי' הי~ו

שת~ילתוב~וח מקובל~:

~"~ ~~ ו~~~~~

~ו~'~~~ ~~~

.~~~~ ד~נה

כ~~ אני נ~תב ~שאני לא בעו"ה

אול~נקראי הגאולה ~שיהי' ב"ב לבא לע~יד

~אמר וזה ~כ~י~תוי נקרא י~י'שלימה הוי' נקרא יהי' י"י נאום אז וגו' גואללציון וב~

~ביק~ וז~ ~כתיב~ויבדיבור ברצו~ו ~הימנא ר~י'

לי~נס

~ ~ ~ ~ ~

~~~~~~ו~~~~~ל'כ~~

והי' ל~רץ ~~ת יה''ש~~ה תהי' יכ~ס הוא ~א~ יוד~

~י~גל~ ה~דו~י' השמות האור

~~~'נוע"י ואמר י ~ד ל~ולמי ~לימה הב~וההגאולה בא'ת~רות~ ~ת~ל~

דל~~א ל~ר~

~~ו~~~~~ ~ו~'

ביק~ ~~~~י ~~ו"~ ~~~~ בב"א~ג~ולה

ב~ת ככתיב~ו הוי' נאמר~יהא ~~~י ~~~ ~~~ו~ ~~ ~~~~~~~~ ~שהו~ ההו~

י~נס ~ לא~~

~~~~ ~יו~ ~~ו~ ~~~~ו

~"~ ~~ ו~~~~~

~ו~' ~~ ו~~~~~ו~~~~ ~~~~י ~~ו~ ~~~

~~~~

. תיב~

תח~~ו בסגול, קודם ל~וב ומהאריז~ל מ~ו~~קידוע

ו~נר~~ קי~א ~כתובות ~ג~' ~~"י

הת~ל~ ע"ב~ בת~ובה

להיו~ ב~י'

צדי~ דרדקי מקרי אדא בר הייארב ב~~יא אהיד

הו~ לקי~ דרי~ו~רע~ אותנו ל~ד וזה .

רב~~יפגר בעת י~ראל ~ל

תל~~ אתא כי . אתא ולא יומא

א~~~~ו~

~~וב ה~ם ~ותיות לא~ר. ~~ו~

~~י' דלית א~ל א'~גרתאמאי גו~~~~א

כרם~

הניח ~הת ~אות ~' ראשון יום ממנה ו~צרתי אבאלי ~ואת "ה~מים ~את ואר~א שמיא בי'דהתים

א~כולו~~הא~~~ יו~ לגרבי א~כול

מאות ג' ~צרתי ~ני

~~~" ~~~~~ "~~ו~

ר"ת~~~

~תיאש~ולות הזיין ל~~ן ל~ר~ א~כולו~

בצרתי שלישי יוםהבל'ם

בע~ הת~י~ות שי~~ו התפ~ה

מ~נ~ ~או~ ~'

~~ש א~כו~ות ~שכו~ו~

~גרב דאיפגרת לאו אי ~~ל . מחצי' יותרוה~~רתי ~ כל ~~ון לפני לר~ון באות~לבות

~~~~~ ע~"י לרמז נראה ו~'~ ~~

הידו~ ע~אה~ה

ב~לת לא אילו כל~ר ~~י ט~ האריז"ל~~~בי מ~

~~~~~ ~ו~~ ובמה יותרי י'ן מוציאין הא~כולות היו התורה

~~ ג~וליל~ון

הל~ ד~סו~א ~ה~א יהא שלא

ר~ וב~~ת הכרם עבודת ב~~תדלותשעב~ת

צד.קבבהי, ~~ ב~

~~~ ו~ו~~ בזרועי

ב~י,

צדי~ ~בודת כי מו~~יםי ש~יינות לך ג~מת~~ורה

~~~ ~~~~~ וז~ י עולםיסוד הו~ ה~דוש~ בארץ וכרםש~ה אצ~רך לבל

~צמןלהס~ים י התורה רק ר~

~~וכל לתבו~

~סי, בהו"מ ~~~ינןוהנה ה~דיקי, כד~ך

קצ.~ ~ניית בדין

צי"~בדרך קרק~ ~ וה~ן

גדר ~גון בחז~ה ~ נ~~

דוקא הוא ~רץ

~ו~.~א~ במ~ש.ו

~מצ~~~ ב~י~ו~ ~ביה ~גון

~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~

י~~~~ ~ . ~~ ~~~

~~~~~~~ ~~~ו~

~~~ו~ ~~~~ ~~~~ ~~~~~י~ ~~ ו~ו,

~כל ~וי, ה~מות צ~ו~י ידועוגו, והתור~ ה~צו~ ב~~.רו~ הו~

וזה ~~~ה.~~~~

~והזק.ם ~נהי, ~~~~ו והנההוד~י

ה~ירו~ המתקה צר.ך ~ס"ת היוצא

~~~~ ~~~.רת ~י הקדושה

התור~ ו~מצות

ברח~יםי המ~קה וצ~.ך גבורה מו~ה~י והצירו~

הצרי~ה ה~~~~הממ~יכים ~אר~ ~~ו~

י"י י הוא תשרישל

ו~~~ ויר~ו ~ס"ת יוצא

אות~ ~אול~נוי~ו~ר

ופדו~ ב~,ב נ~~.נו

שרו ~ראו~ ונז~~ וז~ י ~רע~

ל~~~~דבביא~ ו~י~ ה~סו~ רמ~

: ~~~א ~לכ~ו מ~יח

צירו~ מ~ו~י מ~קב יוצא ~ק"ב ~~רי חודש של

ה~ש~~~ תשמ~.~ ל~ראו~תיב~ ותבינו האלה

~ ~ ~ ~~ ~ ~ שימי

~~~~ ול~קן ל~וב ו~ר.ך באים

וכ~י~ דין

ו~~ למ~להי דין איןל~~ה לך א~~.ך י"י ושמר

~~~~~~~~

ה~סד ואת ~בריתאת ו~ו,י ~~~~ ~~ו~ ~~~~~~ ~~ וגו,~

ב~~ו~ ו~יי~ רא~ יח.ד ב~~~ן פתח~~~

ו~~, ש~ות הד, ידוע ~~~י

ה~~ו~י~רבים הוי,

לפניכ~~ יהיד הז"ל ~~~ו אך

מוהלין שש~ לו ב~~~ה ל~וין צריכין ~~י, ~דנ,~ל~ים

~~ול~ ולכ~ בגמ, ~יין כולו

~"ה~ ~"י והנה

לבק~ ה"ו ו~~י~ך ברכ~י ש~~ מ~ורריןה~שובה ~~אה וזה י הגאולה קר~ות על ~המים

~~~ו~~~ הנזכרים. שמות הד, מספר

ו~~ י"~ וז~ ו~ו,י גורמים ה"ו ב~~י~ות~~נ~הר~ו והי,

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~

~דלה ~מה ~ד ~ה הי~יד אחה י~יד לשון

~~ כולו. העולם ול~ל לך שמו~לין ת~וב~ך

וז~~~~~

~~~י~"~ ~ו~~ ~~~~י רבים ל~ון

~רמ~ ~~~~ ~~ ~~~"וו~~~~~ ולהי~~ ~ללה ~"ו

בפ~ע ~ישר~ל ו~חד א~~ ~ל יז~ור וזה ילרביםבכל

ונוש~ ע~ ~לוי ~דבר איץ ~י ב~ללות

ב~~ובה ~ל~

~ג~~~~~~~~ ~ו~~

~~~~ ~~ו~ ~~~~~~ עליון מפי הה"ד ב~דרשוגו'י

~צ~ ל~הרעו~

אמרו דהנה והנרא' ~ל~. והדבר ו~טוב.

שומעים ישראל היוא~ ה~ב~ה מפי הדברו~

בעצ~ו~

~ולו רק בעולם רע ~ום הי' ואל ונשמ~ה עמנו א~~~ ד~ר ~א~רו בעבוראך י טו~

נ~~רב אז וגו' אלקים ע~וידבר ר~

בהטוב. הכ~וב פי' ~ע~י לפיוזה

~ו~ן ~~~~ ~~~

~~ו~~~ג~~~ ל~ם א~ר~י ~ני היינו

נולד~~ך הד~רו~ ע~ ו~~~~ ~~~~

ישראל שונאי~נ~ער~

שמ~~ם ~ם ~שא"כ בטוב. רע ~מו ~וב ~ולו רק רע ~ום הי' לא הקב"ה~פי הד~רו~

ה~תי~ה ~~מד מה ובזה ב"ב. לע~ידשיהי' ~~~ ה~סוק. ~י' להביןבמד~ר

~~~ו~

באםש~~ו

הד~רו~ ~עצ~ו הקב"ה מפי ~יון מפי

~~ ו~~ו~ ~~~ו~~~~

~עורב ר~

~ולו רק בטוב ב~ב לע~יד שיהי' כמו טוב~

:י

~~~~~~ ~~~~ ~~~~ ~~ ~ו

~~~~ ~~~~ ~~~~~~~~ ~"~

~~~~~ לרמז יש .

~~ ~לל ל~ון שנאמר

ול~ ~מו ב~בור לשון

~עמים כמה~~~וב ב~ור~ היו~ר הצד~ה ~י .

השי~ה ל~נימרוצה הני~~~ הי~

שמים לשם ו~סד ~וי ~רומם צדקה ~אמר ו~ן לה~פ~~יולא

~נין ~טא~לאומים נתינ~

היא ה~דקה בב~ינ~

ש~ נ~נו ומידך הכל

~ לי ~י

ה~ס~ הזהב ולי

ד'נאום~

למ~ום בנים נקראים ישראל והנהוי~ולים

ל~פ~ בגנזיא

ואו~~ע י דמל~~ נקראי~

ו~~דאעבדיםי לי~

~לום ~~ר~י' לי' ולי~

לי'

רשו~~ לחפש

בגנזי~ לאו~ים ~סד ול~ן דרבוני'.

כי~~א~ ~ו~ עזו~

ממון לא~רים לי~ן להם לישראל אבל . שלהםשאינו

צדק~ גוי ~רומם

הצדקה נ~שב להם ל~קום ~נים שהםמפני לז~ו~

ני~נ~ ב~ם ~עי~ר אמנם שיעור. ~ין עדול~וה רו~ נ~~לע~ו~

י~ל ~ה . י~~ש לפניו ~~~ר~~ ~~~~

~יו~ר ~~ולה ~ר~שי~

~~ן ש~ם ש~מר הש"י לשםהצדקה

ונעש~ אז רצונו

הר~בה~ידו יבר~~~

~~~~~ ~~ דברי ~~י ~לשון ~פל י"ל

בברכ~רז~ וי~ן ליעקב יצ~ק

. וי~ן וי~זור וי~ן ז~לו~מרו והנ~

ז~ל א~רוגדול

~~ של

~~נו~ ~דה"ד ש~הפ~ה ע~יים

למדה~~ ה~וב היפך ~שק~ה ~ל ד~צינו

ה~לון ~~ד נא~ר סיסרא א~ל וגם סדום פניעל וישק~ רקנשק~ה.

ב~~נו~ נאמר עניים

~~ור~ ~~קיפ'

שנ~ע~ר וב~~ן י השמים מן קדשך~מעון ~ה . לי~קב י~ק של ב~~ה נ~~וררהר~~ים ~~

~~~~~

גדול ~י ר~מים וי~עורר ~~~ל כ~

מ~נו~ וי~עורר ~ניים

בר~~ וי~ן לי~קב י~~ק

: ו~בן וי~ןוי~~ור

~~~ו~ו~ ~~~~~~ו~~~~ נ"ל י ו~ו~ר

למה ר~וז~דרך ~נ~ו~א ~מדרש~~"י ~בועו~ ~~ ה~~ נקר~ השבי~

ישר~ל א~ ~~~~ה

של~ ~ו. ~ביכול י~לי~ו~ו

והו~ ל~ם נשבע

באומהי~ליפם ~ל~ א~ר~ בגמ' ו~מרינן .

. וכו' ~ורה זו ב'מי~ו י~ינשבע ~ר~ו~ ~ורה מ~ן זמןה~ג נקר~ ועי"~

~שבו~ו~ ~~ ע"ש

קר~ו עם וישר~ל ~ש~י כבי~ול ~~יהםשנש~עו השבועו~ :ו~בין

~ ~ ~ ~~~~~~~

~~~~~ ו~ו~~~~

קושי~ ל~רץ נר~ה ~ו' ה~צו' ~סמ~ה למה הקדושיהאוה"~

~עמד~ ל~רשה שופ~ים

ר~י' ~צו~ ה~ודמ~

רבו ~~י ל~ק~יל אדם ~יי~ ה~~' ע~~יב~קדשי

ובזוהר~ר~לי אי~~ הקדו~

אנפי ~ם ש~צדיקים שופ~ים פ' ~~וך ~~ י ~משש~ינ~א

מחויב ~זה בזמן ~פילוראי' למ~ו~ כ~~

פני ל~בל ~מו ונ~שב ~ר~לרבו

קב~ עד הש~ינה ~ני

~לינו י"ייר~ם וישמ~

~יים ~י~מ"ק ~~נין לבנו ב~ועלה~צוה

~"~~ :

~ ~ ~ ~ ~~~~~~~ו~~~~~

~~~ ~~~ ~~~~~~~ ו~~~ ~ו~ ~~~ ~~~~ ~~~ ~~ ~~ו~~~ לא י~~~.

לא ז"ל אאמ"ו מרן דברי לך מל~לותאח~וליקום

~~ ~ל וד' שמ"ע של עי"ן רברבין. א~וון

~שר שיהא האדם שיראה בגדלותן מוריןאח"ד הוא ובאם ~ י~~ש אהדותו ~ל ~~עידלעדות ידי יוצא אינו ח"ו לעדות ~סול שהואחיטא אחד ע"ד י~ום לא מרן כבוד וז~ש~"שי

באם ~~את ולכל עון לכל ~בק"ש היינושבאחד ~~ מדן עכ"ד ח"ו לק"ש ~סול והוא ~ו~אהוא

זוד~ח"ח

~ו~~~ ~~ ~~~~~~ ~~~~~ ~" ו~~~ו

ו~~~~ ~י~~ ~~~י~~ נודע כבר ~~ו.

מנכים שני כאשר והנה מדב~. היצר~במנחמת נתון ~בלתי המ~חמה ~~מת עי~ר זע"זי~וחמים

אז בגבולו נ~נס באם ~י בגבולו ליכנסהאוי~ לערוך הח~מה ע"כ י אח"כ לנצחו הדברכבד

לבא השונא נתון לב~י ~לו גבול עלמלחמה ב~אן הנ~~ר וזה להצליחי נ~ל ואז~גבולו. ללמודבתורה

מלחמו~ נ~ד ללחום שתצא היצר

טעמא לך ולה~עים ל~תותך שבא קודםהיצה"ר ל~רוש לך קשה יהי' אח"כ כי ח"ודאיסודא ח~ו, ו'אבדךממנו

ע"~ לקראתו תצא ידידי בני

תי~~ לא' בגבולך לבא היצה"ר את נתון לבלתי

תצליח בודאי בידיך אל~'ך י"' ונתנומ~בריך תו~יא עוד אדרבה ~ביו ו~בית ותשכילדרכך

הק~ש ~ג~ול להבי~ם מס~"א הקדושותהנצוצות האמתי ה~וזר ל~ני כי"ר ~~לי~הוהי'

~~~~ ~~~~~ ~~~~~ ~~~~ ~~~~ ~~~~~~

~~~~~ ~י~~~ ו~~~ ו~~'

~~ו~~~לי~.

נ"~ החודש אשר ידוע הק~ן

~לו~ הי' ~תחלה כי מלחמה. ~~~י בחלקינו נ~ל

אבינו ויעקב ~שויבכח במל~~~

נלחם הגדולהו

ע~ מא~ו ולקח עשו

החד~ ה~נה ~יהא אלול

לדורות ונקבע שלימ~, בת~ובה ~~רי החדשעל זדונות ~אהבה תשו~ה ~~ורה הת~ובהעל

כל להביא כזכיותנעשים ~נצוצו~

הקדושים ובסיגו~ים ~תשובה להם לאור ה~ודשבגבול הוי' אלקיך י"י כי ל~ענ"ד וזה ~~ו~יבימי

על מורה אל~י"םבניקוד התשוב~

להוציא מאהבה ולתת ~הצילך בקדושה. לבא ~~יהםבלעם ר"ת ~~ניך~יביך

~~ו~ ע"י הזה ~~ודש א~ר

איביך לתת וגם י מהם מצילך אניהתשובה

ל~ני~ דילי' וגונדא והס~"א האוי~ים היינו

תביא בקדושה~

~רחמים~ כ"ש ע"ד יעזרנו הש"י

~~~~ ~~~~ ~~ ~~ו~~~

~~~ ~"~

~~ ~ו~~~~~י~ וי~~~~ ~~~~

~~ו~~~~ כ"ז האדם הנה .

ש~~ תיקן

חוזר מצות בתרי"ג גידין וש~"ה אבריםהרמ"ח ~~ אמנם ב~עםי כ~עםלהתגלגל

הגו~ בו ~'תקן

בתחיית י~ום ובו דאצלח גו~א נקרא הואהכל

יקומו ה~וד~'ם הגו~ות גם כי הגםהמ~יםי אמנם הש"י. עליהם שיש~ע ה~דש ~ורעם

המתים ל~חיית הנשמה עם שנשאד האחרוןהזה גו~ יצ~~ך שלא הש~י דצון הוא וכן המובחריהוא

להתגלגל עו~

ומקיים הכל שמתקן ה~דם והנה הוי' הדוד'ם מייחד הוא מצות התרי"גכל

מלכות בחי' שהוא קדשו בהיכל הו"י' ~י'~אדנ"י ~אמר שמחה לשון ו~~' י"ל וזה כנוד~י ז"אעם ~~ ~~~ ~~ שמחה שתהי' הנשמה אלהש"י

~ ~ ו ~ ~ '~ו

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~בזה מצות התרי"ג כל לקיים שלי~והעבודתך

ועי"ז הדודיםי ~ייחדאתה ו~~~~ ו~~~~~

~~ את לירש תז~ה

~גו~ ~יהי' ~ו וי~בת הזה

~ בתחיי~ ת~ום ועמו ע~ו חי~ור

וי~י' ה~~י'

גו~~ ו~עוה"ב ב~וה"ז דאצלח

~

~ ~ ~ ~~~~~~ ~"~ ~~~י ~ו~~~ ~~ו~ ~~~י~

ו~ו~~י~~ ~~~י~~ ~~~י~~~~~~~~

~ ~ ~ ~ ~~~~~~י~~ סי' חסידים בס~ י ~~~~~ ~~~~~

ישראל כל ו~ן~י~א ~~פ"~ אבו~

זה ואמהות~נאמר לז~

ושוטרי~~ ז~ניכ~ ~בטיכ~ ראשיכ~ כל

ישראל~יש ~פכ~

. נ~יכם וט~כ~

נאמר לאאלא

טפכ~ כל אמר וא~וי ~לא

~י~ יהי' ישראל

בעיניכם כ~~~~

הספר ע~"ל ~רכי~ם כל ~~~ן ~פי ומובן י ~דשו ברוחחסי~ים

הנוד~ א~ר

יסו~יהצדי~י~ ~מו~י~ ה~ ~ול~

להגן העומדי' עמו ~לברחמים

בי~ מ~~יקי' המה מישראל איש איזה ~ל ח"וקיטרוג איז~ ברואם כי י יש~אל

או~ו ~יכ~

ולוקחי~ יש ובזה בןי ב~חי' או~ו

לפר~ צדיקי' של ~ולדו~יהם עי~ר רז"ל מאמר

מ~שים ל~ולדו~ כול~ מחז'קי~ שה~ טובי~

ועושי~ להם

ואמהו~ כאבו~ טובו~ מעשיה' ע~י

י~ל וזה~טוביםי ו~~~~ ~~~

ל~~ יש קיום

~~~~~~ ~~~~~~ ב~בי~ ~~~~~~ ~~~~~~~ ו~ו~~~~~~~~~~

בשביל הצדיקי~

נכנס~ם

כו~כ~ יח'ו ו~יו קומה בשיעור

~

~~~~ ~~~~ ~~~~~~ ~~ ~~ ו~~~~ ~~~~~~~ ~~~~~~

בעוה"ז האדם הנהבעשו~ו

מ~ו~ הולך הוא ~ורתו ולומד ה'

עומד הוא בעוה"במשא"כ ~נוד~

אמנ~ משה

יש~אל לכל ה~ורה א~ למד שהוא יעןרבינו

לומדי~וה~ כחוי פסק לא א"כ ~~מו ~~"כ

וא~ י"ל וזה י הולך בבחי' הוא פ~י~~ו א~ר

~~~וי~~ ע"י הולך ~מיד הוא רבנו שמ~ה

י~ראל לכל ה~ורה שלמדע"י ~~~~~ ~~ ~~ ~~~~ ~~~~~~ ~~ו~~~~~

וי~~~"~ הל~ א~ לאן ~~~~

עפ"י והנרא' שלשון אחר ב~קום כ~~תיאשר

ויל~ מורה

על ס'לו~

מ~~וה הנקרא נשמ~ו ואעפ"~

הי'

שהמשיך המשכה ל~ון ויד~ר כנ~ל הולךבבחינ~בכח

הד~רי~ האלה

המד~ג~ ישראל לכלל ~זאת

יה'' ודור ד~ר~בכל כ~~

ב~~ין חזק ז~

ש~ם שמצינו כמו הולךי בבח'נת יהיו פ~יר~םאחרברבינו

ה~דו~ הזו~ר וחכמי תנאים ו~מה

והבן~

~~~~ דהנה ואמרנו הלךי א~ר לאן ~~~י

~~~

י'וי ~ך ~תנו ~~ר נוטריקון הוא ש~לךוה'ינו

מ~ול~ ועד

עול~ על~' כ~רא עד

בכל ונ~ן עלמ'ן כל על עלאהקדישא ~ול~

ועול~ וה~י' ו~וזק י ו~יו~ו כחו

ב~'ו~ או~~ ~~~ בקבל~חדשו~

מל~ותו עליה~ ית"~

ה~בוננ~י כה עבודהיבה~חדשו~ מספרי~.

~~~~~~~~~~ השירה ב~חלת ו~~~~~י ~~~~~~~~~~~

הזא~ הפלאות קץ בה רי~ז אשר

ויו"ד ווא"ו ה~ין ב' ה~םמרומז~~

אז כ' בכ~ב ל~אר וא'א ברורהשפה

~ ~~~~

~ו~'~~~~

~~ו ~ו~~

~~~~~~ו. ~כל אשרידוע

מחויבי~ ה~פילו~ לה~פלל

בא~ כי י~"ש כ~ודו למ~ן רק ~~~ו לצו~ךלאי~

~~ני~ חסרון איזה מס~מא

י~ גם חסרון

במ~ור נשמו~

י~וקן וכא~ר הבניםי א~ י~ראללמ~לה

יה~ ~תי~ון

ה~פלה וכאשר למטהי ג~ ונ~'' זכההוא

ר~ לכבוד

שמי~ אז

מ~~ ג~אלקי~

~~ ~~ וזה לנו. לטוב יסכים ~ו~'

~~~~ שמו לכבוד

י~ הוא גדולה גו~ל הבו ~ז

מד~~~ו והגבורהי הגדונה י"י ~ך כידוע החסד ~ו~~

והחסד הגדולה מדת י~נו ~~~~~~וא~ילו

לש~ יסכים ג"כ שהדין הדין למדת אל~ים

: י~"ש לפניו ~~ילו~ינושי~~בלו

י~~~ ~ו ~~~

ו~~ ~~~~ו

~~~ ל~י .

~אנחנומה נקר~~

~נים ~מ~ו~

א~פ"כ עדו~וך ואדעה הבינני אני עבדך המלך דודאמר והנרא~ עבדךי ל~ון אמראמאי

אמר דוד דהנה כאשר נתהוה גדול קטרוג כיבחכמה

מס~וריומגלה ה~י"~ סודו~

כאשר אמנם לעמו ה~~רה ומה עבדיואנחנו

רבו. ~נה ע~ד שקנ~ דיי~י עבדך אני כא~ר אני עבד"ך דודשאמר וז~

ואדעה הביננו רבו קנה עבד ש~נהומה~גל~ ע~ותי~

ה~ורה. סידות מסתורין לי וז~

~~ י"ל

~~~~

מה על ~מו ידין ברחמים י"י ~~ו ~ו"~' ל~מי. סודו~מגלה

ו~~ ~~ד~ו

~~~~~ לו י~י'

רבו קנה עבד ש~נה ומה עבדיו המה כ'נחמה

לגלו~ מכול~ומוסכ~ : ~נ~יאים לעבדיו ~ודו

שמח

~ ~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~ ~ ~

~ ~

~ ~ ו~~~~~ ~~~~~~~ו~ו~~.~~~~~

מדרךהנה ה~~~

הולך אדם כא~ר מתבלבל מוחו ~~יין לדרך ~צא~ו לסחורה~דרך

מחשב~ א~ יוד~ מי ~ח~בה רודפת

יצליח א~ דרכו ~יגמר ~ד וגו'. ממוש~התוחלת

י~מר ~דיין ובהליכתו דרכו י"י הצליח כיה~מחה זבולון אמנם ל~יתוי ביאתו ~ד ב~מחהאינו

תיכ~ כי גדולה ~מחה לו הי' לדרך בצא~ו

~הוא י~שכר אחיו של ה~ורה לימוד ~למ~~נ~ו ה~ורה שרמ~ה ו~ה אותוימח~יק

~~~ ~~ו~ו~

תי~~~~~~~ ומוב~ח ~מח הוא לדרך ~~אתו

ב~בור כי דרכו. י~י יצליח~~ר שהו~

לחמו נו~ן ל~חיו ופ~תו צמרוומימו

~י~סו~ בתור~

בו~אי לומדי להח~יק מוסר דברי וזה דרכו. י"ייצליח א~ר הסוחרים ויב~חו יפות פנים בסברה~ורה אמן: ושנים ימים באריכות ידיהם במ~~היצליחו

~~~~~~~~ו~~~~~~

~~~~ ~ו~~~ ~"~ ~~ ו~~~~~~~~~~~~ ~~~~~

י~ר~ל בני ~ם הנה . ~ו~~~~ ~~ אמרו~התלוננם

~ו~לו~~ ~~~~~

~~~ ~~~י'

~~~ ~ק~~ ~~ ~~ והנה ~~~~.

~ני~י~ו~ מצות

קיד~ מה~' והוא ב~סו,נ ה~ם

אני כי ה~~ם מבואר ו~ם תחללוי ולאונ~דש~י אנח~ו מחוי~ים מצרים מארץ אתכם המוציאי"י

השכינה ברדת ממצ~ים ~הו~י~נו ~ש~י כיל~~"ני כ~ין כביכול הי' מצרים קלי~ות ל~מקי~קדושה כידו~מס"~

~~הר מ~ואר ו~ן . הרקי~ ולכן .

~~ס"נ. אנחנו גםחייבים והנ~

י~ראל בני ~ם הזה ה~הל כל את להמית וגו' הוצאתם ~י~מרו שמו לכבוד נפשם למסור רצו לא וכאלובר~~. רצו הדור צדיקי ואהרן ו~שהית~'.

אשר צהר מצרה ל~שות כמו~די~ורים. לה~~י~ ראה לנחיהקב"ה ~~~

נ~ ד~ריו אאמ"ו מרן בד~רי

מתי~ת ~שו ולכן הא~הי ב~ניניםהקדו~ים.~~~

~~~~ ~ו~~~ י"י ~י וי~~~~ ~~~ קריאת היינו ~~~י~~~~~

~מ~ ~רבית ~ל

שמבו~ יציאת בו

מצרי~ חכמים אמרו כאשר

~ג~ו אש~ את נתקן ק"ש ~ל מ~"נ ~~יולכן

'צ'את ב~~ור ~נחנ~ שמחוי~ים מס~'נ~~נין אמרו א~ר ה~יבורים נמתקים ויהיו כנ"למ~רים

ויתקנו מס"נ~גד ~ ל~ו~

~~~~~~~~~~ . '~

~~~ מני~ ו~~~~ל~ורו~

~רחמים פ~ר ~ל קרבנותמצות ה~חל~

להקרי~ לפניו

ית"~ רחמ'ם ל~ורר

~~ו~ל בי~

: י~ראל

~~~ "~~~ י~~~~~י

~~~~"

.~"~~~ ~~

~~~~ "~ו~~ו

~~~

הירושל~י ~פ"י ~ח~מה ~אלוו~~דרש

החוט~~ נ~~ ~~כ~ר במה

ואמר לה~ב"ה שאלו וכו' ל~ורה שאלווכו' תשובהו י~שה המרוביםברחמ'ו

~~ב~ ו~~ ה~'קר

הוא ו~~ ווידויי ה~שוב~

שנרמז ~~ו~~

~וי~ו

~~ ש~~רו ~~ה בת~וב~. י~בלנו ~~חמיו רק כי

~~~ו~ ~~~ ~~ ~~~~~ ~~ו~~ג~ו~~ ז

~~~~ ~ל~ ~~י ו~ו'

~~~~

בזה"ק ~יין וגו'.ד'

~~ ב~חודו פנהס והא

~אשי וכתי~

~ ~ ~ ~ ~~~~~~~~ו~~ לאבוי שאיל אלעזר ר' וכו'. הלוים אבותראשי לאא~ת~חי אמאי הוה ו~רי אינן תרין והאא~ל אנסיבו לא דהא ~וו דגופא פלגי תרי א"לתרי~ את לו ותלד דכתיב איתכללו בחד כךובגין

פנח~ ו~ו'. ~אשי אלה

ב~ פ~~~ ויר~ אלעזר

אתקין הכא העדה, ~תוך ויקם הכהןי אהרןבן כדין ד~דמיתאיעקי~א

אתיהי~ ב~מי' יו"ד

לחברא ~תוו~

לכן דכתיב בשלו' וא~ב~ר כחדא שלו' מאי שלו'. בריתי את לו נו~ן הנניאמור ד~רי כל ע~י"ש וכו' כתרא בההוא אלאהכאהזה~

הזהר בדברי ותתבונן נא ראה והנה בזה. התחיל ואז ~נחס~ ~"י הי' נו"א של התיקוןאשר

~בסוד י גופא ~לגי תרי היו הם כיהתי~ון אמראשר

הקדו~ ~ך עשה בפסוק זצלה"ה מד"ב

חצוצרותשתי כ~~

אדבר אי~ה צורות חצאי תרין

בז~~

ע~יד א~ר אלי~ו הוא פ~חס ידוע והנה

ביד תשלח, ביד נא שלח אמרו כאשרלה~לחי אלי'פנחס

דעתי~ להשתלח

בסו~ ~~ו~ת הי' אדם חטא קודם אש~ידוע והנ~ יומיאי

אדם חטא ואחר עיני"ם, ותרין חוטם דמות~ו"~ אל~ ~ורה ובמתן י קו~ות שתי הייני הו"~'נתעקם תקו~ו הי' י"א אנ~י ה~"י אמר כא~ר ~יקוןהי'של

ה~ל~ ונמסר ~עג~י בח~א ונתקלקל וחזר

התי~~~ כ"א לת~ן ו~ור דור בכל ~דור ~צדיקי

המשנה בפי' אמרתי ~כאשר אדםי וחלקחלק~ לו שיבור ישרה דרך איזה אומר רביבא~ות

האד~ ~ן לו ות~א~ת ל~ו~י' ת~ארת שהוא כל האלפי"ן ה~י~ון בסוד חלקו ~יתקן היינוהאדםי הקיל~ול שיתקן היינו האד"ם מן לוותפארת ות~~רת וזהו אדםי~חטא

מ~ ~ היינו האדם

חלק

ה~~"~~

:

~~~~ ד' ה~ההאלפי"ן

~~~~~

של ה~'

~~~ ונל~ח

האל~ תי"ו. מ"ם ונ~אר

מןו~'~~~

ונשאר ~~' מן ו~' ~~י ונשאר מן ו~'~~~י

~~~

מישראל ו~או"א ~~. ונ~אר וחלק חל~ו לת~ןמחויב

ברחמיו והוא י ~~~ חס~ד עושה בסוד רחמים יערה בחסדוהוא

התחלה הי' ותי~ון אלפיןי להד' חסדלאל~י~ן ~כרתי ~צריםבגאולת

~ לכתך וגו' נעוריך חסד

במשנ' מ~ה שאמר מה לתקן וגו'. במדבר~~~~

~~~ מהת~ה הא~

החרון ותי~ון הגדולי ~~~ה ~~~~ ל~ת~~~ א~

ה~נ~ וזהו . ב~י~ו~י

ו~הו א'. החרון ולה~תיק ~' לתקן שב"אאחרי מאוד קצרתי כי ותביןאחרי

~ ~ל דבר וזהו

וזהו ~~~~, ד' ~~ת וגו' י~א ו~ל ~חיך~הרןהנרצה

~~~~ כי לרמז ה~וד~י אל אהרן יבא

אלא תלוי הדבר ואין ה~יצין כל כלואמרו מעבירין וצדקה תפלה תשובה והנהבתשובה. ~ול צום סימנא ~הו אנחו וכברהגזירהי

ממון~והנ~

מספר ממון קול צום ראיתי ~אח"~ ~~~

כאש~ ז~ת מספר על כיון אש~ ג"כ נ"קבס'

כתבתי~

ושבי' לפענ"ד הנרצה וזהו ~ בצדק~

~~~~ה ות~צר וי~לל ~נחסויע~וד ל~ ות~ש~

וצ~קה והצדיק וגו'. ~חיים בין ע~ד כילצד~הי סודהוא

~ החיי~

~~~~~~~~~~

~~~ ~~~~ו ו~~~ו~~ו

עפ"י נ"ל ~~~~~~י ~~'~ ~~~~~~ו~ו ~~~ו~~ ו~~ אמרו אלקיך י~י אנכי אוה"ע שמעו כאשרהג~' שמעו וכאשר י דורש הוא עצמולכבוד

כי י הראשונות לדברות הודו אביך אתכבד אח"~ ~מעו כא~ר לכן באדם שותפים שלשהידוע ואמנם מ~ו~ו. כאן ואין בזה נ~נו דבריםוהרבה ה~ותפותי שייכות בעבור הודו אביך א~כבד גוי ~בתלענין

~~ב~ ~ט~' וידוע מיתהי ~ייב

סדרכי הבריא~

וה~ה וצורה. חומר בדרך הי'

בעול~ ~~ה

ונ~~~~ומות בעול~ וצורהי חומר הכל ג"כ ה~קוד~י~

וב~י כ~סיות וב~י ביה~~ק וסד~ הלכה של אמות ד' וקדו~תמדר~ותי מ~ראי י"י ומועדי שבתות ובשנהעבודהי

קוד~ר~~

ישראל לצורה שייך הצורה אשר ~הראויוממילא ישראלי בית עמו ישראל ובנפש י ויוה"כ צורה אנשי יהמהאשר

בנפ~ בזמן הצורה יעשו

במקומות בשנההיינו המ~וד~י~

אמות בד' ~נה ~ולם ויתייחד בעולם היינו שלוה~~ודשים

~פ~~~~

~סדר ~נאמר וזה ~~~י וההר בסודאחד

~~~ הודאה דמזה ~~~~ו ו~~~ו ~~ו

~"~ ~~~~ הרא~וןלדיבור~~~~~

~ ~לשה

שות~ים

~ ~ ~ ~

~~~~ו~~~~~~~ ישראל רק צורה אנשי ואמנם באדם.שות~ים

החלק הוא העיקר האדם מהלקי ~י קדושיעם אנשי אנהנו ובזה הקדו~הי נשמה ממעלאלקי בנ~שצורה

~~ ע"~ ~~ו~ו ~~~ו~י

~~~~~~י~"~ ~~ ר~

ה~נה צורת לשמור ניתן ישראל~י

בראשי~ שנקראו י~ראל בשביל אלקים ברא

ראשי~ נברא

הזמן~ ~מו המה בראשית ימי וש~ת

השבת ליוםההומר שהו~

האדם ונ~רא הצורה ולא אדם קרוים אתם שאמרו~~מו

~צרתי ~י ותבין ~~~~י לה~לים ה~מןל~יים אוה"ע~ ~רק אשנהועוד

ז~ ידים ב~הב איר~ה

~

~~ ~~ ~~~~~ו~ ~~~~~~~~~~~

~~~~ לי ~י נאמר דאם הזה ~~ון לדקדק יש~~~. ~~~ ו~ו~~~~ ~~~~ ~~

ה., ~ע~"פ אתםי גרים ~י ~ובן ~מילאהארץ השמי~ה ~~ם בספרים התבוננ~. ~אשרונ"ל מיותרי ~~ ותיבת וגו, גרים ואתם לומרדי

~בואר ~יחזק~~ בפ~ו~

י"י מעל ~"ו~רחקו י"א נתנה הואלנו

האר~ בית הי, ~י י למורשה

ל~ל ~לל אפשר שאי בדעתם ~ו~ריםישראל נתנה ~י הארץי מן לגלותישראל

הש"י להם ואמר ה~~~. לה ~ין וירושהלישראל ל~ורש~ הא~~ ~שם מ~ו~ה הוציאוא~~ם

~,~

א~"פ ~י עולמות גולים תהי, ~לא ~~וונה למו~שהיל~ם שנ~נ~

הע~ים. מן את~ם ו~בצתו רק~לילה וא~

למקדש ל~םאהי, ב~ולה מע~

ובתי ~נסיות בתי אלו ~הי,מ~שות

לה~ הארץ קדושת

~~

ש~הי, בדבריהם ע"שגולים

~ ב~עם הש"י צוה לזה

ולא הארץי להש"י ~י יבינו ש~מנה והיו~להש~י~ה נתנ~

~~י עמה להתנהג להם שתהי, להם ~אר ~דרךרצונם

ח"ו העולם אומו~שלהם~ באר~

ר~ ית"ש ~ידו עדיין הקדושה הארץ

ויקהנ~ ~~~ר לא ו~ארץ ה~תוב שאמר וזה מ~ם.

וי~ול הא~ץ לי ~ילצמיתות להוצ~

את~ם~תו~~

~י ע~יי~

בתורה ~צינו ו~~ו~ה . בי~ושנאמר

~ו~ ~ו~~ ~ ~~ו

~ו~~~ ~~~~~~

.~~~~ ו~~~

אין ~ה ~~~י ~~~, ~י~ו

בני של~ ת"~ ת"~

באו עי"ז ~י שמי~ה בי~ול על ה~"י ה~פידול~ן לה~י ירושה התורה יאמרו ~י י בגו~ה לצאת ~הם אפשר ש~י ~עותל~לל להיות שיוכל ישראל ידעואם

בגול~ לצא~ הי,

הי, הארץ מן גלות עונש מן ~י תשובהיעושים עליהם שיעברו העונשים מ~ל יותר מאדיראים ה~בוננתי~ ~ן הארץבתוך

הפ~וק ש~יים ו~ה ~~~~ ~~ בשמי~ה ליזהר אהר ~עםעוד

אל נאמר לא לי ~~~~ ~~~ו~ו~~~~ לבבל גלו עמהם ~~ינה לעילם גלו ע~~םיאני עמדי~

שכינה עמה~

מגיע הגלות הי~ן עד לידע למען ויגאלנו ישיב ~י רחמיםולב~ש

נ~י, ו~ן מ~רה~ ההרים על מדלג הוא כי ית"ש בחסדוב~וה

מקפ~

צדיק צמח ו.בא מהרה ל~ושיענו וגו, רצונו ונע~ה עולם ~אולתוי~לנו

~לב~ שלם~

~~~~~~~~~~

~~ במדרש ~~~ו.~~~ו~~

ה~"~ ח~בתי

אל ר~לי ואשיבהדר~י עדותי~

יום בכל והי, הו~ך אני לצור~י ואו~ר מהשב הייתיויום מדר~ות. ובתי כנסיות לבתי אותי מביאותר~לי אומר הא הא בן שאמרו ע~"י בפירושו לומרויש א~ר ידוע ~י א~ראי צעראלפום

שכ~ מצ~ה

אדם שעושה שהמצוה היינומצוה בעוה"~

~ו~ה ואז בעה"ב אותהועושה

~~גי~ ומתי~ות ה~עם

ובעבירות ש~רו. הוא וזה המצוה שלוהעריבות ההיפוך הואחלילה

וא"~ ה~~ל ~צד ~י, לא

~~רלקבל ש~רו הלא ~י ג~~ בעוה"~

לעוה"בי מו~~א~

~י עבור ובהס~ו ב~ובו ~ו הי~יב הש"י

הגו~ והמדת תאוותו ~יבר

תב~ עוה"ז המריות

באוה"ה ~~דוש ביאר ו~ן ע"ה. אבינו אברהם~מו רגלי~ם שיהי, ברגלי~ם היינו ~ל~ו בח~ותיאם . לרוהנים ~ת~פ~ו ~~~~ים אברי~ם רמ"הו~ל ר~ילים יהיו לא אברי~םו~ל

ר~ . ~צוה לדבר

ובעבו~ ~~יע זה

לה~~ ~עוה~ז. גם ~~לם ~~רו

שהי, הצער מהמת אגרא צערא לפוםוזה

~ד להגו~ ש~יב~

~~בל עמו ~נ~לד בהרגל שהי, ~או~ו ~יינו תלכו בהקותי אם וזה . בעה"ז גם~~רו

לילך ר~ילים י~י,אברי~ם ר~

ונתתי א~ בחקותי

ג~מי~~

~ ~ ~ ~ ~~~~ו~~~~~~

גש~י~~ ג~מיים ייעודים היינו ו~ו' ~~~ם

לעה"ב. הצ~וןה~כר חו~ וע"~

הה~ד המדרש אמר כל ~דו~יך אל רגלי ואשיבה ד~כיחשבתי

~אוותושיבר כ~ וההרג~

שאבריו עד עמו שנולד גם מגיע אז ה~~י לעבודת בעצמםרגילים

אגרא צערא ל~ום הא הא בן כמאמרבעוה"ז שכ~ רב חוץ הגשמיים יי~ודים בתורה ~נא~רוזה

~עה"ב הצפוןטוב~

~~~~~~~ ~~ ~~~ ~~~ ~~ ~~ ~~ו~

~~~~~ ~מה א'. ~ד~דק. יש ~~~~~.

נקר~ אמרי כאן

הל~ למה ב'. ועוג. סיחון המה

ישראל ~ני כתיבלא ר~

כתיב למה ג'. י~ראל. הזהר עפ"י ידוע דהנה י"ל אך וישמע ולאוירא יותר ~וסם היי בלק אשר ז~ל ר~"י שכתבוכ~ו

ל~~ת .מבלעם כתי~

חרשין ~~י~ו בלק וירא שבלק לפרש יש וע~י"זדילי'.

רא~ אשר והבין

בכח אינו ונצחונם ויש~אל משה שלמלח~~ו ~מרכבה ~מדות בכח רק וחנית בחרב~בעי

תפארת הוא והאמריהקדושהי דסט~~

~ועיין מרן ב~ם ~לח ב~רשת ל~'ל שכ~בתימה

ומלחמתם זצלה"ה~.מלובלין ה~דו~ ש~

ממדת ~י' ישראל ישראל. ~פארת ד~דושהת~ארת

ו~~~ וז~~~~ ~~~~ ~~~ ~~~ ~~~~~

דקדוש' תפ~רת היינו והבין וראה דסט"~י תפארת היינו~~~~~

אז הקדושה נ~ד ללחום כחיעצור של~ ~ מלחמתם י"י שמלחמת הבינוכי ~ו~~ ו~~~

~~~~~~~ ~~~~

~~ ~~~~ ~~~~ וגו' ~~~~

~~~ ~~~~ ~~ו~

~ו~~ ~ו

ו~~~~ ~~ו~י~~~~~ ~~ לו והיתה ו~ירש~'י וגו'. ~ו

~אתבריתי ברי~

משמע ולפירושו עולםי כהונת לרישא. מ~רש וסיפא אחד ענין הואדהכל את לו נותן הנני א~ור לכן איתא במד~שואמנם שאין לפינחס ~ניתן השלו' גדול שלו'.בריתי אלא מ~נהגהעולם

במד~ כולה והתו~ה שלו'

ב~יתי את לו נו~ן הנני שם ועוד ~כו'.שלו' בריתי או~ר הוא וכן קיים הוא שעדייןשלו'

דה~דרש מ~ואר הרי והשל~. החיים ~תוהיתה כהונת ברית אחריו ול~רעו לו והיתה דמ"שס"לעולם

הו~ מ"ש על ~'רוש ~ה ואין ב~"ע. ענין

נותןהנני ל~

המד"ר דברי מ~ין אני וב~ה אב~ש. כבר ~~~ר ~פרשהבתחלת

כתב~'~

~א ~ינחס ~יטול הוא בדין וגו'בא"ה

~כרויו הוא לכאור'

מפרש דהמדרש ש~יר א~י ו~הנ~ל מובן~לתי

מ"~ זה כלומר וכו' לו נותן הנני ~מור לכן

~~ורת ולא מ~נה מ~ד לו נו~ן~ני אחריו ולזרעו לו והית' אמרואח~כ ש~~

ברי~ ~הונת

לו מגיע זה לאל~יו קנא אשר תחתעולם שכרבתורת

תח~ המדרש דברי וע~"י ~נא. אשר

יש דלכאורהידוייק להק~ו~

שאמר מה בשלמא צריך הי~ שפיר בכ"ע אחריו ולז~עו לווהיתה לא אהרן שנמשח ~ודם שנולד ~ינחס כילהודיע אבל . ~הונה לכלל~א

מ~ הנני אמר שהש"י

נות~ בריתי ~ת לו

של~ תועלת ~יןלו לכ~ורה

לכן מ"ש ועוד י מברכו הש"י אם ~ובידיעה מיותר ~כאורה ~מר תי~ת לו נותן הנניאמר

ומ~ לו נו~ן ה~ני לכן אומר הי' אם ח~ר הי'

~"~ שכ~ב אחרי הלשון מ~פט ל~י וגם שלום

תיבת דלפרש"י וגם לוי אמור הל"ל אמור~יבת בריתי את לו נותן הנני והל"ל מיותרוהיתה וגם עולםי כהונת ברית אחריו ול~רעו לו~לום כמיותר ~כל וגו' לאל~יו קנא אשר תחתמ"ש זה אמר כבר~הרי

בתחל~ לפי ~בל י דבריו

באמת דהנה נ~ןי ~ל הכל ש~יר אתיהמדרש ~בית לי יש ~ו~ה מתנה הקב"ה דאמרא~ז"ל לך לישראל ליתנה מבקש ואני שמה, וש~תג~זי

צריך לחבירו מתנה הנותן מכאןוהודיעםי נותן שהוא להודיע הק~ה צוה וע"כלהודיעו,

שהשי"ת והיות מתנהי בתורת שלום ברי~י אתלו שהשי"ת ישראל כל ב~ני הדבר שיפרסםרצה רצונו ל~ושי מתנהנותן

א~ ~מגיע השכר ~ולת

לכן ~לא לו אמור כתב לא ע"כ הדין. מצ~לו לאחרים. ~ם הדבר שית~רסם כלומראמור ברית לו והיתה אמרואח"כ

כהונ~ וגו' עולם

תח~ מצד לו מגיע ~ה כלומר וכו' ~נא אשר

~ קנא אשר תחתהשכר~"~~~

מה ~~"י לומר א~שר הפשוטבשם ש~מע~

~ ~ ~ ~ ~~~~~~~~ו~~ אל~ישניני ~הר"םבשם בפסו~

מענדל מנחםמ' ~מים ש~כי זצלה"~

הכ~וב לבאר מקא~וב

ל~ ויעש בהעלוחךב~~ במר שתבכה כ~ומר י"י פני נוכח

כ~ להגיד רש"י ודברי אהרן.

~פ~~ ~עם של ~פנים עבור

~~ר~ ~~הו התורה מפרש~ וכל אהר~י שלשבחו ~כי לה~"י

וחדוה עוז ~פנ'ו והדרעוז ~~

במקומו~

קטנה ~~חא בדבר י~י ~דוש השבח לפארזה ופרשנו . בזה נ~מד דבר ב~ד~ו דיבר הנ"ל ו~רבכזוי מ~כתי. בב~' ושיקוי אכלתי כלחם א~ר כיבזה

כן ויהי נאמר בראשית מ~שה שבכלוהוא ~גרמת וקצפך זעמך מפני הי' שלי הצערועי~ר והארכ~י ז~םילך ~

~לא אור י~י אל~ים ויא~ר נאמר האורובבריאת ע~ה פינחס וא"כ במ"אי בז~ ~ד~ לטי~ות~י~ר~י

ויהינא~ר וה~יר ק~אתי ~ת בק~או כן~

ואמרו . אור ויהי רק

הק~~ להצדיקים נגנז הראשון האור כי הקדמונים ישראל בני א~ כלי~י ולא ו~וד שליי לכך לע~ל עניניםהא' שני לו נותן אני גם ע~כב~אתיו

ל~ מ~שה אשר וידוע כןי וי~י נא~ר

ואהרן לצדי~ים. הגנוז מאור היא ואורההמנורה והיתה והשני שלוםי בריתי את לו לותןהנני אחריו ולזרעולו

ברי~ להאיר המנורה במע~ה זאת כל פעל י"יקדוש שתי דהיינו עולם. כהונת

מתנות ~ח~

~ן ויעש נאמר לזאת הזהמאור על ויכפר וגם לאלקיו קנא ~שר א~רן~

עשה הוא ויהי לכתוב מהראוי שהיו במעשיוופעל שתים מול ~~ים לו נ~תן הנני לכן ישראלבני

כ"~.

: ~ס"דונכון ו~~

~ל ~גדול ש~~~ להגי~ רש"י ~~רי נע~ו

א~ר~~~~~~~ לשנו~ צריך אין מעשיו שלפי שינה שלא ה~הן

~ ~ז

בבריא~ה~ון ~ ~ ~~ שאר בריאות מ~ון האור

מ~ש~

~~~~~ עכ"~.~ראשית אנוש ת~ב ~ו~~~~י~~ו~ו~

וז~ הבדלה בברכת אומרים שאנו

וגו' אורה היתהליהודים כ~ור ע"ז עובד א~ילו ד~אעד בנ~

נ~תר בטב~

כבוד וגםאנוש

~~ריו~ ~ט~ ~פניו ~בקשים ואנו דברי הסתראל~ים ערלתו. נמשכה א~ר

ו~תשובה ית"~ בי~י~ו~

ונ"ל לוי נמחל למצוה סוכה

~~

הגנוז לאור שנז~ה רעווא יהא לנו תהי' בנו~ן ר~ז ~ו~פ~י כ~ן~ ויהי לכ~וב ראוישי~י' ~ם ולקח~ם ~ז"ל אמרו כא~ר ~מזפר~רת ראש~ן הרא~וןביום

לח~בו~ בשיעור ~~ד פ~מים עשר ישתבח ג'מ'~~~"~ דברי וידוע ע~ונותי

~ו~ מוה' הקדוש~רב~~~~

~ד דרגין כל מריש החסד~ומת כאשר . ~לל~ה סו~

דרגין. כל

בישיב~התחי~ב'ן ~ח~בון בא ~אהבה ~~ובה סוכה

ות~בונן~ עוונותכל ~

~~~ ותיב~ י זכ'ו~~~~' ~אשון ר"ת

~ ~ ~

~פ"ט

עו,ב~ במצו~

שו~ו ~וונות~חשבון לכ~

~ של אשתו נ~~דה לאהליכם

~~~~~~ ולא זכר ב~ן ואחד אחדכל

ידענ~ היכא

רמיזאי~

ז ~ז ~~~~י ונ"לרש"י. ~

~ בין מט~ו הנותן ~אמרו

~~~~הנהו~

ההב~לה ~נוסח לומר ~~~ו~~~

וצ~ונך שנא' זכרים בנים לי' הויין לדרוםצ~ון

ו~~ו~ ו~~~~ ~ו~~~~~~ ישב~ו בטנם~מלא ו~~~.

בני~ ה' ~~רכו'

ע"~ ~זה

בת~ילהולו~ר

~~

שנ"למה בעיני ת~יד ופליאה ~~ו. ~~'~~~ ~~~~~~~

בגמטרי'

~~ו~

במספר מדעתו ומשכ'ל לנבון רמזוזה הי' הפורים בימי אז הלא . ~את הב~~העל

ע~"י ה~ל ~ס~רנס ~ הט~~

כבוד נגלה ו~ם

~~~~~'~~~ ~~~~~

~כמי' ב~~רי מרגלא ד~. ה~תרי"י

ומ~ לא כי בשמם, נקראים חכמי'תלמידי כ~ן לומר ככה על ראו

נ~~ינו ~לא לנו.~~~י' חכת~

י~ומה אור על לי~י הכ~ו~

שבעה ~הכמ~ וג~ ית~שי בכ~ודו ~ם כי הימי~

לא הגנוז אור עולם אור י"י לך והי' י~וא~

בחכמתו שהכם מי ונ~' ית"ש לו רק ~ל~יד י~"ש א~ן ל~מע א~ר עפ"י הקטן לי ונראהל~דיקים.

~~~ לו עליונהי מחכמה למד א~ר

~את ישכילו חכמו והטהור הקדוש הרב בשם ~ומ~יםשמעתי

~~~~~~~~~~ ~~~~~ ~~~~ ~~~~~~~~ ~~. ~'

~ ~ ~ ~ ' ~ ~ ~ ~ ~

~'~~

~ ~ ~ ~ ~~~~~~~~ו~~~~~~~~~~~~

~~~ו ~~~ו~~~ ~~~~ ו~~

:

~~~~~~~~~ ~~~~~

~~~~~י~ ~~ ~~~ו י ~~~ ~~~~ ~~~~~~

~~~~ ~~~"~ ~~~ ~~~~ ~~

~פ"י ~~~ו~~~ ~~~ו~~ ~~~ו~ הידו~

~ייו ~נות לו הי' ה~"ה דוד כי כדי שנה ~' ~חות שחי אד~ר מן ~"דלחד נתנו האבות ~"ד ול~ידך דה~"ה. ב~בורשיהי' ואלו אלו כי לו~ר ונוכל י חייהם משנותלו

ודודדא"~י המל~

ה~נים כל ~חיות רו~ה הי' השב~י' והן ~אדה"ר שנה ה~ב~ים הן לושנ~נו א~נם ה~דושים,מ~אבות

ידו~ שהי' זמן שכל

הי' לא ~חיים המלךדוד נבנ~

וכ~"ש המ~דש י~י ~ית לי באומרים~מח~י

נ~

שישו~ה ר~~לי כד~~ות ~~~~~ ל~ר~

~~~ו חלקים שני היינו

~י~~~~~~~

ושניהם אד~"ר ו~ן האבות ~ן

נ~ימי~ י"י ב~~ודת נ~~י ~איר לי

~ל ~תר שלא רצוני והי'ה~~שה ~~ול~ שו~

א~ד אבל~הםי

~~ א~~ה

~~ ~~~~

בית היינו

המ~ד~ ~ד~נו נחלת ש~וא

~~~~ א~נ~ י י~נה לא ~~וה~ז שא~י זמןוכל ~~~ ו~~יבה

בלבי ~ובה ~צה ~י ~נתן ~~~~~ ~~~ ~"~~~ ~~~~והוא

ל~~ו~ ~~~ו~~ ~~~ו~~ ~~~ו~ ~~ ~ם

ולילההלילות כיו~

באור לאור יאיר אאבד לא ואז הא~ות של ו~~~ים אדה"רשל ~ב~י~ שני~ ~י י~~בלי חיי י~י שב~יםוב~נות ~~יי~

מ~נותי~לל ~י הניתני~

:~~הרה יבנ~ ~~~ד~ ו~~

~~~~~~~~ ~~~~

~'~~~~ .~~~~ ~~ו~

'~ ~~~

~~~ ~~ ,~~~~~

~~~~~

~~~~ ~~~~~ ו~~ו~~,

~~~ו~ ~גו~~~ ~~~~ ~~ ו~~~ ~~~~ו~~י ~~~~~ ~~~~ ו~~~~~ ~~ו~~~~ו~ו~~י~~ו~~ ~~~~~~

~~ג~~~ ~~~~~~ ~ו"~

.~~~~ ~~~

~ו ~~~ו~~~ ~~"~ ~~~~"~ ~ו~~

ו~~~~~ו ~~ו~ו ~~י~"~~~~~"~ ~~~~~

~"~~~~ ~~~~~

~~~'~י ~~~~ ~~~~ ~ו~ ~~~~י ו~~~~~ו ו~~

ו~~ו~~ ~~ו~~ ~~~ ~ו~~~~ו ~~~~~~~

~~ו~ ~~~ ~~~~~~~~י ~~~ ~~~~~ ~~~~~~ ~~~ו~ ~~~~~"~ ~~~ ~~~ ~~~ ~~~~~~ ~~ ~~~~ו

: ~~~~~~ ~ו.

~"~ ~~ו~~~~~~~ ~~~ ~~ ~ו~ ~י~~ ~~~~~~ו

~~~~ו ~~~ו ו~~~~~ו ~~~~~~י ~~~ו~~~

~י ~~~~ ו~~~ י ~~~~ ~~ו~ ~~ ~~~~ ~~~~~ ~ ו ~ ~ ~ ~

~"~~~ ~~~~~ ~~ ~~~ ~~

~~~ו~~ ~~~ו~~ ~~~ ~~~~~~

~~~ו~~~~

~~~ ו~~~ ~~~~~ ו~~~~~~ ~~~~~ ~~~ ~~~~~ו ~~~ו~~י ~~~ ~~~~ ~~~ ~~~~וי~ו~~

~~~ ~~~ו~ ~~~:

~ו ~~~~~~~~ ~~~~ו ~ו~~ ~~ג~~~~ ~~~~~י ~~ ~~~ו~ ~~ו~

~~~יו ~~"~ ~~~~ ~~~ו~~~ ידו~אשר ו~"ל ~דברי~י אלה דבריםבד"ה פ' זה בס~ר מ"ש ו~ו~: ~~~~~י ~~~~

להם האלה הדברים שיהיו הסתלקותו קודם לישראל תורה מ~נה א~ר~~ה ולישו~~ ל~ש~ר~

~ד ~ליהו זה פנ~סשיבא

לב~~ וזה . הגאולה

שי~ לרמז

~~~~~~ ב~~~ר

~~~~ . עכלה"ק ~~~~ו

יו~ת~ אל~ו~~י"ד לנו

ה~דר~ ~~~~ בס' מובא ~ליאה.

~ו~~ ס' ב~ם

ו~ת~ ו~לאי ~~לא והוא הדבריםי מאלה יראה אלי~ו הואשפנחס ליד~ הרוצ~ ~ו~ ~~~ ב~לת כי ~אד נכון

ש~ומרומז ~~~~~~~~~~

: ~~~~ו

~~~~~~~~

'~ ~~~ו~ ~~~~ ~~~~~

ו~~~~ו ~~ו~~ו ~~~ ו~~ו~ ~~~~~ ~~~ ~~~~

~~~"~ ~ו~~ ~~ ו~~~ ~~~~ ו~~~ ~~י ~~ו~~ ~~ו~ ו~~ ~~י~~~.

~~~~~~~~'~

~' ~ו~~י~ ~~~ ~~ו~ ~~~~

~~~~~~"

"~~~~

~ל~"~~~~~

~~~ ~"~ ~~~~ ~~~ו~"

~"~~

ב~~~~ס ~~"~. ו~~ו~~

~ו~.

~~~ ~~י

~~~~~~ ~~~

~~~~ ~~~ ~~~ .'~~~ ~~~~~~ ~~ו~ ו~~~

'~~ ~~~~ ~~~

~~~ .~~

ו